בלעדיבדרך להייטק עוברים בתנועת נוער ובחוגי ספורט
בלעדי
בדרך להייטק עוברים בתנועת נוער ובחוגי ספורט
נתוני הלמ"ס מגלים שמספר העובדים בהייטק הגיע בחודשים האחרונים לשיא של 431 אלף. על פי ניתוח של מכון אהרון וקרן טראמפ, 77% מאנשי המחקר והפיתוח בהייטק השתתפו בגיל תיכון בתנועות נוער וחוגים, יותר מהממוצע בקרב כלל הנוער. ל־90% מעובדי ההייטק יש תואר אקדמי
מספר העובדים בהייטק הגיע באפריל האחרון לשיא כל הזמנים: 431 אלף, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהתפרסמו בשבוע שעבר.
שיעור העובדים בהייטק ב־2020 עמד על 10.5%, ב־2021 השיעור עלה ל־11.1% ובשלושת החודשים האחרונים הגיע ל־11.7% בממוצע. הנתון של עובדי ההייטק מורכב מ־70% עובדים במקצועות הייטק ועוד 30% עובדי מעטפת כמו שיווק וניהול מוצר.
מדו"ח של מכון אהרון וקרן טראמפ עולה כי שיעור העובדים בהייטק בישראל גדול פי שלושה מאשר באיחוד האירופי. הדו"ח מגלה עוד כי השתתפות בתנועת נוער ובחוגים בתיכון היא מאפיין משותף בולט של עובדי ההייטק.
הנתון של מספר עובדי ההייטק אינו מבטא את מלוא התמונה של המגמה שבה ההייטק מתפשט לחלק הולך וגדל של המשק. מספר העובדים הכולל בהייטק וכן במקצועות הייטק בחלקים אחרים של המשק, דוגמת בנקים וחברות ביטוח, הגיע ב־2021 ל־555 אלף, שהם 17.6% מהמועסקים במשק. מדובר בעלייה מהירה מאוד מ־14.9% ב־2017.
הנתונים עולים ממסמך מדיניות של החוקרים פרופ' ניראון חשאי וד"ר סרגיי סומקין ממכון אהרון למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן ויזם ההייטק והמשקיע רונן ניר בנושא מיומנויות נדרשות להייטק. המסמך הוכן בשיתוף קרן טראמפ, המעודדת את לימודי המתמטיקה.
לאור הקפיצה במספר עובדי ההייטק בשנה האחרונה אפשר להניח שהיום המספר המשולב של עובדי ההייטק ומקצועות ההייטק מתקרב ל־600 אלף ועבר את ה־18% מכלל המשק. סביר להניח שהעלייה הגדולה במספר עובדי ההייטק ומקצועות ההייטק היא אחת הסיבות למחסור ההולך וגדל בעובדים במקצועות אחרים וכן למספר המשרות הפנויות העצום במשק העומד על כ־150 אלף.
יש פער עצום בין ישראל למערב בשיעור העובדים במקצועות הייטק. ה־OECD סופר אנשי הייטק קצת אחרת מהלמ"ס ובשיטה שלו שיעור עובדי המידע, תקשורת וטכנולוגיה בישראל עמד על 13.2% ב־2021 . זה פי שלושה מהשיעור הממוצע באיחוד האירופי שעמד על 4.5%. זה פי שניים מהשיעור הממוצע במדינות הסמן שעמד על 6.5%. מדינות הסמן, דוגמת שבדיה ופינלנד, דומות לישראל בגודל ובהכנסה לנפש ולכן נהוג להשוות אותה אליהן.
אחד הממצאים המעניינים במסמך של מכון אהרון וקרן טראמפ הוא הקשרבין חינוך לא פורמלי, השתתפות בתנועות נוער וחוגים, לבין עבודה בהייטק.
על פי סקר שנערך בקרב 450 עובדי הייטק, 77% מהם השתתפו בפעולות מחוץ לתיכון: 40% היו בתנועת נוער, 25% בחוגים במקצועות ההייטק, 42% בחוגי ספורט (חלק מהמשיבים השתתפו בכמה פעילויות). לשם השוואה, על פי נתוני מיצ"ב 2019, שיעור המשתתפים בחוגים בגילאי תיכון הוא 38%, ושיעור החברים בתנועת נוער הוא 25%.
לדברי רונן ניר, אחד ממחברי המסמך, "בחינוך לא פורמלי כמו תנועות נוער, חוגי ספורט וחוגי מוזיקה רוכשים כישורים חשובים כמו יכולות אלתור, התמודדות עם משימות תחת לחץ, עבודה בצוות, ארגון ועמידה מול קהל. כישורים אלה חשובים ביותר למילוי מוצלח של תפקידים בחברות הייטק".
המסמך מזים את המיתוס שלפיו לא צריך תואר אקדמי כדי לעבור בהייטק. כ־90% מהמועסקים בהייטק הם בעלי תואר. אחת הסיבות לנתון הזה היא שגם רבים מבוגרי היחידות הטכנולוגיות של הצבא נוטים לעשות תואר לפני עבודה בהייטק או במקביל אליה.
החוקרים קובעים שתעודת הבגרות האידיאלית בדרך להייטק כוללת 5 יחידות במתמטיקה, אנגלית ומדעי המחשב או פיזיקה. ל־55% מהעובדים במחקר ופיתוח בהייטק יש תעודה כזו. לעומת זאת, רק ל־17% מהעובדים במחקר ופיתוח יש בגרות בביולוגיה ול־19% בכימיה. מחברי הדו"ח מציינים כי יש מתאם גבוה בין השתתפות בחוגים בנושאי STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה) לבין עמידה בבגרות הייטק ולכן ממליצים לעודד עוד השתתפות בחוגים אלה.
