איך הרשעה בתיאום מכרז עשויה להוביל להרשעה בהלבנת הון
איך הרשעה בתיאום מכרז עשויה להוביל להרשעה בהלבנת הון
ביוני 2022 הודיעה רשות התחרות על הגשת כתבי אישום (בכפוף לשימועים) כנגד חברות הסעות ונושאי משרה בהן, בגין תיאומי מכרזים - והלבנת הון. ניתן להניח כי כתבי אישום בפרשה יוגשו בקרוב, ייתכן שעוד בשנת 2022. במהלך החקירה הקפיאה המדינה נכסים של החשודים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. כתבי אישום בגין עבירות של הלבנת הון, לצד עבירות על חוק התחרות, הוגשו גם בפרשת תיאומי מחירי המשלחות לפולין (בתוספת בקשות לחילוט נכסים בסך עשרות מיליוני ₪), ב"פרשת הגיזום", שבה הואשמו והורשעו חברות ונושאי משרה בתיאום מכרזים לביצוע עבודות גיזום של חברת החשמל ועיריות שונות ובהלבנת הון, וחולטו להם כספים בסך של מיליוני שקלים, ובפרשות נוספות.
לכאורה, אין קשר בין תיאום מכרזים לבין הלבנת הון, שהרי מה בין פשיעה מאורגנת לבין חוק התחרות? אבל, בשנים האחרונות עושה רשות התחרות שימוש הולך וגובר בחוק איסור הלבנת הון כנגד מתחרים המתאמים מכרזים והליכי רכש. במקרים כאלה מקנה חוק איסור הלבנת הון לרשות התחרות סמכויות דרמטיות כנגד חשודים, וגם עשוי לגרום לכך שהמורשעים בעבירות יאבדו כספים ונכסים בסכומים העולים בהרבה על הרווחים שגרפו או על הנזקים שגרמו במעשיהם.
חוק איסור הלבנת הון אוסר על ביצוע פעולות שונות ב"רכוש אסור", שהוא, למשל, רכוש שמקורו בעבירות ספציפיות המפורטות בחוק. הפרת חוק התחרות, כשלעצמה, אינה נכללת בעבירות אלה, אולם כאשר חוקרת רשות התחרות חשד לתיאום מכרז (או כל הליך רכש), היא חוקרת את החשוד גם בחשד לקבלת דבר במרמה (ה"דבר" שהתקבל במרמה הוא הזכייה במכרז, אם החשוד זכה, או הנחת עורך המכרז, שהושגה במרמה, שההצעה לא תואמה). עבירה זו כן יכולה להוביל לעבירת הלבנת הון, שאליה נלווית הסמכות להקפיא נכסי וכספי חשודים, ולהביא לחילוט נכסי וכספי מורשעים, כלים שאינם קיימים ב"סתם" הפרות של חוק התחרות.
אישומים בהלבנת הון (בצד אישומים בעבירות הגבלים ובמרמה) עשויים להוביל להחמרה בענישה ביחס לעונשים המוטלים על עבריין "רגיל" של הגבלים עסקיים, והסמכות להקפיא ולחלט נכסים מכוח חוק זה מפעילה לחץ כבד – כלכלי ונפשי – על נחקרים ונאשמים.
אולם מעבר לכך, מי שהורשע בהלבנת הון משום שתיאם מכרז חשוף לפגיעה כספית העולה עשרות מונים על הנזק שגרם, או על הרווח שגרף, כתוצאה מהעבירה.
זאת, שכן על פי פסיקת בית המשפט העליון (מ-2021, בפרשת "קרטל הגיזום"), בעת הרשעה בתיאום מכרז, ברירת המחדל היא חילוט כל תקבולי הזכייה במכרז שתואם, ולא רק חילוט ה"רווח" שגרף העבריין לכיסו. בכלל זה לא יופחתו מסכום החילוט הוצאות של הנאשמים, גם אם היו לגיטימיות במקרה אחר, לרבות מסים ששילמו בגין התקבולים שקיבלו. לדוגמה: נניח ששלושה מתחרים תיאמו ש- א' יזכה במכרז על בסיס הצעה של 110 ₪ (כשב' ו-ג' יגישו הצעות גבוהות יותר) כאשר אלמלא התיאום היה המחיר התחרותי 100 ₪. א' אמנם "גרף" לכיסו כתוצאה מהתיאום 10 ₪, אולם ניתן לחלט לו כספים ונכסים בסכום של 110 ₪, וזאת למרות הוציא מכיסו הוצאות (אולי גבוהות מאד) לצורך ההכנסה, ושילם עליה מס כדין.
מטרת בתי המשפט היא ליצור בכך "מכפיל הרתעה וענישה" עוצמתי ביותר כלפי עברייני הגבלים – חברות ונושאי משרה בהן – שכן אם לא די בחקירה, במשפט, בעונשי המאסר ובקנסות של מאות אלפי ש"ח למעורבים ומיליוני ₪ לחברות, חשופים מתאמי מכרזים והליכי רכש לחילוטי נכסים בהיקפים גבוהים משמעותית מהסכומים שניסו לגרוף באמצעות התיאום, ונגרמים להם בכך הפסדים כספיים כבדים. זאת, בנוסף לחשיפתם לתשלום פיצויים בגין הנזק שגרמו לנפגעים (או להשבת הרווחים שגרפו) במסגרת תביעות אזרחיות (בהתעלם מהקנסות והחילוטים בהליך הפלילי).
מאת עו"ד רן כרמי ועו"ד גל רוזנט, ראש מחלקת תחרות במשרד ברנע ג'פה לנדה
d&b – לדעת להחליט
