ניתוח25% מתקציב הכבישים ינותב ליו"ש על חשבון הפריפריה
ניתוח
25% מתקציב הכבישים ינותב ליו"ש על חשבון הפריפריה
לאחר עיכוב של חודשיים משרדי התחבורה והאוצר הצליחו להגיע לסיכום תקציבי: המתנחלים יזכו לנתח שגדול פי 5 מחלקם באוכלוסייה, פרויקט המטרו ינוע למרות התנגדות מירי רגב, וההבטחה ל"רכבת קליע" בין קריית שמונה לאילת תקועה בדרך
משרד התחבורה ומשרד האוצר הצליחו להגיע לסיכום תקציבי, וזאת לאחר עיכוב של חודשיים שבהם שני המשרדים לא הגיעו להסכמות למרות אישור התקציב בממשלה בפברואר.
המשרדים לא הצליחו להגיע עד כה להסכמות עקב חילוקי דעות פרסונליים ומקצועיים בין שרת התחבורה מירי רגב לבין שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. למרות אותם חילוקי דעות, נדמה כי השרים הצליחו להגיע להסכמות לפחות לגבי נושא אחד: השקעה בתשתיות ביהודה ושומרון, כאשר אזור זה זוכה ל־25% מתקציב פיתוח הכבישים שסוכם עליו וזאת אף שגרים בו כ־5% מאזרחי המדינה.
למרות ההסכמות, סגן השר במשרד התחבורה אורי מקלב וסיעת יהדות התורה עדיין לא מרוצים ודורשים עוד 100 מיליון שקל בשנה לטובת תוספות לתחבורה באזורים חרדיים.
אחד הנושאים התחבורתיים המרכזיים שעליהם דובר עם כינון הממשלה הנוכחית היה קידום של "רכבת קליע" (רכבת מהירה) שתחבר בין קריית שמונה לאילת. הפרויקט, שהיתכנותו הטכנולוגית מוטלת בספק עקב שטחה הקטן של ישראל זכה להיכנס לקווי היסוד של הממשלה ואף לנאום השבעת הממשלה של נתניהו בדצמבר. בקווי היסוד מצוין כי "הממשלה תקדם תוכנית רב־שנתית לרכבת קליע חוצת ישראל מקריית שמונה ועד אילת, כולל הקצאת התקציבים הדרושים לתכנון וביצוע עם תום התכנון".
בפועל, הסיכום התקציבי מגלה כי אין כוונה לתקצב רכבת קליע אלא רכבת "רגילה" ליעדים הללו, וכי לצורך תכנון המסילות לקריית שמונה ואילת הוקצבו 200 מיליון שקל בלבד מתוך תקציב מוערך של כ־50 מיליארד שקל. כמו כן, אין הקצאת תקציבים לביצוע בכלל ואף יש התניה שהפרויקט יקודם רק לאחר בדיקת כדאיות כלכלית ועבודת מטה מקיפה שתציג את התועלות החברתיות והתחבורתיות מהמהלך. במילים אחרות, נכון לעכשיו הפרויקט לא מקודם והממשלה ממשיכה את התכנון שהחל כבר בממשלות עבר.
הסיכום בין משרדי התחבורה והאוצר לא כולל התייחסות להפרטת נמל אשדוד או להקמה של שדה תעופה בינלאומי נוסף בישראל, וזאת אף ששני המהלכים הללו מופיעים בקווי היסוד של הממשלה. בסיכום התקציבי לא מצוין האם מס הגודש בגוש דן יבוטל או לא, אך מצוין כי במידה שהוא יבוטל , הדבר ישפיע לרעה על תקציב המשרד בהתאם להתחייבויות קודמות.
פרויקט המטרו - הרכבת התחתית בגוש דן, שהשרה רגב התנגדה לו בעבר והצהירה כי לא תקדם אותו כל עוד לא יהיה חיבור תחבורתי מספק בין הפריפריה למרכז — יקודם למרות זאת. כמו כן הוחלט כי רשות המטרו תישאר עצמאית מהמשרד וכי מינויים והחלטות ברשות יבוצעו בהסכמה עם האוצר. פרויקט המטרו, שגם הוא מופיע בקווי היסוד של הממשלה, נחשב לפרויקט התשתית היקר והמורכב ביותר בתולדות ישראל, ועלותו מוערכת בכ־150 מיליארד שקל.
הבטחות נוספות של השרה רגב יקודמו חלקית בלבד. רפורמת "צדק תחבורתי" שעליה הכריזה, שמטרתה היא להעניק הנחות נרחבות לאוכלוסיות נרחבות כמו קשישים, חיילים משוחררים, צעירים ותושבי הפריפריה — תוקצבה רק באופן חלקי. התקציב של התוכנית נכלל בתוך תוספת של 660 מיליון שקל שיתווספו לבסיס התקציב של רשות התחבורה הציבורית, כאשר סכום זה אמור להיות מיועד גם לטובת שיפור שכר הנהגים ותנאיהם וגם לטובת ההנחות בתעריפי התחבורה הציבורית שהשרה רגב דרשה.
סכום זה יאפשר לרגב לבצע רק חלק קטן מהתוכנית שעלותה נאמדת ב־740 מיליון שקל בשנה. ההערכה היא שרק שיפור שכר הנהגים יצריך תקציב של כ־300 מיליון שקל בשנה, והמשמעות היא שרפורמת רגב זכתה לתוספת תקציבית של כ־60 מיליון שקל בשנה בלבד. עם זאת, ייתכן כי רגב תתקצב את הרפורמה על חשבון תוספות שירות ותדירות הנסיעות, כפי שפורסם ב"כלכליסט".
תקצוב נוסף יגיע לטובת הטמעת לחצני מצוקה לנהגי אוטובוסים, ומתוכנן שינוי חקיקה שיגדיר נהגי אוטובוס ופקחים כעובדי ציבור כדי להחמיר את הענישה נגד אלימות מולם. במסגרת ההסכמות, משרד התחבורה מתחייב לתמוך ולקדם חקיקה שתגדיל את סמכויות האכיפה של פקחי התחבורה הציבורית ולממן קמפיין שיווקי נגד נסיעה ללא תיקוף. כמו כן, יקודם מנגנון רגולטורי שיאיץ את הליך הכשרת נהגי האוטובוס כדי להקל את המחסור החמור בענף. 60 מיליון שקל יתוקצבו לטובת שיפור טכנולוגי של התשלום בכרטיס הרב־קו, בכרטיסי אשראי ובאפליקציות תשלום.
הסיכום התקציבי כולל בתוכו את תוכנית החומש של חברת נתיבי ישראל (נת"י, מע"צ לשעבר) שעומדת על סכום של כ־26.1 מיליארד שקל לשנים 2027-2023 כאשר מיליארד שקל מהסכום יוסטו מתוך תקציב שיועד לנת"צים עירוניים. 13.7 מיליארד שקל בתוכנית החומש של נת"י מוקדשים להרחבה וביצוע של כבישים ומחלפים. מתוך הסכום הזה, 3.5 מיליארד שקל שמהווים 25% מהתקציב מיועדים לשדרוג והקמה של כבישים ביהודה ושומרון, אזור שבו גרים 5% מאוכלוסיית ישראל. 2.8 מיליארד שקל מיועדים לכבישים בצפון (צפונית לחדרה), 6.8 מיליארד שקל לכבישים במרכז, ואילו 615 מיליון שקל בלבד מיועדים לכבישים מדרום לגדרה.
הפרויקטים ביהודה ושומרון בתוכנית החומש של נת"י כוללים 500 מיליון שקל להרחבת הדרך בין צומת אריאל לצומת תפוח, 300 מיליון שקל לטובת כביש חדש בין מגרון לקלנדיה, 150 מיליון שקל לטובת כביש באלפי מנשה, 200 מיליון שקל יושקעו בכביש 5066 לטובת עקיפת הכפר פונדוק, כ־2 מיליארד שקל לטובת שדרוג כביש 60 חוצה יהודה ושומרון ו־366 מיליון שקל לטובת הרחבת דרך הגישה להתנחלות בית אל.
כמו כן, בתקציב זה יש הקצאה של 400 מיליון שקל לטובת תכנון וקידום פרויקטים נוספים דוגמת כביש 55 באזור מעלה שומרון, עוקף הכפר לובן, פרויקטים על כביש 437 באזור חיזמה־ענתות, ופרויקטים נוספים באזור גוש עציון, מישור אדומים, עלי, רחלים ועוד. מלבד זאת, התווספו 160 מיליון שקל לבסיס התקציב (מדי שנה) לטובת שדרוג כבישי יהודה ושומרון — הסדר חריג שלא קיים באזורים אחרים.
תוכנית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים למאבק בתאונות תתוקצב בכ־120 מיליון שקל בשנה, וזאת לצד תקציב של 80 מיליון שקל בשנה לסל בטיחות. כמו כן, יועבר תקציב לטובת "מיתון תנועה" ב־60 מיליון שקל לשנה שאמור להפוך רחובות מסוכנים לידידותיים יותר להולכי רגל — אך תקציב זה יגיע על חשבון תקצוב לשבילי אופניים.
חצי מיליארד שקל בשנה יוקצו לטובת התוכנית האסטרטגית שחברת נתיבי איילון מקדמת ביישובים ערביים ו־300 מיליון שקל לטובת תוכנית חומש למזרח ירושלים. בחינת היתכנות "השאטל הימי" - לקשר את ישראל באמצעות שיט בין ערי החוף - שרגב ביקשה לקדם תוקצבה ב־7.5 מיליון שקל בלבד, ואילו פרויקט "הרכבת על גלגלים" - שימוש באוטובוסים רב־מפרקיים ארוכים במיוחד - לא זכה כלל לתקצוב אך יש אפשרות שישולב בציר באר שבע־ליקית מבלי להתחייב על כך.
