המהפכה השקטה של המשק: כלכלת ישראל חזקה יותר ממה שחשבנו
המהפכה השקטה של המשק: כלכלת ישראל חזקה יותר ממה שחשבנו
למרות המלחמה והמשברים, הסקטור העסקי צמח ב-6% והוכיח את חוסנו האמיתי. על רקע ההסדר המדיני הקרב (לפחות בגזרה הצפונית), המשק ישראלי עשוי למצוא עצמו בנקודת פתיחה נוחה יותר מכפי שעלול היה בהינתן עצימותה הכלכלית של המלחמה
כשפרצה מלחמת חרבות ברזל, ובמספר הזדמנויות אחר כך, הקפיד נגיד בנק ישראל, בהופעותיו בפורומים בארץ ובחו"ל, להסביר כי השלכות האירוע על כלכלת ישראל יהיו מהותיות – ותלויות במידה רבה בעצימות המלחמה ומשכה – אך לזכות המשק המקומי עומד ניסיון עשיר של התמודדויות עם משברים מקומיים ועולמיים, תוך גמישות והתאוששות מהירה, שהוכיחה עצמה מספר פעמים בעבר ואף בלטה לטובה, לעומת מדינות מפותחות רבות, הן במשבר הקורונה והן במשבר המשכנתאות של 2008 ו-2009.
נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשבוע האחרון אכן מראים, כי גישה חיובית זו אכן מבוססת.
כך, במהלך הרבעון השלישי של השנה, צמח התוצר המקומי הגולמי של הסקטור העסקי (ללא חברות הזנק) בשיעור שנתי של כמעט 6%. התוצר העסקי צמח מהר יותר מהתוצר הכללי והצביע על הרכב בריא של צמיחת הפעילות. בתוך כך, רשם שיעור הבלתי מועסקים ירידה מ-2.7% ל-2.5% מכוח העבודה האזרחי בחודש אוקטובר ולמעשה שיקף תמונה של תעסוקה מלאה (בניכוי השלכות המלחמה על הצורך בגיוס מוגדל וכדומה). גם שיעור המשרות הבלתי מאוישות ירד קלות ורמתו הנמוכה זה זמן משקפת עודף ביקוש לעובדים (גם כאן, תוך התחשבות במגבלות היצע על סקטורים כמו הבנייה והייצור).
זאת ועוד, ההשקעה בנכסים קבועים בענפי המשק זינקה בקצב שנתי של כמעט 20% במהלך הרבעון השלישי של השנה ולמעשה התרחבה בכל אחד משלושת הרבעונים הראשונים וקיזזה חלק ניכר מהמפולת שספגה ברבעון האחרון אשתקד, בהשפעת פרוץ המלחמה. זאת, תוך כדי הריבית הגבוהה השוררת במשק. לנקודה זו חשיבות המשכית, שכן גידול של ההשקעות בענפי המשק משפר את התוצר הפוטנציאלי שלו וכך מספק מענה רחב יותר לביקוש המקומי ומשכך לחצים לעליות מחירים.
מעבר להשלכות המעודדות על מצב המשק והתעסוקה, יש לנתוני צמיחת התוצר חשיבות רבה גם מבחינת תקציב הממשלה, שצורך הוצאות ביטחוניות חסרות תקדים וסובל זה שנתיים מגידול חד ומתמשך של הגירעון. היות והגירעון הפיסקלי והחוב הציבורי נמדדים במונחי תוצר, כל גידול יתר של התוצר גורם ליחסים הללו לרדת – מה שמתקבל בברכה על ידי תושבי חוץ, סוכנויות דירוג החוב ובנק ישראל עצמו. מדובר במשתנים כלכליים ששיפור בהם מסייע להפחתת פרמיית הסיכון של המשק.
נכון, מדובר בנתון של רבע אחד ובאומדן ראשון מתוך שלושה. הניסיון מראה כי נתוני החשבונות הלאומיים עשויים להשתנות בדיעבד – לעיתים במידה מהותית – ולכל כיוון. נכון גם כי בהשוואה לשנתיים הקודמות, עוד לפני פרוץ המלחמה והחקיקה המשפטית שקדמה לה, התוצר עדיין לא חזר לרמות המקוריות שלו והדרך לשוב למסלול הקודם תארך מספר שנים; ובכל זאת, בהינתן השיח התקשורתי הנוכחי אודות הסדר מדיני קרב (לפחות בגזרה הצפונית), המשק ישראלי עשוי למצוא עצמו בנקודת פתיחה נוחה יותר מכפי שעלול היה בהינתן עצימותה הכלכלית של המלחמה.
אין להקל ראש בכך. אם בשנת 2021 עבר המשק מקיפאון כמעט מוחלט לצמיחה מהירה – והגירעון התקציבי, שהגיע לשיעור דו ספרתי מהתוצר, הפך לעודף תקציבי שנה אחת בלבד אחר כך – הודות למציאת חיסון לנגיף, לא מן הנמנע כי גם הפעם יתרחש תהליך דומה, כשהטריגר יהיה הסדרים מדיניים.
כי זאת יש לדעת – בעתות שגרה, כלכלת ישראל והסקטור היצרני שלה איתנים, עתירי תעסוקה, מתקדמים ומתוחכמים. אתגרי שילוב אוכלוסיות נוספות בשוק העבודה, ככל שיבשילו, רק ישפרו את הפוטנציאל ואת היתרונות היחסיים שלה. כך גם היותה מפיקת גז טבעי בעולם עתיר צרכי אנרגיה. רגיעה ביטחונית תשיב לסדר היום את היתרונות הללו ותיטיב, בין השאר, גם עם שוק ההון המקומי.
עוד מוקדם לדעת, הסיכונים לא קטנים ואי הוודאות עדיין רבה, אבל ייתכן כי העליות האחרונות שרשם מעידות על כך שהשוק "מריח" משהו באוויר. מה שברור, הדבר מעיד על החשיבות שרוכש השוק ליסודותיה הכלכליים האיתנים של המדינה.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בנק מזרחי טפחות
