דעהיום העצמאות הליברלי: לא נתכופף עד שהרעה תחלוף
דעה
יום העצמאות הליברלי: לא נתכופף עד שהרעה תחלוף
הזעם, הייאוש והפחד הורגשו הלילה היטב בנתיבי איילון; אבל מעל הכל היתה שם תקווה שמתוך ההרס הבלתי נתפס שהממשלה הזו יוצרת - צומח כאן משהו טוב יותר
לא ידענו שאנחנו כאלה. אבל הלילה אזרחי ישראל פחדו כמו שהם לא פחדו כבר שנים. פחד מוחשי, מצמית.
זה קשה מאוד להפחיד ישראלים. הישראלים ראו הכל. מלחמות, פיגועים, אסונות טבע ואסונות מעשה ידי אדם. קשה להפחיד אנשים שאיבדו הכל, גברים ונשים שלחמו בקרבות בעזה, לבנון או ג'נין, שהתחבאו בממ"ד וירו עליהם טילים, שחוו את פיגועי התופת של האינתיפאדות. אבל הלילה מיליוני ישראלים ראו שביטחון ישראל, אולי הפרה הקדושה האחרונה שנשארה עוד במדינה הזו – הוקרב על מזבח הפוליטיקה.
מאותו רגע הכל השתנה. ההודעה על פיטורי שר הביטחון התפשטה כמו אש בשדה קוצים, ואת האש הזו כבר לא היה אפשר לכבות. קצת אחרי השעה תשע בערב, ישראלים וישראליות קמו. קמו מהספה בסלון, קמו מהכיסא בפאב השכונתי, קמו מהמשמרת הלילית בעבודה. פתאום קם אדם ומרגיש שהוא עם ומתחיל ללכת.
והם הלכו. סטודנטיות, סמנכ"לים, עובדי מדינה, מילואימניקים. צעירות וקשישים, אנשים שבחיים לא חשבו שהם ילכו להפגין, לא דמיינו שיחזיקו שלט או יצעקו סיסמאות בזעם. הלכו לבלפור בירושלים, לצומת הרא"ה, לצומת כרכור, לקפלן בתל אביב. הם הרגישו את צו השעה, את ההיסטוריה שזורמת להם בעורקים ובוורידים. הם לא ידעו שהם כאלו, אבל הם נקראו לדגל ובאו.
המניע הראשוני היה פחד, אבל בהפגנה הגדולה בנתיבי איילון ניתן היה לחזות בכל טווח הרגשות. היה שם זעם, זעם נוראי. צעירים זעמו כי גונבים להם את העתיד. מבוגרים זעמו כי גנבו להם את העבר, את הכבוד, את המורשת. היה שם גם ייאוש. הייאוש שלט ברגעים הקצרים בהם השתרר שקט, השניות הארוכות בהן אף אחד לא צעק שום דבר וכל מה שנותר הוא להביט על המציאות הקשה בעיניים. היו רגעים שמחים בהם אנשים רקדו ושרו, מצלמים סלפי ומתרגשים מההמונים שהגיעו. ברגעים אחרים האלימות גברה על הרציונל. רגעים בהם הייטקיסטיות מצאו את עצמן מבעירות מדורה על כביש ראשי ורופאים הפילו וגררו מחסומים משטרתיים. גם הם לא ידעו שהם כאלה.
אבל יותר מכל דבר אחר, הייתה שם תקווה. תקווה שמתוך ההרס הבלתי נתפס שהממשלה הזו יוצרת צומח כאן משהו טוב יותר, משהו גדול יותר מכל אחד ואחת מאיתנו. מחנה חדש קם בישראל, דמוקרטי, ליברלי, והוא יעמוד זקוף ולא יתכופף עד שהרעה הזו תחלוף. והיא תחלוף, כי המחאה לא תגווע אלא רק תתעצם. לא ידענו שאנחנו כאלה, אבל הפכנו לכאלה בזכותכם. חבל שלא ידעתם שנפלתם על הדור הלא נכון.
