המשנה ליועמ"שית: "אין במתווה החדש מענה לקשיים בנוגע לפוליטיזציה של בית המשפט"
המשנה ליועמ"שית: "אין במתווה החדש מענה לקשיים בנוגע לפוליטיזציה של בית המשפט"
עו"ד אביטל סומפולינסקי אמרה את הדברים בוועדת החוקה שמקדמת את מתווה הקואליציה, שיבטיח לה רוב של 6 מ-11 חברי הוועדה בבחירת שני שופטים לבית המשפט העליון; המשנה ליועמ"ש, ד"ר גיל לימון, בדיון בוועדה המיוחדת לחקיקת חוק הנבצרות: יש חשש שחוק הנבצרות פרסונלי לנתניהו
ועדת החוקה דנה הבוקר במתווה החדש של הקואליציה לשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים, כך שיבטיח לה רוב של 6 מבין 11 חברי הוועדה בבחירת שני שופטי בית המשפט העליון.
ראשי מפלגות הקואליציה אימצו הלילה את המתווה של שר המשפטים יריב לוין ויו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), שלפיו הוועדה תמנה 11 חברים: 3 נציגי ממשלה, 3 נציגי סיעות הקואליציה, 1 מכל סיעה, 2 נציגי אופוזיציה, 1 מכל סיעה, ו-3 נציגי בית המשפט, נשיא ושני שופטי עליון שייבחרו על ידי בית המשפט. כאמור, קובע המתווה כי מינוי הנשיא ושני שופטים לבית המשפט העליון יהיה ברוב של 6 מ-11, כלומר הקואליציה תוכל לבדה לבחור בשלושת המועמדים שיחליפו באוקטובר את אסתר חיות הנשיאה ואת השופטת ענת ברון. בשנה הבאה יפרוש שופט העליון עוזי פוגלמן. החל מהמינוי השלישי של שופטי העליון (לא כולל הנשיא) והלאה הרוב הממנה של שופטי העליון יחייב לכלול נציג של האופוזיציה, והחל מהמינוי הרביעי נציג של השופטים.
המניין החוקי לכינוסה של הוועדה יהיה שישה חברים, כלומר במקרה קיצון כל נציגי הקואליציה לבדם יוכלו לבחור שופטים. כדי להדיח שופט דרושים 9 שופטים. נציגי השופטים בוועדה לבחירת שופטים בערכאות נמוכות יותר (מחוזי, שלום, תעבורה) ייבחרו על ידי נשיאי המחוזי והשלום. בערכאות הנמוכות מהעליון, הרוב שיידרש לבחירת שופט הוא 7 מתוך 11 חברים. הרוב הנדרש להדחת שופט הוא 9 בכל ערכאה מתוך 11 שבעצם יקשה על הדחה. בשבוע הבא תאשר הכנסת בקריאה השנייה והשלישית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
עוד החליטה הקואליציה כי עד סיום כנס החורף ביום רביעי-חמישי הבא לא יקודמו חוקי ההפיכה המשטרית למען השינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. יתר חוקי המהפכה המשטרית יקודמו בכנס הקיץ שייפתח בתחילת מאי 2023.
בתוך כך הוועדה מיוחדת לתיקון חוק יסוד הממשלה, בראשות ח"כ אופיר כץ (ליכוד), ממשיכה לקדם את החוק שיאפשר הוצאת ראש ממשלה לנבצרות רק בשל היבטים רפואיים. לצורך כך יידרש רוב של 60% בממשלה לקיום דיון, אישור על החלטת נבצרות ברוב של שני שלישים מחברי הממשלה. הצעת החוק הוגשה כדי למנוע מהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה להכריז על הוצאתו לנבצרות של נתניהו.
הצעת החוק שאושרה בקריאה הראשונה במליאה מנעה אפשרות של בג"ץ לביקורת שיפוטית בעניין. בעקבות הערותיה של היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק, לפיה יש להעניק לבג"ץ ביקורת שיפוטית לפחות על ההליך המינהלי - ברגע האחרון הוצא הסעיף הזה מנוסח החוק שנשלח אתמול לחברי הוועדה ועליו יצביעו.
הוועדה תכונס אחר הצהריים לדיון בהסתייגויות הח"כים מנוסח החוק, והכוונה היא לאשרו מחר לקראת קריאה שנייה ושלישית, שייתכן שכבר תיערך ביום רביעי. יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר כץ (ליכוד), הודיע כי חברי הכנסת יוכלו להגיש הסתייגויות לחוק עד היום בשעה 17:00.
"בפרט מה שמפריע לנו הוא החשש שהצעת חוק הנבצרות נועדה לשנות את המצב המשפטי הקיים, בעיקר הליך שיפוטי ספציפי תלוי ועומד, במסגרתו מבקשים העותרים שבית המשפט יכריז שנבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו בשל הליך פלילי המתנהל נגדו ועל פסקי דין שדחו עתירות קודמות באותו עניין", כך הזהיר המשנה ליועצת המשפטית, ד"ר גיל לימון, בדיון בוועדה המיוחדת לחקיקת חוק הנבצרות.
לימון הוסיף כי "בנסיבות אלה נראה שהצעת החוק מבקשת לא רק להתמודד עם פסיקה אפשרית של בג"ץ בנושא הנבצרות, אלא גם להתגבר על פסיקת בג"ץ בהיבט של ניגודי העניינים של ראש הממשלה".
עוד אמר: "בניגוד לנטען, היועצת המשפטית לממשלה לא מבקשת להכריז על נבצרות של ראש הממשלה. עמדתה היא שהסדר ניגוד עניינים שנערך לראש הממשלה וכן חוות הדעת שגובשה לאחרונה נועדו למנוע את המעורבות שלו במרכיבים הקשורים ברפורמה המשפטית ומקיימים את פסיקת בג"ץ בנושא.
"לפיכך גם הצעת החוק הזו לוקה בפרסונליות מובהקת. הדבר מעלה חשש לשימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת. הניסיון לעצב את מוסד הנבצרות, שנועד להבטיח יציבות שלטונית ולהתמודד עם נסיבות קונקרטיות, רחוק ביותר מהאופן שבו יש לעצב חוקי יסוד. הנוסח המוצע בשינויים לא נותן מענה לקושי העקרוני שבא לידי ביטוי גם בדחיפות בה הצעת החוק הזו מטופלת אל מול לוח הזמנים לעתירה שתלויה ועומדת.
"חשוב לראות את הדברים במבט רחב ולהסתכל על מגוון הליכי החקיקה שמקודמים בימים אלה בכנסת, שרובם ככולם יכולים לקדם את עניינו האישי של אדם (חוק המתנות, חוק הנבצרות, חוק דרעי 2). מה שאנו רואים לנגד עינינו הוא צבר של דברי חקיקה מטרידים ביותר המקודמים כולם במהירות רבה עד תום המושב הנוכחי של הכנסת, רובם תוך שימוש בסמכות המכוננת של הכנסת שלא למטרות שלשמן סמכות זו נועדה, ויש בהן כדי להיטיב עם עניינו האישי של אדם בקשר לתוצאות הנובעות מהליכים משפטיים בעניינו. לאור האמור על אף המענה שניתן לחלק מהקשיים, ההתנגדות העקרונית שלנו להצעת החוק עומדת בעינה".
היועצת המשפטית של הכנסת שגית אפיק אמרה לח"כים: "גם אנחנו ראינו קושי עם עיתוי הצעת החוק הזו. העלינו את השאלה עד כמה היא אכן נחוצה בלי קשר לעיתוי".
"ודאי שאולי היה ראוי ונכון יותר לעשות את הדיונים בהיעדר הליכים כאלה ואחרים. אני מסכימה עם האמירה שהמכלול פה הוא זה שמייצר קושי גבוה יותר מאשר התכוונות אך ורק להצעת החוק הזו".
עוד התריעה: "יש קושי כאשר הכנסת לכאורה מחוקקת עבור עצמה הסדרים כאלה ואחרים. עם זאת, הצפנו את הבעיות הללו, ובהן גם הבעיות של חקיקה דווקא בעיתוי הזה. השתדלנו לייצר מנגנון שיהיה סביר ככל שהעניין פרטני למכלול של מצבים".
1 צפייה בגלריה
עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועמ"שית למשפט ציבורי-חוקתי, בדיון בוועדת החוקה
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
בהמשך התריעה המשנה ליועמ"שית, עו"ד אביטל סומפולינסקי, בוועדת החוקה על המתווה החדש של לוין-רוטמן ואמרה כי "הסדר שמאפשר לקואליציה למנות נשיא לבית המשפט העליון יוצר קושי מהותי ביותר, בסמכויות השונות שהוקנו לנשיא מתוך תפיסה מסוימת ביחס למעמדו ותפקידו".
קודם מינויה למשרת המשנה ליועמ"שית היתה סומפולינסקי הממונה בכנסת על נוסח החקיקה. לדבריה, "אין בנוסח החדש מענה לקשיים המהותיים שהצגנו בחוות הדעת ביחס לפוליטיזציה של בית המשפט ולפגיעה בעצמאות השיפוטית ובעקרון הפרדת הרשויות".
לדבריה, "מטבע הדברים לא הספקנו להתעמק בכל פרטי ההסדר שראינו אותו הבוקר. בדיוני הוועדה עמדנו על הקושי של מינוי שופטים על ידי הקואליציה, בכך שזה מביא לפוליטיזציה של בתי המשפט, העליון, המחוזי והשלום, בוודאי בהקשר של המבנה המשטרי הישראלי. הנוסח אמנם שונה, אך הוא לא נותן מענה משמעותי לקשיים שהצבענו עליהם. יש פה הסדר שמאפשר לקואליציה למנות נשיא לבית המשפט העליון, וזה יוצר קושי מהותי ביותר. מעבר לכך, לא בטוח שקואליציה נתונה תקבל הזדמנות למנות יותר משני שופטים בקדנציה".
עוד הוסיפה כי "אופן הבחירה היום של שופטי השלום והמחוזי עומד במוקד השיקולים המקצועיים. אפשר להגיע להסכמות עם הגורמים הפוליטיים, אך לא חייבים לקבל את הסכמתם. ההצעה לוקחת אותנו לכיוון בדיוק הפוך - יש פה השפעה משמעותית ביותר של גורמי הקואליציה. לכן לעמדתנו אין בנוסח החדש מענה לקשיים המהותיים שהצגנו בחוות הדעת ביחס לפוליטיזציה של בית המשפט ולפגיעה בעצמאות השיפוטית ובעקרון הפרדת הרשויות".
