כן למשילות, לא לפגיעה בעצמאות המשפט: קריאה מודרכת בדברי היועמ"שית
כן למשילות, לא לפגיעה בעצמאות המשפט: קריאה מודרכת בדברי היועמ"שית
גלי בהרב-מיארה נאמה היום בכנס חיפה למשפט, ונדרשה לאוורר כמה אמיתות החיוניות לדיון הציבורי סביב יוזמות החקיקה של הקואליציה; היא הביעה חשש מפני פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק ברוח חוק בן גביר ומפגיעה באיזונים בין רשויות החוק; לדבריה, "שינוי משטרי מהותי דורש חשיבה מעמיקה ושיקול דעת מושכל. הוא אינו מתאים לחקיקת בזק"
"הסכנה הברורה והמיידית היא שתחת הכותרת של קביעת מדיניות ישפיע הדרג הפוליטי על החלטות הנוגעות לפתיחת חקירות ולהעמדה לדין", כך הזהירה היום (ה') היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, בכנס חיפה למשפט שנערך באוניברסיטת חיפה. עוד הוסיפה כי "החלטות בנושאים אלה הן מהרגישות ביותר במדינה דמוקרטית".
הדברים מתייחסים להצעת החוק שלה מתנגדת היועצת – חוק בן גביר - שנועד להשליט את השר על מלאכת המשטרה בתירוץ של מדיניות. "בסמכותו של הדרג המדיני להציב בפני מערכת אכיפת החוק יעדים עקרוניים ולהתוות מדיניות עקרונית. כך מקובל על הכל, מזה שנים. אין בכך כל חידוש. אין צורך בתיקון חקיקה כלשהו לשם כך. משום שממילא בכוחו של הדרג המדיני לקבוע מדיניות מיניסטריאלית, לא ברורה הטענה לפיה נדרש תיקון חקיקה להבהרת עניין זה", אמרה היועצת והוסיפה כי "מדיניות מיניסטריאלית - כן. פגיעה בעצמאות מערכת אכיפת החוק - לא. פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק תוביל לפגיעה קשה בעקרונות הבסיסיים ביותר של שלטון החוק. אם תיווצר, ולו תחושה, של פוליטיזציה של מערכת אכיפת החוק, תהיה זו מכה אנושה ליכולתה לתפקד ופגיעה קשה באמון הציבור".
היועצת שנדרשת בימים אלה לגבש עמדות מול יוזמות החקיקה של הקואליציה הנכנסת החליטה להפשיל שרוולים ולאוורר כמה אמיתות שחיוניות לדיון הציבורי שמתלקח סביבן.
"גם במדינה שבה השלטון נבחר באופן דמוקרטי. אין די בעקרון שלטון הרוב לבדו, כדי להבטיח חירות ושוויון לכל", אמרה היועצת והוסיפה כי "שלטון הרוב, ללא הסדרים משטריים המאזנים את כוחו של הרוב, איננו דמוקרטיה במובנה המהותי. כך בישראל וכך בכל מדינה מתוקנת אחרת". הסיפא שמבדילה בין ישראל לבין מדינה מתוקנת אחרת, מרמזת על סכנת היפרדותה של ישראל מחברת המדינות הדמוקרטיות. וכאשר היא מדברת על הסכנה להעלמת "הסדרים משטריים המאזנים את כוחו של הרוב", היא מדברת בעצם גם על עצמה, והיא מביעה חשש ממצב ש"עלול לשבש את מערכת האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון". היא מדגישה: "המשותף לרבות מהצעות אלה, כנלמד מפרסומים, הוא הרעיון המרכזי של הסרת בלמים על כוחו של הרוב". יש לציין בהרב-מיארה מסייגת "כנלמד מפרסומים". ועדיין אין זה דבר של מה בכך שהיועצת הידועה בזהירותה המופלגת מרחיבה את יריעת מבטה גם ל"פרסומים" ולא רק ליוזמות והצעות קונקרטיות שכבר התגבשו והונחו על שולחנה.
היועצת מבקשת להרגיע את השלטון הנכנס: "בסמכותו של הדרג המדיני להוביל לשינוי, ואנו בייעוץ המשפטי לממשלה נסייע לו", אבל היא מבקשת מהדרג המדיני הנכנס לעצור לרגע: "שינוי משטרי מהותי דורש חשיבה מעמיקה ושיקול דעת מושכל. הוא אינו מתאים לחקיקת בזק, חלקה טרם הקמת הממשלה, עת נדחסים ומקודמים חוקים עקרוניים בזמן קצר".
בהרב-מיארה מפענחת עבורנו את המניע מאחורי החקיקות שבדרך: "הרעיון המסדר ששזור כחוט השני בהצעות שונות שעליהן שמענו, הוא מה שמכונה הגברת המשילות. העצמת כוחו השלטוני של הרוב". כאן היא לא יכולה להתייחס למניעים שנלמדים מ"פרסומים". למשל, ביטול משפטו של ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו או ביטול הדמוקרטיה לטובת העליונות היהודית.
היועצת מעדיפה להתרכז במניע הלגיטימי שהיא מזהה: "הגברת המשילות, העצמת כוחו השלטוני של הרוב". אין מחלוקת על כך, היא משיבה, ואין גם מחלוקת על המניע שבו מנופף השר המיועד לביטחון לאומי, בן גביר. "החזרת הביטחון האישי לאזרחי המדינה היא ביטוי מהותי לחובותיה של המדינה כלפי אזרחיה", היא אומרת ומבטיחה: "הייעוץ המשפטי לממשלה רואה לעצמו חובה וזכות לסייע לממשלה בהגשמת היעד החשוב הזה". אבל, היא חוזרת לנקודת המוצא: "יש להיזהר ממצב שבו שיח המשילות ישמש אמצעי להסרת כל מגבלה על כוחו של השלטון". משמע, להיזהר ששיח המשילות איננו אך תירוץ להסרת כל מגבלה על השלטון.
מכאן עוברת היועצת וקושרת את שיח המשילות ליוזמות להגביל את הביקורת השיפוטית של בית המשפט העליון (למשל פסקת ההתגברות) ושל המשפטנים בשירות הציבורי – כלומר, היא וכל המערך שכפוף לה במשרדי הממשלה, כולם על כוונת החיסול של הקואליציה הנכנסת. "על זה אני אומרת - מערכת משפט עצמאית ומשפטנים המשמשים כשומרי סף אינם הבעיה. נהפוך הוא - הם יסודות מרכזיים בדמוקרטיה הישראלית לביזור הכוח השלטוני ולהגנה על זכויות אדם. הם מאזנים את החשש מפני שימוש מופרז בכוחו של הרוב, יהא אשר יהא הרכב הכנסת או הממשלה". כלומר, הבעיה – עצמאות המשפט - היא הפתרון, והפתרון שמבקש לחסלם הוא בעיה. "השיח הנוכחי הופך אפוא את היוצרות", אומרת בהרב-מיארה וחוזרת על הטענה המרכזית שהושמעה גם כאן ובאינספור במות: במבנה המשטרי של ישראל אין כל הגבלה על הממשלה ועל הרוב שלה בכנסת מלבד מערכת המשפט. "אל מול הכוח המשמעותי שבידי הממשלה והרוב הפרלמנטרי בכנסת, אין בישראל מערכת משטרית כוללת ומובנית של בלמים, איזונים והגבלות על כוח זה". ולכן הצעות הפגיעה במערכת המשפט "יחלישו באופן משמעותי את הכוחות שמאזנים את כוחה העודף והייחודי של הרשות המבצעת".
