בלעדיכמחצית ממובטלי הקורונה מעדיפים לשבת בבית על פני חזרה לעבודה
בלעדי
כמחצית ממובטלי הקורונה מעדיפים לשבת בבית על פני חזרה לעבודה
מחקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלה כי מחצית ממובטלי הקורונה לא חוזרים לעבודה למרות שאינם זכאים לדמי אבטלה וחלקם מעדיפים לחיות על חשבון המשפחה או החסכונות. כמה החליפו עבודה?
כמחצית ממובטלי הקורונה שחזרו לעבוד החליפו מקום עבודה או החליפו תפקיד. כמו כן, כמחצית ממי שהיו מובטלים בתחילת ספטמבר לא קיבלו דמי אבטלה וחיו במידה רבה על חשבון בני משפחה. כך עולה ממחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך על ידי מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון דפנה אבירם ניצן והחוקר ירדן קידר.
המחקר מבוסס על סקר הקורונה החמישי של המכון לדמוקרטיה שנעשה בסוף אוגוסט ותחילת ספטמבר (סוף החופש הגדול, ממש לפני החגים) בקרב 560 משיבים שכולם היו שכירים לפני תחילת המשבר. 11% דיווחו שסוף אוגוסט שהם עדיין מובטלים.
הסקר לא התייחס למי שהיו מובטלים לפני הקורונה ונשארו מובטלים. מאחר שהמדגם מייצג את מי שעבדו לפני הקורונה ולא את כל האוכלוסייה קשה להשוות את הנתונים לנתוני האבטלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עם זאת מהסקר עולים כמה נתונים מעניינים. כך למשל 45% מהמובטלים בסוף הקיץ, שהם כ־170 אלף איש, לא קיבלו דמי אבטלה כלל. כלומר לא היתה להם הכנסה – לא מקצבה ולא משכר. עוד 11% לא ידעו לדווח אם קיבלו דמי אבטלה או לא. 69% מהמובטלים שנותרו ללא דמי אבטלה הם צעירים עד גיל 34. נתון זה נובע בעיקר מהעובדה שדמי האבטלה למובטלי הקורונה בני 45 פלוס נמשכו עד אמצע אוקטובר.
חיים על חשבון ההורים
החוקרים בדקו ממה חיים המובטלים שאינם מקבלים דמי אבטלה. מתברר ש־54% מתקיימים מהכנסות של בן/בת זוג ו־46% מעזרה מהורים או בן משפחה אחר – נתון זה כולל כנראה חזרה של צעירים לבית ההורים. 14% מסתמכים גם על ההורים וגם על בן/בת הזוג. המשמעות היא שכמעט 100% מהמובטלים חיים מהכנסות של בן משפחה. לדברי החוקרים, נתון זה מעיד על רמה גבוהה של אבטלה מבחירה.
41% סיפרו שפתחו חסכונות אישיים ו־15% לקחו הלוואות. רק חלק מזערי מאותם מובטלים זכאים לקצבת הבטחת הכנסה. "הופתענו מהנתונים", אמר החוקר ירדן קידר. "הייתי מצפה שאנשים שסיימו דמי אבטלה יחזרו לתעסוקה".
מבין כלל מובטלי הקורונה, 67% אמרו שהם מחפשים עבודה, 21% אמרו שהם רוצים לחזור לעבוד אך לא מחפשים עבודה ו־12% השיבו שאינם רוצים לחזור לעבוד. כלומר, שליש מהמובטלים אינם מחפשים עבודה.
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר המשרות הפנויות במשק עמד בספטמבר על 137 אלף. מאז הסגר השלישי ולמרות היציאה מהאבטלה, מספר המשרות הפנויות רק עולה ומדי חודש שובר שיא חדש. אבירם־ניצן סבורה שהשילוב של הנתונים על 170 אלף ויותר מובטלים ללא הכנסה עם 137 אלף משרות פנויות מעיד על רמה גבוהה של אבטלה מבחירה. בדיקה שערכו החוקרים העלתה כי 85% מהמשרות הפנויות הן באזור שכר המינימום דוגמת אבטחה, מלצרות ומכירות. כלומר, אלו משרות שמתאימות מאוד לכאורה כעבודות זמניות לצעירים ולמרות זאת רבים מהם בוחרים לא לאייש אותן.
"אנשים מעדיפים לחיות על חשבון בן משפחה ולא לעבוד", אמרה אבירם־ניצן. "אנחנו מכירים גם בעולם תופעה שהקורונה גרמה לאנשים לחפש את עצמם. מבחינה משקית זה מצב לא בריא. זה ברור שאנשים שהולכים לעבודה מרגישים חיוניות ומרגישים שהם תורמים לחברה. זה לא טוב שהם יושבים בבית חסרי מעש. יש סכנה שהם ייכנסו למעגל מקבלי הבטחת ההכנסה ומי שנכנס לשם קשה לו לצאת".
את הסברה שחלק משמעותי מהמובטלים ללא הכנסה מגיעים משכבות מבוססות מחזקת גם העובדה ש־72% מהמובטלים ללא דמי אבטלה דיווחו שיוכלו להתקיים מכסף נזיל שברשותם במשך חודשיים ויותר. 27% אמרו שיוכלו להתקיים מכסף נזיל יותר מחצי שנה. זאת בעוד שרק 56% מהמובטלים עם דמי אבטלה אמרו שיש להם כסף נזיל לחודשיים ויותר ורק 18% דיווחו על כסף לחצי שנה ויותר. למעשה, העתודות של המובטלים בלי דמי אבטלה דומות מאוד לאלו של השכירים.
בין המובטלים ללא הכנסה, 78% הם יהודים לא חרדים, 11% חרדים ו־10% ערבים. המשמעות היא שחלקם של הערבים במובטלים, שהם חלק גדול מבעלי ההכנסות הנמוכות, הוא כחצי מחלקם באוכלוסייה. לדברי החוקרים, גם נתון זה מחזק את ההשערה שיש כמות משמעותית של צעירים חזקים יחסית מבחינה כלכלית שבוחרים בינתיים לא לעבוד.
אבירם־ניצן מעריכה כי המצב של עובדים שלא חוזרים למשק ידחוף מעסיקים לעבר החלפת משרות בדיגיטציה. "אני שומעת מעסיקים שמציעים שכר יותר ויותר גבוה בתקוה למשוך עובדים. אבל אלה ענפים עם רווחיות נמוכה והיכולת שלהם להמשך העלאת שכר מוגבלת", אמרה.
גמישות תעסוקתית? לא בפריפריה
המחקר מגלה שהקורונה יצרה גל של שינויי עבודה ותפקיד. כחצי ממובטלי הקורונה (48%) ששבו לעבוד לא חזרו לעבודה הקודמת שלהם או לתפקיד הקודם. מתוכם 24% חזור למקום עבודה אחר ותפקיד אחר; 18% חזרו למקום עבודה אחר בתפקיד דומה; ו־5% נשארו במקום העבודה אך עברו תפקיד. עם זאת התגלו פערים קשים בין הניידות של תושבי המרכז והפריפריה. 57% ממובטלי הקורונה במרכז דיווחו כי החליפו מקום עבודה או תפקיד לעומת 37% בפריפריה. "נתון זה יכול להעיד על הגמישות הנמוכה יותר של שוק התעסוקה בפריפריה", כותבים החוקרים.
לדברי אבירם־ניצן, הגמישות התעסוקתית הזו מצביעה על יתרונו של מודל החל"ת שהופעל בישראל ומנתק במידה רבה בין העובד למעסיק על פני המודל הגרמני שבו המובטל ממשיך לקבל את השכר מהמעסיק.
“אנשים מעדיפים לחיות על חשבון המשפחה ולא לעבוד“, אמרה החוקרת דפנה אבירם־ניצן. “זה לא טוב שאנשים יושבים בבית חסרי מעש. יש סכנה שייכנסו למעגל מקבלי הבטחת ההכנסה ומשם קשה לצאת“
"בתחילת הקורונה היתה המון ביקורת על שלא הלכנו למודל הגרמני, אבל נראה שהמודל הגרמני עדיף לטווח קצר”, אמרה אבירם־ניצן. “כשמדובר במשבר שנמשך כל כך הרבה זמן וחלק מהענפים הפכו לא רלוונטיים, דווקא הפסקת התלות במעסיק שיצר החל"ת מאפשר לעבור למקום אחר ולתפקיד אחר".
בפועל לא ברור האם אנשים עברו למשרות טובות יותר או טובות פחות אבל ברור שהנתק מהמעסיק הקל על ניידות. נתון נוסף שמעיד על הגמישות התעסוקתית שאחרי הקורונה: 15% מהמבוטלים בהווה דיווחו שהם בתהליך של שינוי או הסבה מקצועית. זה ללא ספק נתון מעודד. לעומת זאת, אחוזים בודדים דיווחו על הכשרה מקצועית וזו עדות נוספת למחדל ההכשרה המקצועית הגדול של הממשלה הקודמת. כזכור זו הקצתה כמיליארד שקל להכשרות מקצועיות אבל הכסף לא הועבר ברובו בגלל דרישת שר האוצר אז ישראל כץ לקבל את האחריות להכשרות למקצועות בפריון גבוה למשרדו.
לדברי החוקרים, הגמישות התעסוקתית מצביעה על יתרונו של מודל החל”ת הנהוג בישראל – מודל שבמידה רבה מנתק בין העובד למעסיק – על פני המודל הגרמני שבו המובטל ממשיך לקבל את השכר מהמעסיק
החוקרים בדקו גם מה היתה הסיבה של מי שחזרו עבודה לעשות זאת. באופן טבעי הסיבה הנפוצה ביותר היתה החזרה מחל"ת – 34%. 42% מהערבים חזרו בגלל הפסקת החל"ת לעומת 32% מהיהודים, מה שמעיד כנראה גם הוא על התלות במעסיק בפריפריה.
14% מהחוזרים לעבודה אמרו שהפסקת תשלום דמי האבטלה היא שגרמה להם לחפש עבודה. הם כנראה מהווים חלק נכבד ממי שחזרו לעבודה בקיץ האחרון אחרי הפסקת הארכות דמי האבטלה לבני פחות מ־45 בסוף יוני. אצל הערבים 27% חזרו לעבוד בגלל סיום תשלום דמי האבטלה לעומת 10% בקרב היהודים. 21% מבעלי תעודת בגרות ומטה דיווחו כי חזרו לעבוד בגלל הפסקת הזכאות לעומת 5% בקרב האקדמאים. הממצאים האלה תואמים את הטענות שעלו לאורך כל המשבר כי לבעלי משכורות נמוכות משתלם להמשיך לקבל דמי אבטלה ולא לחזור לעבודה. 8% אמרו שחזרו לעבודה כי שעמם להם או כי רצו לצאת מהבית.
בינתיים הציפיות לירידה באבטלה אחרי הקיץ והחגים הגשימו את עצמן. שיעור המובטלים לפי החישוב המורחב של הלמ”ס ירד מ־7.9%, שהם 335 אלף איש, במחצית השנייה של ספטמבר ל־7.1% שהם 305 אלף במחצית הראשונה של אוקטובר, כלומר בשבועיים שאחרי החגים. זהו שיעור האבטלה החצי חודשי הנמוך ביותר מאז תחילת משבר הקורונה, אבל הוא עדיין גבוה בהרבה משיעור האבטלה שלפני המשבר שעמד סביב 4%.
כך עולה מנתוני סקר כוח האדם למחצית הראשונה של אוקטובר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהם האחרונים שהתפרסמו. השבוע צפוי פרסום נתוני חודש אוקטובר כולו.
השאלה הגדולה היא האם במחצית השנייה של אוקטובר תימשך הירידה לעבר 6% או שהירידה תיבלם ואז נישאר עם אבטלה כרונית משמעותית שמרוכזת בפריפריה ובקרב מבוגרים וצעירים משכבות חלשות.
