האקדמיה הישראלית מזנקת בדירוג שנגחאי: העברית במקום ה-77, הטכניון ווייצמן במקום ה-83
האקדמיה הישראלית מזנקת בדירוג שנגחאי: העברית במקום ה-77, הטכניון ווייצמן במקום ה-83
אחרי עשור של שפל בדירוגים האקדמיים, נרשמה בשנה שעברה הצלחה מרשימה כשהאוניברסיטה העברית, מכון וייצמן והטכניון דורגו במקום 90-100. השנה שלושתן רשמו עלייה משמעותית של עשרה מקומות. ההסבר: הישראלים התחילו להשקיע בהתאמה לדירוגים
נמשכת התאוששות האוניברסיטאות הישראליות בדירוג שנגחאי הבינלאומי, הנחשב לדירוג היוקרתי ביותר של מוסדות אקדמיים. שלושה מוסדות ישראליים, האוניברסיטה העברית, הטכניון ומכון וייצמן, רשמו התקדמות של כעשרה מקומות בדירוג והגיעו למקומות 77-83.
האוניברסיטה העברית שמרה על המקום הראשון בישראל וטיפסה מהמקום ה-90 בדירוג למקום ה-77. הטכניון ומכון וייצמן חולקים את המקום ה-83 בדירוג. מכון וייצמן עלה לשם מהמקום ה-92 והטכניון מהמקום ה-94. עד השנה שעברה נרשמה התדרדרות במיקום של האוניברסיטאות הישראליות בדירוגים הבינלאומיים. ב-2019 ו-2020 היתה רק נציגה ישראלית אחת בין המאה הראשונות. בשנה שעברה נרשם הישג של שלוש אוניברסיטאות במאה הראשונות, והשנה חלה התקדמות משמעותית נוספת.
דירוג שנגחאי נערך על ידי אוניברסיטת ג'יאוטונג הסינית. הוא מבוסס על כמה מדדים, כמו מספר חברי הסגל והבוגרים שזכו בפרסי נובל ומדליות פילדס, מספר הפעמים שבהם הופיע מאמר של חוקר באוניברסיטאות בירחונים המדעיים המובילים כגון Science ו-Nature, ודירוגים המתייחסים למספר הפעמים שבהם מאמרים של חוקרים במוסדות צוטטו על ידי עמיתיהם.
הדירוג מבליט מאוד נושאים טכנולוגיים, מה שמסביר את היתרון של הטכניון ומכון וייצמן. כן הוא מיוחס חשיבות רבה לפרסי נובל שבהם העברית חזקה במיוחד. את ההתדרדרות של ישראל ניתן להסביר בתחרות הגוברת ובייחוד בהשקעות הגדולות של סין, מדינות מזרח אסיה ומדינות המפרץ באקדמיה. את ההתאוששות ניתן כנראה להסביר בהחלטה של המוסדות הישראליים להפסיק לזלזל בדירוגים ולהקים צוותים שיפעלו לשיפור המיקום בהם. דוגמה לכך היא שבעברית עודדו את המרים לפרסם ב-Science ו-Nature.
עם זאת אי אפשר להתעלם מכך שהשיפור הישראלי חל בשתי שנות הקורונה, שבהן היתה עצירה מסוימת בפעילות הבינלאומית של האקדמיה. צריך לחכות לשנה הבאה כדי לראות אם המגמה החיובית מאוד נמשכת. מה שברור הוא שלממשלה אין חלק בקרדיט - ההוצאה הממשלתית לסטודנט ביחס לתמ"ג לנפש ממוקמת במקום ה-31 בתחתית טבלת ה-OECD.
שתי הראשונות בדירוג שנגחאי הן האוניברסיטאות הרווארד (ראשונה) וסטנפורד (שנייה), ששמרו על מיקומן. המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) עלה מהמקום הרביעי לשלישי. שמונה מעשרת הראשונות הן מארצות הברית ושתיים (קיימברידג' ואוקספורד) בריטיות. 38 מ-100 הראשונות הן מארצות הברית.
בדירוג שנגחאי מאה המקומות הראשונים ממוספרים ושאר המוסדות מדורגים בתוך טווח עד האלף. כך, אוניברסיטת תל אביב מדורגת כמו ב-5 השנים האחרונות בין המקומות 151-200, אוניברסיטת בר אילן התקדמה למקומות 301-400. אוניברסיטת בן גוריון ממוקמת במקומות 401-500, כמו בחמש השנים האחרונות. אוניברסיטת חיפה נמצאת בין המקומות 501-600, כמו בשנה שעברה. האוניברסיטה הפתוחה, אוניברסיטת אריאל ואוניברסיטת רייכמן לא נכנסו לדרוג המוסדי של אלף המוסדות הראשונים בעולם, אם כי חוגים שלהם מדורגים בדרוג החוגים.
פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית, ציין כי: "מגמת העלייה בדירוג האוניברסיטה העברית במדד שנגחאי היא עדות למצוינות אקדמית ומחקרית של חוקרי המוסד".
נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון אמר ש"נוכחותו של הטכניון בנבחרת מאה האוניברסיטאות המובילות בעולם והעלייה במיקומו הן הישג משמעותי וחשוב". עם זאת, לדבריו, "בשעה שממשלות רבות בעולם מגדילות בהתמדה את השקעותיהן בפיתוח האקדמיה והמחקר, בישראל הפיתוח האקדמי נשען במידה רבה על תרומות. כדי שמדינת ישראל תבטיח את עתידה האקדמי, הכלכלי והביטחוני עליה להגדיל משמעותית את ההשקעה הכספית במחקר ובהוראה ולאמץ עמדה ידידותית יותר כלפי קליטה של חברי סגל וסטודנטים זרים".
