סגור
העיתון הדיגיטלי
17.04.25
דעה

נשים בחדר הדירקטוריון: קול ברור בעד חקיקה לשוויון מגדרי

ועדת החוקה של הכנסת תדון מחר בהצעה חדשה, לפיה אם כל חברי הדירקטוריון הם ממין אחד – יידרש מינוי של דירקטור או דירקטורית בלתי תלויה מהמין השני; לפי משאל שנערך, נשים שהגיעו לעמדות השפעה רוצות לראות עוד נשים נכנסות פנימה

ביום ראשון צפוי להתקיים בכנסת דיון בוועדת החוקה על הצעת חוק חדשה, הנוגעת בליבה של שאלת הגיוון המגדרי בדירקטוריונים של חברות ציבוריות ללא גרעין שליטה בישראל. לפי ההצעה, אם כל חברי הדירקטוריון הם ממין אחד – יידרש מינוי של דירקטור או דירקטורית בלתי תלויה מהמין השני.
לקראת הדיון, נערך משאל אנונימי בקרב חברות פורום הדירקטוריות מבית איגוד הדירקטורים – קבוצה הכוללת נשים מנוסות שמכהנות כיום בדירקטוריונים של חברות ציבוריות. המשאל נערך ביוזמת איגוד הדירקטורים, על ידי ד"ר קרן בר חוה ופרופ' אורלי שדה, דיקאנית בית הספר למנהל עסקים– שתיהן מהאוניברסיטה העברית ודירקטוריות בחברות מובילות במשק. המטרה הייתה להביא את קול השטח המקצועי והאותנטי ללב הדיון הציבורי והפרלמנטרי. בסך הכל הגיבו למשאל 106 נשים מתוך הפורום הבכיר.

רק מה שמעניין - הצטרפו לערוץ כלכליסט בטלגרם

ניתוח גילאי המשיבות למשאל מראה ייצוג מובהק של קבוצת הגיל המרכזית של נשים בדירקטוריונים. למעלה מ- 75% מהמשיבות הן בגילאי 51–70 , בהתאם לנתוני רשות ני"ע, שלפיהם מרבית הנשים הדירקטוריות בישראל הן בגילאים אלה. מכאן שניתן לקבוע שהמשאל מייצג באופן מהימן את טווח הגילאים של נשים המכהנות בדירקטוריונים של חברות ציבוריות בישראל.
גיל המשיבות למשאל: עיקרן - כ-44% הן בגילאי 51–60. כ-31% בגילאי 61–70, 16% בגילאי 41–50 ומיעוט מוחלט עד גיל 40, כ- 2%, ומעל 70, כ- 6%.

כפי שניתן לראות 64% מהמשיבות מכהנות ביותר מדירקטוריון אחד. 71% מהן דיווחו כי הן חשות שוות השפעה לגברים בדיוני הדירקטוריון – נתון שמעיד על שינוי תרבותי חשוב. אבל לצידו עולה תמונה פחות מעודדת: שיעור הנשים בדירקטוריונים עומד על ממוצע של 30.4% בלבד – גם בקרב הקבוצה הבכירה הזו. בשוק כולו, השיעור נמוך עוד יותר ועומד על 27%.


כלומר, גם מי שכבר הצליחו – עדיין מיעוט .
המסר הברור ביותר מהמשאל: נשים שהגיעו לעמדות השפעה רוצות לראות עוד נשים נכנסות פנימה. 77% מהמשיבות תומכות בפתרון של חקיקה מחייבת – לא מתוך רצון ל"קיצור דרך", אלא מתוך הכרה עמוקה בכך שהמציאות לא תשתנה מעצמה. 21% תומכות בגישת "אמץ או הסבר", ורק 2% תומכות בשילוב בין הגישות .
כלומר, בניגוד לסטריאוטיפ המוכר – הנשים שכבר הצליחו אינן סוגרות את הדלת מאחוריהן, אלא דורשות ממקבלי ההחלטות לעזור לפתוח אותה לרווחה.
הדיון הקרוב בוועדת החוקה הוא רגע מבחן: האם המחוקק הישראלי יאמץ את הקריאה שמגיעה מהשטח, ויקדם כלים אפקטיביים לשוויון מגדרי אמיתי – לא בסיסמאות, אלא במקומות שבהם מתקבלות ההחלטות שמעצבות את הכלכלה.
ד"ר רו"ח קרן בר חוה היא ראשת החוג לחשבונאות באוניברסיטה העברית ודירקטורית בחברות מובילות
פרופ' אורלי שדה היא דיקאנית ביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטה העברית ודירקטורית בחברת כלל ביטוח