ניתוחמעכשיו כל שקל קובע: מה אפשר ללמוד מנתוני הגירעון?
ניתוח
מעכשיו כל שקל קובע: מה אפשר ללמוד מנתוני הגירעון?
ספטמבר הוא החודש הראשון השנה בו המדינה עברה מעודף לגירעון תקציבי. עד סוף השנה נראה כי ההכנסות ממסים רק יירדו ובשלושת החודשים הבאים הצמיחה תיחלש משמעותית
משרד האוצר פירסם היום את נתוני הגירעון לספטמבר. על פי הנתונים הגירעון ב-12 החודשים האחרונים עומד על 1.5%, אך כדאי לשים לב כי נתון זה כולל את הרבעון האחרון של שנת 2022, שלא ייכלל בחישוב השנתי של גירעון 2023. לכן, המידע החשוב יותר בנתוני הגירעון הוא כי ספטמבר הוא החודש הראשון ב-2023 בו המדינה עברה מעודף תקציבי לגירעון תקציבי. נזכיר, תקציב המדינה עבר רק במאי 2023 ולכן החודשים הראשונים התאפיינו בעודף תקציבי, במיוחד בינואר בו היה עודף של 14 מיליארד שקל.
בסוף יולי, שנת 2023 עדיין הסתכמה בעודף של כ-438 מיליוני שקל. אך בספטמבר היה גירעון חודשי של 4.5 מיליארד שקל, שהעביר את המדינה לגירעון שנתי של 4.1 מיליארד שקל. המשמעות היא שמעכשיו ועד סוף השנה, כל שקל של גירעון חודשי הוא גם גירעון שנתי. אם הקצב של 4.5 מיליארד גירעון לחודש יישמר גם בחודשים הבאים, הרי שנסיים את השנה בגירעון של 17.6 מיליארד שקלים, קצת מעל התכנון המקורי של 16.9 מיליארד שקל, המשקפים כ-0.9% מתחזית התוצר המקורית.
אלא שההערכה הזו היא הערכת חסר, למעשה שלושת החודשים הקרובים צפויים להיות מאופיינים בגירעון חד וכואב יותר. וזה עוד לפני המלחמה שכמובן מחזקת את כל האפקטים הללו.
המצב פחות טוב מהתחזית
בדרך כלל בניתוח ההכנסות משווים את השנה הנוכחית לשנה הקודמת ואכן במובן זה יש ירידה נומינלית של כ-4.1% מהכנסות ממסים, שמשקפת ירידה ריאלית של כ-6.9%. אלו בשורות לא טובות, הציפייה היא שההכנסות יגדלו משנה לשנה, אבל אלו לא בשורות חדשות והן היו ידועות בזמן בניית התקציב. כעת מתברר כי גם לעומת התחזית שלקחה בחשבון את הירידה בהכנסות, המצב פחות טוב. נזכיר, התחזית המקורית דיברה על הכנסות של 467.2 מיליארד שקל, לאחר מכן היא עודכנה כלפי מעלה ל-463.6 מיליארד שקל.
עד כה, אחרי שעברו שלושה רבעים מהשנה, נכנסו רק כ-340 מיליארד שקל, שמשקפים כ-72.6% מהתכנון. כלומר, יש גביית חסר של כ-11 מיליארד שקל לעומת התוכנית בעת בניית התקציב. כשיורדים לפרטים, מגלים סימנים מקדימים לכך שהירידה בהכנסות ממסים אינה מקרית והיא משקפת את מצב הכלכלה. כך לדוגמה, בספטמבר המסים העקיפים ירדו ב-11.5% לעומת ספטמבר 2022, כפי שכותבים אנשי רשות המסים. הירידה מגיעה בחלקה מהאטה בצריכה וצמצום הפעילות בשוק הנדל"ן. כשמוסיפים לזה את מצב המלחמה, ניתן להעריך כי ההכנסות ממסים בחודשים האחרונים של השנה יירדו משמעותית. כך שההכנסות תהיינה נמוכות יותר מהתחזיות העדכניות של האוצר.
הצמיחה צפויה לרדת עוד
תקציב המדינה ל-2023 עמד על 423 מיליארד שקל, סכום המשקף גידול של כ-7.6% לעומת התקציב בפועל של 2022. בנקודת זמן זו הוצאו רק כ-301 מיליארד שקל מסך התקציב, מדובר בכ-70% מהתקציב בזמן שחלפו להם 75% מהתקציב, המשמעות היא שבחודשים הקרובים יוציאו יותר כסף, וכך בעצם צפויים חודשים עם גירעון גבוה בהרבה מזה שנרשם החודש. כשמוסיפים לזה את המלחמה ואת הדיבורים באוצר על קופסה חוץ תקציבית, ניתן להעריך שההוצאות בפועל יהיו גבוהות מ-423 מיליארד שקל. מה שכאמור יגדיל את הגירעון בסוף השנה.
עם זאת, ההוצאות העיקריות של המלחמה לא יבואו לידי ביטוי בתקציב 2023, אלא בתקציב 2024 ו-2025. בין שמדובר על הוצאות השיקום ובין שמדובר על הוצאות הביטחון. לכן החשיבות של נתוני סוף 2023 היא שהם יספקו בסיס טוב להתכונן ולהעריך את 2024.
בעת בניית התקציב דובר על צמיחה של 3%, הכלכלן הראשי עידכן את תחזית הצמיחה ל-2.7%. לפי ד"ר לב דרוקר, עורך תחזיות המאקרו באוצר לשעבר, הצמיחה ב-2023 צפויה לרדת עוד בשיעור של 0.1%-0.5%.
התחזית החשובה יותר של ד"ר דרוקר נוגעת ל-2024, שם הוא מעריך כי הצמיחה תעמוד על 0.5%-1.5% בלבד. כשמצרפים תחזית זו לגידול הצפוי בהוצאות הביטחוניות ב-2024, מבינים כי היא תיראה אחרת לגמרי מבחינה תקציבית לעומת התכנון וזה יחייב קיצוצים או העלאת מסים או הגדלת הגירעון, וככל הנראה, קצת משלושת הדברים הללו גם יחד.
