אני מוריש לבני את חשבון הפייסבוק ולבתי את חשבון האינסטגרם – עוד דרך להוריש קניין רוחני
אני מוריש לבני את חשבון הפייסבוק ולבתי את חשבון האינסטגרם – עוד דרך להוריש קניין רוחני
חוק חדש מאפשר הורשה של התוכן שיצר אדם בחשבונותיו הדיגיטליים. החוק קיבל תאוצה לאחר מתקפת ה- 7.10 בה נרצחו אלפי אנשים אשר הותירו אחריהם מידע רב ברשתות החברתיות, ללא אפשרות גישה לבני משפחותיהם
החיים הדיגיטליים של אנשים רבים שנרצחו במתקפה המתועבת של חמאס, ואשר לעיתים היוו חלק משמעותי מהווייתם, אינם נגישים ליקיריהם (כגון תיבות הדואר האלקטרוני, תמונות שהעלו לענן, התכתבויות ברשתות החברתיות ועוד). מדובר בבעיה חמורה במיוחד, שכן ספקי תוכן רבים מוחקים חשבונות שלא נעשתה בהם פעילות במשך מספר חודשים עד שנה.
בהמשך לכך, תוכן דיגיטלי זה, שלעיתים אין לו תחליף, עלול להעלם לנצח.
חוק חדש אשר פורסם לפני כשבועיים אמור לתת מענה לנושא הגישה לתוכן דיגיטלי לאחר פטירתו של אדם. למרבה הצער, על אף שהחוק החדש הינו חשוב ביותר ונחוץ לצורך הסדרת הסוגייה של הורשת נכסים דיגיטליים אישיים, הוא אינו נותן פתרון לעניין ירושת התוכן הדיגיטלי של נרצחי ונעדרי ה- 7.10.
הדין בישראל לא היה ברור ביחס לנכסים דיגיטליים אישיים
ככלל, מזה מספר שנים רואים בתי המשפט בישראל במטבעות דיגיטליים של מנוח חלק מהעיזבון העובר ליורשיו. עם זאת, עד היום, לא הייתה בישראל חקיקה בנושא הורשת נכסיו הדיגיטליים האישיים של אדם, כגון תיבות הדואר האלקטרוני והתוכן שיצר ברשתות החברתיות.
בהמשך לכך, הורשת הנכסים הדיגיטליים הייתה תלויה במדיניות של ספקי התוכן הדיגיטלי, אשר לעיתים אפשרו הורשה של התוכן הדיגיטלי, לעיתים דרשו מינוי מוקדם של "נאמן הנצחה" ולעיתים דרשו צו בית משפט ספציפי לשם מתן גישה לתוכן.
כך למשל, במקרה שאדם נפטר ללא הותרת הנחיות ברורות בדבר ניהול חשבונותיו המקוונים, חברת גוגל, ככלל, לא אפשרה לרשת את החשבונות. היא התירה לקרובי משפחה מדרגה ראשונה לפעול לסגירת החשבונות ובנסיבות מסוימות הסכימה לספק תוכן מתוך החשבונות, אולם לא אפשרה גישה לחשבונות.
מתקפת ה- 7.10 החריפה את הבעיה כאשר אלפי בני אדם, בהם צעירים רבים, נחטפו או נרצחו. אלו הותירו אחריהם חיים דיגיטליים עשירים (התכתבויות, הגיגים, תמונות ועוד), כאשר למשפחותיהם לא התאפשרה גישה למידע.
חוק חדש מסדיר את נושא ירושת התוכן הדיגיטלי
בימים האחרונים עבר בישראל חוק המאפשר לאדם להוריש את התוכן הדיגיטלי האישי שלו, כלומר תוכן המצוי בחשבונותיו האישיים, והכל בכפוף לכך שאין מדובר בחשבון שהוקצה לו במסגרת עבודתו. החוק פורסם ביום 23.7.24 ותחולתו נקבעה לשנה מיום פרסומו. כלומר, החוק עתיד להיכנס לתוקף ביום 23.7.25. יש לציין, כי החוק חל הן על ספקים ישראליים והן על ספקים בינלאומיים, המעניקים שירותים למשתמשים בישראל.
בהתאם לחוק, על ספק המציע שירות של תוכן דיגיטלי לקבוע כללים לעניין אופן הטיפול בתוכן האישי של המשתמשים ואפשרות הגישה אליו לאחר פטירתו של אדם. על הכללים לכלול הוראות שיאפשרו למשתמש לבחור באמצעות הודעה לספק למי תהיה, אם בכלל, גישה לתוכן האישי בחשבון, והאם הגישה תהיה לכלל התכנים או לחלקם.
על הכללים להיות מפורסמים באופן בהיר ונגיש בשפה שבה ניתן השירות. כמו כן, כדי להגביר את מודעות המשתמשים לאפשרות הבחירה, מוטל על ספקי השירות להביא את המדיניות לידיעת המשתמשים מזמן לזמן.
הבעיה: פגיעה אפשרית בפרטיותו של המנוח או של אדם שלישי
אחת הבעיות אשר עמדה בפני מנסחי החוק הייתה כי לצד האפשרות למתן גישה לתוכן בהתאם לרצון המשתמש, לעיתים כולל התוכן הדיגיטלי גם מידע אישי רגיש אשר התרת גישה אליו עלולה לפגוע בפרטיותו של אדם שלישי.
החוק פתר בעיה זו באמצעות קביעה, כי ספק השירות רשאי להחליט כי לחלק מסוים מהתוכן הדיגיטלי של המנוח לא תינתן גישה. כמו כן, חובת הספק לאפשר גישה למידע האישי של המנוח אינה חלה כאשר מדובר בתקשורת בין-אישית, בין אדם לאדם. כמו כן, שר המשפטים, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להוסיף שירותים שעליהם לא תחול חובת מתן הגישה.
לא נקבעו בחוק סנקציות בגין הפרתו
כאמור, החוק החדש אמור להיכנס לתוקף בחודש 07/25. החל ממועד זה יהיה כל משתמש רשאי להודיע לספק השירות מה ירצה שיעשה בתוכן האישי שלו לאחר מותו. ספק השירות מצדו מחויב לקיים את רצונו של המשתמש, בכפוף לכללים שנקבעו ולהוראות משרד המשפטים.
נכון להיום, טרם פורסמו תקנות הקובעות הלכה למעשה באיזה צורה, נוסח או פירוט יש למסור את ההודעה. עם זאת, סביר להניח כי בדומה לצוואה, תידרש ההודעה לשקף באופן ברור את רצונו של המשתמש.
יצוין, כי על אף שהחוק קובע כי משרד המשפטים אחראי על יישום החוק, הוא אינו כולל סנקציות בגין הפרתו. בהמשך לכך, סביר להניח כי הפרת הוראות החוק על ידי הספקים תביא לחיובם בנזיקין בגין עוולה של הפרת חובה חקוקה.
החוק החדש אינו פותר את בעיית הגישה לתוכן של משפחות נרצחי ה- 7.10
ניתן לראות, כי החוק אינו קובע כי לבני משפחתו/יקיריו/יורשיו של אדם שנפטר יש זכות גישה לתוכן הדיגיטלי שלו, אלא רק כי אדם רשאי לקבוע בחייו כללים שיקבעו למי קיימת זכות גישה לחומר הדיגיטלי שיצר. במילים אחרות, החוק אינו חל על מי שטרם מותם לא השאירו כללים כאמור. בהמשך לכך, אחת הסוגיות העיקריות אשר עמדה לנגד מנסחי החוק, בעיית אי הנגישות לתוכן הדיגיטלי של נרצחי ונעדרי ה- 7.10, אינה מקבלת למעשה מענה במסגרת החוק.
אכן, סביר להניח, כי במידה שהעניין יובא בפני בתי המשפט אלו יאמצו את רוח החוק ויורו לחברות התוכן הדיגיטלי להתיר גישה לחשבונות הדיגיטליים של נרצחי ה- 7.10, אולם חבל כי המחוקק לא דאג לכך בהוראה ישירה במסגרת החוק שאושר.
מאת עו"ד טל איטקין, מייסדת, טל איטקין משרד עורכי דין
d&b – לדעת להחליט
