דעהנשים בהייטק צריכות לדרוש יותר
דעה
נשים בהייטק צריכות לדרוש יותר
מחקרים מראים כי שכרן הממוצע של נשים בהייטק הישראלי ב-2020 היה נמוך ב-3,000-1,000 שקל ביחס לגברים באותו התפקיד. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שנשים פשוט מבקשות פחות בשלב המשא ומתן. אך לא פחות חשוב מהאחריות של המועמדות, קיימת גם אחריות למעסיק בנוגע לשכר שוויוני, כדי שנזכה לראות קדמה אמיתית בהייטק הישראלי
לפני כחודשיים יעצנו בן זוגי ואני לחברה על קבלה למקום עבודה חדש בהייטק. היא קיבלה הצעת חוזה והיתה אסירת תודה על ההזדמנות, כך שלא תכננה לבקש שכר יותר גבוה. אני מיד עודדתי לבקש בכל זאת, ושיתפתי מהניסיון שלי שהתמקחות בשלב הצעת החוזה היא לגיטימית בעיני המעסיק. למרות זאת, הצעתי שאם היא מרגישה שניתנה לה הזדמנות - שתבקש רק מעט יותר מהשכר הרשום בחוזה. בן זוגי לעומתי טען שהיא צריכה לבקש כפול ממה שהצעתי. לשמחתנו, היא החליטה ללכת עם ההצעה שלו וקיבלה מיד את השכר הגבוה יותר.
לפי חברת ההשמה אתוסיה, שכרן הממוצע של נשים בהייטק הישראלי ב-2020 היה נמוך ב-1,000 עד 3,000 שקל ביחס לגברים באותו התפקיד, בין אם את מפתחת, אנליסטית או עובדת משאבי אנוש.
2 צפייה בגלריה
נשים פחות נוטות לדבר על שכר, ולרוב גם לא מבצעות משא ומתן לאחר הצעה ראשונית
(צילום: שאטרסטוק)
לפי מחקרים אחרונים, נשים עדיין מהוות רק כ-31% מהסטודנטים במקצועות הרלוונטיים להייטק ורק 28% מהעובדים במקצועות הליבה בהייטק. לפיכך הגיוני שאישה בתפקיד פיתוח בעלת 1-2 שנות ניסיון תרוויח פחות מגבר בעל 4-5 שנות ניסיון. אך מי שמסתובב בתעשייה זמן רב וזכה לראיין גברים ונשים לאותן המשרות, נוכח לראות שישנו הבדל גם עבור רקעים זהים, וחלק מהפער מוסבר בכך שנשים פשוט מבקשות פחות בשלב המשא ומתן.
לא מזמן סיפרה לי חברה הייטקיסטית במשרת סטודנט שאחרי יותר משנה של עבודה משותפת היא שאלה קולגה שלה כמה הוא מרוויח, וגילתה שהיא משתכרת 60% ממנו על אותו מספר שנות ניסיון. בתור מראיינת ומנהלת, אני יכולה להעיד בגוף ראשון על כך שנשים פחות נוטות לדבר על שכר, ולרוב גם לא מבצעות משא ומתן לאחר הצעה ראשונית. זאת למרות שמחקרים מראים שכאשר נשים מתמקחות על נושאים שלא קשורים אליהן אישית, הן לא פחות טובות במו"מ מאשר גברים.
אקדמאים ניסו לפצח את הפער הזה, ושייכו אותו לאותם מניעים פסיכולוגיים-חברתיים שגורמים לנשים להרגיש פחות ראויות לתפקיד (למשל תסמונת "המתחזה" הנפוצה בקרב נשים). ואכן, חלק נכבד מהאחריות נמצא אצל המועמדת לעבודה, שצריכה להגיע יותר מוכנה לשלב המשא ומתן.
מבלי להפחית מתחושת ההתרגשות והשמחה על קבלת הצעת עבודה מפתה, חשוב לכל מתראיין ומתראיינת לעשות עבודת הכנה מעמיקה לפני דיוני השכר והמו"מ. כיום אתרים רבים, ואפילו קבוצות פייסבוק, מציגים מיפוי של שכר העובדים בתפקיד ופילוח של שנות ניסיון רלוונטיות. אפשר ורצוי לשאול חברים (גם נשים וגם גברים!) על כמה נהוג להרוויח אצלם בחברה בתפקידים דומים, וגם להתכונן אקטיבית ולתרגל שיחה בנושא.
האחריות היא קודם כל של המעסיק
לא פחות חשוב מהאחריות של המועמדות, קיימת גם אחריות למעסיק בנוגע לשכר שוויוני. לא פעם יצא לי לשמוע מעובדות שהן מתביישות להעלות את נושא התנאים, ולכן חשוב לדאוג ליצור פתיחות לשיח מסוג זה במקום העבודה. מניסיוני, לא כל העובדים יעלו בקשות אם המנהלים שלהם מראים אטימות או התנגדות, ואף עשויים לאגור ולפתח תסכול אם לא ירגישו חופשיים לעשות זאת. שיח על התנאים, גם אם בטווח הקצר ייצור מעט יותר העלאות שכר, יעזור משמעותית בטווח הארוך לשימור של עובדים ויחסוך עלויות של חיפוש עובדים חדשים.
2 צפייה בגלריה
מבלי להפחית מתחושת ההתרגשות והשמחה על קבלת הצעת עבודה מפתה, חשוב לכל מתראיין ומתראיינת לעשות עבודת הכנה מעמיקה לפני דיוני השכר והמו"מ
(צילום: שאטרסטוק)
מלבד זאת, מקומות העבודה של היום, ובפרט עולם ההייטק שמשתדל תמיד להיות בקידמה הטכנולוגית, יכולים וצריכים לסייע אקטיבית גם לקידמה החברתית. על פי חוק, מקומות עבודה כיום צריכים לדאוג להשוואה בשכר במקרים בהם נשים מבקשות פחות עבור תפקיד זהה, ובעלות ניסיון שווה ערך ויכולת דומה. כיוון שאין דרישה בחוק לשקיפות עבור מעסיקים פרטיים, לרוב נשים לא יידעו אם אכן קיים פער כזה, ומקומות עבודה לא-מודעים יכולים "לנצל" את הסיטואציה.
כאן מגיעה האחריות החברתית האמיתית. מקומות עבודה יכולים וצריכים להיות רגישים לפער הזה, למשל על ידי הענקת השכר שתוכנן תקציבית מראש, גם אם הוא גדול מהשכר שהתבקש על ידי מועמדת, או אם התגלה פער בדיעבד - יש לפצות עליו עם העלאות גדולות יותר.
הפערים המתוארים מעלה לא ייסגרו מחר וכנראה גם לא עד סוף 2022. אך מחקרים בנושא ממשיכים להתפרסם בתדירות גוברת, וגופים רבים בישראל מנסים להעלות מודעות לתופעה. שילוב של מוכנות גבוהה יותר של נשים עם מודעות ופעולות אצל המעסיקים יכול ליצור כבר בשנים הקרובות קדמה אמיתית בהייטק הישראלי.
טל רביד היא ראש תחום הדאטה בארמיס סקיוריטי ומתנדבת עם נשים בתחומי קריירה וכניסה להייטק
