פרשנותהנגיד קורא לממשלה להתחייב לקיצוצים בתקציב 2024
פרשנות
הנגיד קורא לממשלה להתחייב לקיצוצים בתקציב 2024
נגיד בנק ישראל החליט לא להוריד את הריבית והסביר ש"אנו עדיין בסביבה של אי ודאות מאוד גבוהה". הוא הבהיר שהממשלה חייבת לאותת על אחריות תקציבית, עוד לפני שמגיעים לגיבוש תקציב השנה הבאה. אבל שר האוצר פועל בדיוק ההפך
"על רקע המלחמה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות המחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתפתחות המלחמה ואי הוודאות הנגזרת מכך". זה ההסבר שסיפקו היום חברי הוועדה המוניטרית בראשות הנגיד אמיר ירון, כשהחליטו שטרם בשלו התנאים להורדת הריבית והותירו אותה בפעם הרביעית על 4.75%. ההודעה לוותה במשפט מפתח: "ככל שהיציבות בשווקים הפיננסיים תתבסס וסביבת האינפלציה תוסיף להתמתן אל עבר טווח היעד, המדיניות המוניטרית תוכל להתמקד יותר בתמיכה בפעילות הכלכלית".
כלומר, נכון לעת עתה, בנק ישראל - המבוגר האחראי האחרון שנותר בקרב קברניטי הכלכלה הישראלית - חייב להוריד את התמיכה בפעילות המשק (באמצעות הפחתת ריבית) למקום הרביעי והאחרון בסדר העדיפויות שלו. במסיבת העיתונאים לאחר פרסום הודעת הריבית, פירט ירון: "אנו עדיין בסביבה של אי ודאות מאוד מאוד גבוהה, בעיקר בכל הקשור להיבט הגיאו־פוליטי. שימוש פזיז של כלי הריבית בסביבה כזו – בעיקר אם הדברים יעשו 'ריברס' - רק יגביר את התנודתיות וזה יחייב אותנו לצעדים קשים יותר כדי לתקן. אנו ממתינים להתבססות של השווקים הפיננסיים ורק אחרי כן יהיה אפשר להפחית ריבית".
אסור לשכוח: בנק ישראל פועל בסביבה קשה כאשר "ישנם תהליכים מאוד לא ברורים גם בהיבט האינפלציה - בצד הביקוש ובצד ההיצע. מתי כל העובדים ישובו לשוק העבודה (צד ההיצע) ומה יקרה עם מחירי השכירות למשל? (צד הביקוש)", הוסיף ירון.
לבנק ישראל אין ברירה אלא לעכב את הפחתת הריבית לכלל המשק ולתעדף את עקרון "יציבות וודאות" על פני תמיכה בצמיחה ובתעסוקה בהינתן הכלים שעומדים לרשותו. בנק ישראל כבר הוריד ריבית למעשה אבל כפי שירון אמר, הוא הוריד ריבית באופן ממוקד: "שימוש מופרז של אותה אי ודאות עלול להוביל לסחרור. אנו ממתינים עדיין להתבססות כדי לתמוך בפעילות. אנו פועלים באופן ממוקד על משקי בית ועסקים קטנים וזעירים. התוכניות שלנו מהוות למעשה 'הורדת ריבית ממוקדת'. ללא יציבות, תאמינו לי, גם הפעילות תיפגע".
אז מה בדיוק מצפה הנגיד שיקרה? ירון פירט: "הוצאות הביטחון יחייבו הגדלת תקציב הביטחון – בכל תרחיש - לא רק בטווח הקצר והמיידי אלא גם לטווח הארוך. חייבים לשים דגש על חשיבה שמתמקדת לא רק בהתאמות קצרות טווח אלא פרמננטיות. אתם רואים את אומדן יחס חוב תוצר (יקפוץ מ־60% תמ"ג ל־66% תמ"ג לכל הפחות, א.פ.). גם השווקים רואים וגם חברות הדירוג רואות. אנחנו היינו רוצים לראות בתהליך היפוך החל מ־2025. רוצים לראות את המקורות הפרמננטים שיממנו את ההוצאות האלו. יש חשיבות – כפי כתבנו במסמכים שהוצאנו - שכבר היום תצא (מטעם הממשלה –א.פ.) איזושהי מחויבות קונקרטית לגבי תקציב 2024. יש עניין של מהות אך גם של נראות. כרגע הממשלה לא עשתה את זה. זה עוד לפני שמגיעים לגיבוש תקציב 2024. אפשר כבר 'להתחייב'".
ירון הוסיף: "יש חשיבות לתפוס את הדבר הזה עוד לפני שמגיעים לפברואר (2024). כבר עכשיו לסמן את ההתאמות, את הקיצוצים וגם את התחומים שבהם יעשו הקיצוצים וההתאמות. ככל שהם יתרכזו בתחומים האלו (שלא תורמים לצמיחה ולחימה) - כך טוב יהיה". בנק ישראל גם העריך את השפעת המלחמה על המשק ב־198 מיליארד שקל.
ומה עשה סמוטריץ' במקביל? בדיוק ההיפך: פעם אחת כאשר אמר שיקצץ 1.6 מיליארד שקל בלבד מהכספים הקואליציוניים, והורה על קיצוץ של 961 מיליון שקל ופעם שנייה כאשר החליט להתעלם מאותה "התחייבות" לגבי 2024. פעם שלישית: כאשר החליט להשאיר תקצוב עודף לכספים סקטוריאליים לטובת החרדים שרק פוגעים בצמיחה ומנציחים את העוני שלהם.
סמוטריץ' הוא אחד האחראים לכבילת הידיים של בנק ישראל בכל הקשור להפחתת ריבית. הוא גם אחד האחראים למחדל הבא: הפקרות של ביטחון כלכלת ישראל. המשקיעים לא מעניינים אותו, גם לא חברות הדירוג. הוא ממשיך להבטיח "עוד ועוד" בהתאם לתורתו הכלכלית המבוססת על עקרון "בעזרת השם" ולפי פונקציית המטרה שעומדת מולו: להישאר בשלטון בכל דרך אפשרית למרות שהממשלה הכושלת נסמכת על תמיכה של כ־20% מהעם והוא מתחת לאחוז החסימה לפי הסקרים האחרונים.
בהינתן הנזקים הכלכליים הכבירים בעקבות "חרבות ברזל" – פגיעה אנושה בפעילות וצמיחה אפסית לנפש, תוך זינוק בגרעון ובחוב שנהיה יקר יותר - נגיד בנק ישראל אינו רשאי עדיין להשתמש בכלי המוניטרי שברשותו לטובת "כולם". כל עוד סמוטריץ' משתולל, הוא נאלץ להתמקד בחלשים ביותר. הנגיד ממשיך להפגין אומץ ויושרה למרות שהוא ממשיך לחטוף מהלומות, גידופים, האשמות שווא והתעמרות (היום היה זה יו''ר ועדת הכספים משה גפני שתקף אותו). הוא עומד איתן מול לחצים ומציאות בלתי אפשריים שאף נגיד אחר לא נאלץ לעמוד מולם. הוא ממשיך להפגין ממלכתיות: "ראיתי תהליכים אלגנטיים יותר בחיי", השיב כנשאל על מינויו לקדנציה שנייה. לכן גם הפעם, מי שהציל את הממשלה היה הנגיד. ומי שממשיך לפגוע במשקי הבית, בעסקים ובחסכונות הציבור הוא שר האוצר.
