האיום הגדול על נתניהו במגרש החזק שלו
האיום הגדול על נתניהו במגרש החזק שלו
החשש של נתניהו משידור "תיקי ביבי" פתח חזית חדשה, טלוויזיונית • יריב לוין שוב מדגים איך פועלת ממשלת ההפיכה: הפסדנו בבג"ץ? נשנה את התוצאה בחוק
1.דרוקר: חזית חדשה במלחמה הרב־זירתית
ערוץ 14 נוהג לכנות את ערוצי 12 ו־13 ערוצי התבהלה. הבקשה לקיום דיון דחוף שהגישו אתמול סניגורי נתניהו לבית המשפט המחוזי שדן בתיקי האלפים היא בקשת תבהלה אמיתית: לאסור שידור הקלטות מחקירות נתניהו שמשובצות בסרטו של המפיק האמריקאי אלכס גיבני ״תיקי ביבי״ שהוקרן אתמול בפסטיבל טורונטו. לצד העמידה הנחושה על שלטון החוק (שאוסר שידור כזה בישראל) מסגירה הבקשה גם פאניקה. נתניהו מן הסתם לא מופיע שם מדוגם, רהוט, משכנע, מנופף בשרביטו על מפות, תרשימי פצצות ותצלומי ארכיונים איראניים. כנראה שרואים שם נתניהו אחר לגמרי מזה שמעריציו מורגלים בו. מבולבל, נבוך ובעיקר כזה שנקלע לסביבה של חוקרים ביקורתיים, שוטרים או עיתונאים ישראלים שאינם מערוץ 14.
האיסור על הקרנת חקירות נולד מהפתקים שעופר נמרודי ניסה לבלוע בחדר החקירות. הפוליטיקאים הבינו שמבוכות כאלה עלולות לפקוד גם אותם ומיהרו לחוקק חוק שימנע את שידור ההקלטות, אלא אם בית המשפט יתיר במפורש. ועכשיו, כשעדיין לא ידועה כוונה לשדר, ממהרים סניגורי נתניהו לצלצל בכל הפעמונים ולהזהיר את השופטים, ובמקביל כלי תקשורת אחרים, שלא יטעו חלילה לחשוב שההקרנה בחו"ל הלבינה את האיסור ומאפשרת את השידור כאן. השופט עודד שחם לא נתפס לתבהלה וקבע שאינה תואמת את מועד פרסום הידיעה על ההקרנה (ynet 3.9), ולכן על נתניהו להעביר את הבקשה על צרופותיה לידי המשיבים, רביב דרוקר ומדינת ישראל.
הבקשה מספרת שדרוקר הוא אחד ממפיקי הסרט. יש להניח שתרומתו העיקרית כמפיק לא היתה רק הונית. בסביבת נתניהו משוכנעים שהוא המדליף וגם אדריכל התמרון הסיבובי עתיק היומין שלפיו חומרים שאסורים בפרסום בישראל עושים דרכם לחו״ל וחוזרים ארצה לשידור בטענה שאין יותר טעם באיסור הפרסום. טענה שמתחזקת בעידן הרשתות החברתיות, שעשויות להעלות את הסרט ארצה במחילות האינטרנטיות השונות.
מול בקשת נתניהו תגיע כנראה מתישהו בקשה נגדית של כלי התקשורת הרשמיים לשדר. כרגע, שתי הבקשות אינן מתייחסות למציאות קונקרטית. הסרט עדיין לא מתדפק על שערי הערוצים הרשמיים, או הופץ ברשתות. לנתניהו חשוב להניף כבר עכשיו את הדגל השחור. חשוב לו להצביע על דרוקר כמי שגם היה שותף לעבירה וגם מבקש להיבנות ממנה תקשורתית. דרוקר כבר שידר תוכניות שבהן ראיין עדי תביעה וניהל משפט טלוויזיוני פומבי שהגיע לדיון בפתיחת המשפט. התובעת עו״ד ליאת בן ארי התבקשה אז בידי בית המשפט להורות לעדים להפסיק להעיד בתקשורת.
דרוקר מאמין גדול שתמונה טובה מאלף מילים ושידור טוב מכל תמליל. בכך הפך לאיום גדול על נתניהו במגרש החזק שלו, הטלוויזיוני. אין ספק שנתניהו של הסרט הוא ממש לא נתניהו שמפליא ללהטט במסיבות העיתונאים המתוזמרות שלו. וזו הסיבה שיש לסלק את האיום על המונופול הטלוויזיוני הזה. מי אמר שנתניהו לא ערוך למלחמה רב־זירתית. עזה, הגדה, הצפון, איראן ועכשיו גם דרוקר.
2.מי שנותן לו להיות הראש הוא אשם
הסיפור הזה משתלב בפסק הדין שדחה אתמול על הסף עתירה לסלק את נתניהו בגלל ניגוד עניינים ולחילופין להכריז על נבצרותו. לצד הבג״ץ שפסק שלשום נגד שר המשפטים יריב לוין יש גם את הבג״ץ שממשיך לתת לנתניהו את החבל שנחוץ לו כדי להחריב את המדינה. השופטת רות רונן דחתה את העתירה על סמך דחיות דומות קודמות ועמדת היועצת המשפטית לממשלה שהודיעה כי היא מטפלת בניגוד העניינים ו״קיים אינטרס ציבורי מובהק המחייב לסיים מהר ככל הניתן את ההליך הפלילי של ראש הממשלה״.
העותרים, באמצעות עו״ד דפנה הולץ לכנר, הם בני משפחות חטופים ובכירים מעולמות האקדמיה, ההייטק, הביטחון, החינוך. בין השמות: הדס קלדרון, אילה מצגר, עינב מוזס, דן חלוץ, יצחק בריק, רבקה כרמי, דוד הראל, דב מורן ועוד. והם זועמים. לשיטתם חייבים לעבור מ״אתה הראש אתה אשם״ ל״מי שנותן לו להיות הראש הוא אשם״. ושופטי בג״ץ הם אלה שנותנים. לא יכול להיות, הם טוענים, ששופטים יגלו את האור רק לאחר פרישתם ורק לאחר שהם מסייעים בהשלטת החושך.
3. למה שנתניהו לא ימנה את הנשיא?
ומולו, פסק הדין שאכף את החוק על שר המשפטים שמבחינתו זה ווין־ווין - או שפוסקים לטובתו או שמוכיחים את טענתו המשוקצת שבית המשפט המושחת פועל בניגוד לחוק ולדמוקרטיה. ההתקפה האלימה שלו שלשום על שופטי בג״ץ נמשכה אתמול ברעיון לחוקק רוב מיוחד שיידרש בוועדה לבחירת שופטים לבחירת נשיא העליון. למה להתאמץ? למה לא לחוקק שהכנסת או הממשלה יבחרו את הנשיא. למה שנתניהו לא ימנה? זה הרעיון המארגן של לוין וממשלת ההפיכה - הפסדנו בבג"ץ אז נשנה את התוצאה בחוק. לא הצלחנו להרכיב ועדה צייתנית שתצביע כרצוננו, נשנה את ההצבעה.
סביר שבג"ץ יקבע שחוק כזה, בגלל תחולתו הפרסונלית, ייכנס לתוקף רק בהמשך. כפי שנפסק בבג"ץ הנבצרות. אבל התגובה האלימה של לוין ואחרים בקואליציית ההפיכה חשפה שאין להם עניין במשפט כל עוד הוא לא משרת אותם. פסק הדין שלשום הוא מהקלים והפשוטים ביותר שנכתבו פה. לשון החוק לא מאפשרת תוצאה אחרת.
