משפט שדההקואליציה כפסע מניצחון על הדמוקרטיה
משפט שדה
הקואליציה כפסע מניצחון על הדמוקרטיה
המלחמה האטה את קצב החקיקה האנטי־דמוקרטית, אך לא ביטלה אותה; בשלושת החודשים האחרונים הוגשו 44 הצעות כאלה, כמו הטלת סנקציות דרקוניות באקדמיה והרחבת סמכויות השר בן גביר; ואם השר לוין יסרב לפסיקת בג"ץ, מה יקרה אם נתניהו יורשע?
1. הפיכה על סטרואידים
225 הצעות חוק אנטי־דמוקרטיות בתוך פחות משנה
עד לטבח 7 באוקטובר קידמה קואליציית נתניהו 225 הצעות חוק אנטי־דמוקרטיות, ממוצע של 28 חוקים בחודש. זהו קצב מסחרר. לשם השוואה, במהלך 45 חודשי שלטונה של הכנסת ה־20 הוצעו 163 הצעות חוק אנטי־דמוקרטיות, ממוצע של 3.5 חוקים אנטי־דמוקרטיים בחודש.
את הנתונים הציגה ד"ר יעל שומר בשבוע שעבר באוניברסיטת תל אביב, בכנס שכותרתו אתגרי שלטון החוק בישראל. "ללא ספק", היא אומרת, "במהלך שמונת חודשי שלטונה הראשונים של הממשלה, ההפיכה המשטרית ודרדורה של הדמוקרטיה הישראלית היו על סטרואידים".
שומר נמנית עם פורום מדעני ומדעניות המדינה למען הדמוקרטיה שמרכז את הפעילות האנטי־דמוקרטית של הממשלה בשירות ההפיכה המשטרית. החקיקה היא זרוע חשובה של ההפיכה, אבל בהחלט לא יחידה. מדובר במנגנון תקיפה משוכלל ומגוון שכולל לצד חקיקה גם מינויים, החלטות ממשלה, מכונות רעל.
ההתנפלות האלימה של שר המשפטים יריב לוין ועמיתיו על בית המשפט העליון אינה מוגבלת רק לביקורת על פסק הדין שהורה לו לבחור נשיא לעליון. ההתנפלות – המלווה בגידופים, באיומים מאפיוזיים ובהאשמת בג"ץ כמושחת ופועל בניגוד לחוק – נועדה גם היא לרסק את מערכת המשפט. שייקספיר כתב "ראשית מעשה, נהרוג את כל עורכי הדין". גם לוין מבין שתחילה יש להרוג את מערכת המשפט. "לבטל את יכולתה של הרשות השופטת לבקר את תפקודה של הממשלה", אומרת שומר.
חקיקה אנטי־דמוקרטית לפי "הפרוטוקול ההונגרי" שהחיל ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן נחלקת לחמש קטגוריות: פגיעה בעצמאות מערכת המשפט; פגיעה במינהל הציבורי ובסדרי בחירות; פגיעה בזכויות הפרט – כפייה דתית, פגיעה בנשים, בלהט"בים ובמיעוטים; פגיעה בחופש הביטוי והיצירה, בחופש האקדמי, בתרבות ובאמנות; פגיעה והשתלטות על התקשורת הציבורית והמדיה החופשית. ואצלנו אפשר להוסיף קטגוריה נוספת: חקיקה פרסונלית להיטיב אישית עם ראש הממשלה נתניהו. נגיע אליה בהמשך.
2. הקצב הואט ומתעצם
חלק מההצעות האנט־דמוקרטיות כבר הבשיל לחקיקה
"טבח 7 באוקטובר", אומרת שומר, "אומנם האט את קצב החקיקה האנטי־דמוקרטית, אך לא ביטל אותה. היא עדיין מתרחשת בקצב מסחרר של 7.5 הצעות חוק אנטי־דמוקרטיות בחודש. בחודשים שחלפו מאז 7 באוקטובר הניחו הממשלה וחברי קואליציה 80 הצעות חוק אנטי־דמוקרטיות. והקצב הולך ומתעצם: רק בשלושת החודשים האחרונים של כנס הקיץ של הכנסת הגישה הממשלה 44 הצעות חוק אנטי־דמוקרטיות". למשל: קידום פוליטיזציה של נציב התלונות על השופטים; חוק ההשתקה באקדמיה שמאפשר הרחקת סטודנטים ופיטורי מרצים; העצמת סמכויות המעצר וההגבלות המינהליות לשר לביטחון לאומי.
חלק מהצעות החוק נועדו להיטיב עם ראש הממשלה בפרט, ועם פוליטיקאים מושחתים בכלל. כמו הצעת החוק לביטול עבירת המרמה והפרת אמונים; ההצעה שאוסרת לחקור ראש ממשלה מכהן ("החוק הצרפתי"); הצעה שתבטל את סמכות בג"ץ לבקר מינויי שרים ("חוק דרעי 2"). וכמובן חוק הנבצרות שנתפר עבור נתניהו ובג"ץ דחה את כניסתו לתוקף.
חלק מהרעיונות מבשיל לחקיקה. מאז 7 באוקטובר, אומרת שומר, נחקקו עשרה חוקים אנטי־דמוקרטיים, בהם מתן אפשרות לצה"ל ולשב"כ לחדור למחשב האישי; מתן אפשרות לשר הביטחון להכריז על אדם כפעיל טרור; מתן אפשרות למנכ"ל משרד החינוך לפטר עובדי הוראה ללא שימוע ועוד.
3. המחמאה למחאה
מכונת הרעל מרחיבה את הטווח הארטילרי של המטרת טינופת
אלא שכאן מגיעה מחמאה למחאה ולהתנגדות הציבורית. "נדמה", אומרת שומר, "כי הקואליציה הפנימה שהחברה האזרחית, העיתונות, והאקדמיה מאירות 'באור השמש' את ניסיונותיה למסד הפיכה משטרית באמצעות חקיקה, ולכן היא מחפשת דרכים נוספות על מנת למקסם את עוצמתה". בנוסף, ראוי לציין שאת הסנונית המשמעותית ביותר של חקיקת ההפיכה, ביטול עילת הסבירות, יירט בג"ץ. זאת, כאשר בדרך לביטול הביטול, לא היסס לבטל גם חוק יסוד.
ומהן הדרכים הנוספות האלה שמחפש השלטון כתחליף לחקיקה? למשל, להתנכל ולגרום לפיטורי שומרי סף נאמנים כמו מיכל רוזנבוים מרשות החברות ומישאל וקנין מרשות הדואר. ומנגד, מינויי מקורבים צייתנים ונאמנים, כולל החלטות ממשלה על מינויים לא חוקיים כמו של רפ"ק מאיר סוויסה, משליך רימוני ההלם על מפגינים, ואודליה מינס ליו"ר הרשות השנייה. שניהם נפסלו בידי היועצת המשפטית לממשלה, שבאמצעותה אנו נחשפים לעוד "דרך" – דה־לגיטימציה ארסית לשומרי הסף וליתר מאתגרי ההפיכה, בפוליטיקה ובתקשורת. במיוחד היועצת ובית המשפט העליון, כפי שראינו בתגובה לפסק הדין מהשבוע שעבר בעניין מינוי הנשיא. ומכונת הרעל הזו מרחיבה את הטווח הארטילרי של המטרת הטינופת גם על כלל החברה האזרחית. על המפגינים נגד הממשלה וגם, לגודל הזוועה, על משפחות החטופים.
4. אפסות האופוזיציה
האופוזיציה חייבת להציג נחישות, החלטיות ולוחמנות
אל מול המחמאות למאבק האזרחי מתארת שומר את אפסותה הפרלמנטרית של האופוזיציה. "רפה, בלתי מתואמת, נרדמת בשמירה", היא טוענת ומדגימה: "הצעת החוק למינוי פוליטי של נציב תלונות נגד שופטים שבאה לפגוע פגיעה ישירה בעצמאות בתי המשפט, עברה בקריאה ראשונה ב־25 ביולי ברוב של 53 ח"כים מול 48 חברי אופוזיציה. לו כלל חברי האופוזיציה המונה 56 ח"כים היו נוכחים, במינימום זה היה מתזז ומטריח עוד חברי כנסת מהקואליציה, בחלקם שרים, ואולי אף את ראש הממשלה, להגיע להצבעה, ובמקרה הטוב היה מונע את העברת החוק בקריאה ראשונה. "מאוחר יותר באותו היום עבר בקריאה שלישית חוק הרשות השנייה תיקון 49 שמאפשר הקלות כלכליות ורגולטיביות לערוץ 14. נוכחות האופוזיציה בהצבעה פחתה עוד לכדי 37 חברי כנסת שהצביעו נגד, מול 44 חכ"ים מהקואליציה שהצביעו בעד".
בעניין הזה איך להפיל ממשלה כדאי אולי ללמוד מהמאסטר נתניהו שמצטיין בדבר אחד בלבד - להשיג בחזרה את השלטון ש"נגזל" ממנו. "במקום להילחם על כל קול ולהפריע לכל הצבעה, האופוזיציה נאלמת דום אל מול 'ממלכתיות מדומיינת'. אינני זוכרת כי הליכוד בשבתו באופוזיציה תיחזק ממלכתיות ואחדות מזויפת זו", אומרת שומר, "האופוזיציה בראשות נתניהו אסרה על קיזוזים. האופוזיציה היום גם מסכמת עם הממשלה על מספר ההסתייגויות שיוצגו לחוקים מכריעים במקום להשתמש בכלי הפיליבסטר. נתניהו כיו"ר האופוזיציה סירב אפילו להיפגש עם בנט כראש הממשלה וקיבל תדריכים ביטחוניים מהמזכיר הצבאי".
ולסיכום, הצעה אופרטיבית לאופוזיציה הנסמכת על הלקחים האירופיים. "יש הסוברים שעל האופוזיציה להתאחד לגוש לכיד", אומרת שומר, "אינני בטוחה שזו הטקטיקה הנכונה. בחינת בחירות 2022 בהונגריה שבהן אורבן ניצח בענק אל מול בחירות 2023 בפולין שבהן הצליחו מפלגות האופוזיציה להקים ממשלה, מראה כי הטקטיקה הפולנית של ריצה בנפרד, כאשר כל מפלגת אופוזיציה פונה לקהל אחר, הוכחה כמנצחת אל מול כישלון האופוזיציה ההונגרית שרצה כגוש של 6 מפלגות מאוחדות משמאל ומימין. מה שברור הוא שבין שרצים כגוש אחד ובין שבנפרד, האופוזיציה, עכשיו, חייבת להציג נחישות, החלטיות ולוחמנות".
5. תם שלטון החוק
מתקרבים לשבירת כללי המשחק שמובילה לאנרכיה או לדיקטטורה
אנחנו כפסע. כפסע משבירת כללי המשחק שמובילה לאנרכיה או לדיקטטורה. פרופ' אריאל פורת, נשיא אוניברסיטת תל אביב, התייחס בכנס לאפשרות ששר המשפטים לוין יפר את פסיקת בג"ץ שהורה לו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא לעליון. לסירוב כזה משמעויות דרמטיות: משבר חוקתי, שבירת כללי המשחק ואולי קץ הדמוקרטיה.
פורת הצביע על משמעות נוספת: "תארו לכם מצב, שאני מקווה שלא יקרה, שבו ראש הממשלה מורשע בפלילים ובית משפט גוזר עליו עונש מאסר, אך הממשלה והעומד בראשה, בסיוע המשטרה, מסרבים לקיים את גזר הדין. אם יקרה כדבר הזה תמה הדמוקרטיה, תם שלטון החוק, והחלה באופן רשמי הדיקטטורה. איני אומר שמקרה סירוב שר המשפטים לקיים את פסיקת בג"ץ (אם חלילה יקרה) זהה בחומרתו למקרה ההיפותטי של ראש הממשלה שנגזר עונשו. אך מדובר בשני מקרים השייכים לאותה משפחת מקרים. ואם יקרה הראשון, יום אחד עלול לקרות גם השני".
