100 מיליון שקל נדרשים לשיקום הטבע בצפון, רק 12% הוקצו
100 מיליון שקל נדרשים לשיקום הטבע בצפון, רק 12% הוקצו
374 אלף דונם נשרפו במהלך מלחמת חרבות ברזל, כ־60% מהם בצפון, ושטחים רבים נוספים נפגעו מירי טילים ופעילות צה"ל. למרות היקף הנזק העצום, לשיקום הטבע הוקצו רק 12 מיליון שקל. מינהלת שיקום הצפון כלל לא עסקה בנושא
טיווח בלתי פוסק מכיוון לבנון עלה ביוקר לטבע הישראלי, אולם כסף לשיקום הנזק טרם נמצא: שריפות כילו כ־233 אלף דונם בצפון הארץ בלבד (ובסך הכל 374 אלף דונם ברחבי הארץ). לכך התווספו נזקים שנגרמו בשל הקצאת שטחים בשמורות טבע לפעילות צה״ל ופריצת נתיבים בהם בשל הסמיכות לגבול, ופסולת רבה שהצטברה בשטח. רשות הטבע והגנים מעריכה כעת את עלות השיקום בשלב זה בכ־100 מיליון שקל לצפון הארץ בלבד, אולם בשלב זה הוקצו לשיקום רק 12 מיליון שקל, על ידי הקרן לשטחים פתוחים.
כשברשות הטבע והגנים שומעים את המילים ״נפילה בשטח פתוח״, הם יודעים ששמורות הטבע בצפון סופגות שוב פגיעה קשה. וכך, בצל מלחמת חרבות ברזל, 2024 היא השנה עם היקף השריפות הנרחב ביותר שנראה בישראל אי פעם, כך לפי רשות הטבע והגנים. הנזקים עדיין מוערכים בחסר, שכן חלק משטחי הצפון עדיין סגורים, ואנשי הרשות לא יכולים לבצע בהם בקרת נזקים. אולם, כבר כעת ברור להם: עלות שיקום הטבע והמבנים הרבים של הרשות בשמורות בצפון נאמדת לפחות ב־100 מיליון שקל.
בצל הפסקת האש, חלק מאתרי הטבע חזרו לעבוד – גם אם באופן חלקי. הציבור הישראלי, שהשתוקק כבר חודשים לפיסת טבע, נוהר אליהם בהמוניו. אולם שיקום הנזקים באתרים רבים צפוי להיות ממושך, ולעלות הון רב. לעת עתה, הסכום החלוט היחיד אשר נמצא לכך הוא דרך פרויקטים שאושרו על ידי הקרן לשטחים פתוחים – 12 מיליון שקל בלבד. משרדי האוצר והגנת הסביבה אמורים להעביר 22 מיליון שקל נוספים, אולם לא מדובר בהסכם חתום וסופי, וברשות הטבע והגנים הגישו בקשה ל־20 מיליון שקל נוספים מהקרן לשטחים פתוחים, אשר כלל לא מובטח כי תתקבל במלואה, או בכלל.
גם המינהלת לשיקום הצפון טרם הקצתה כסף לשיקום, והממשלה עצמה טרם נדרשה להליך שיקום הטבע הכולל. כלומר, לרשות הטבע והגנים יש כרגע כ־12% מהמשאבים הנדרשים לשיקום השמורות והשטחים הפתוחים בצפון.
״אם יש משהו שאנחנו כל הזמן נלחמים עליו, זה תקציב לשיקום הטבע״, אומר שלומי ישי, סמנכ״ל הכספים ברשות. ״במקומות שהצבא ישב בהם יש נזקים פיזיים. באכזיב בלבד הנזק שנגרם בשל הפעילות הצבאית מוערך בכ־2 מיליון שקל״. הנזקים מתחלקים לשני סוגים: אלו שנגרמו בשל פעילות צבאית צה״לית, ואלו שנגרמו בשל עוצמת האש מלבנון. למרות הפסקת האש, בחלק מהאזורים עדיין נמצא הצבא ולכן מיפוי וניטור הנזקים טרם הסתיים. כך, למשל, בנחל עיון הנזקים כבדים, והצבא טרם התפנה מהאזור.
״כנראה שעלות השיקום שלו תהיה היקרה ביותר״, מסביר ישי. ״כרגע אין לכך אומדן ראשוני, שכן הצבא עדיין בשטח. הכניסה לאתר נפגעה מנפילות, וכך גם מבנים בשמורה. בתל דן ישנו נזק של כ־4 מיליון שקל, רק למרכז השירות עצמו. הרשות כבר החלה בתיקון הנזקים, לפחות אלו שניתן לשקם במהירות. אולם הדרך עוד ארוכה, ודורשת השקעה ומשאבים. כך, למשל, מבנים שנפגעו ומלאים כיום בסדקים ואנשי שימור נדרשים כדי לברר אם ניתן לשקמם, באיזו עלות, וכמה זמן יארך התהליך”. בחלק מהאתרים, הטבע עצמו נהרס. ״באתר הבניאס כל השבילים נסגרו בגלל היעדר מטיילים. פתחנו אותם, פינינו את העצים שקרסו, פינינו נפלים. זה שלב א׳, אנחנו יכולים לעשות אותו מהר. אבל זאת רק ההתחלה. היו שם שריפות, נזק, הטבע משקם את עצמו אבל זה לוקח זמן״, מסביר ישי.
רשות הטבע והגנים עצמה נאלצה השנה להתמודד עם קיצוצי תקציב בשל הצניחה במספר המבקרים, שעה שאתרי הטבע הרבים בצפון נותרו סגורים בצל האיום המלחמתי. ״זאת היתה השנה הקשה ביותר לרשות במשך 60 שנה״, מסכמת רעיה שורקי, מנכ״לית הרשות.
לא רק הטבע נפגע, אלא גם קופת הארגון שתפקידו לדאוג לשיקום הטבע. מלחמת חרבות ברזל גרמה לירידה דרמטית בתיירות ובכניסות המבקרים לאתרי הרשות. ביחס ל־2019, נרשמה ירידה של 38% בכניסות מבקרים ישראלים וירידה של 97% בתיירות הנכנסת, מה שהוביל לפגיעה בהכנסות המהוות 40% מתקציב הרשות. הירידה בהכנסות ממבקרים הביאה לירידה של 70% מהתקבולים המתוכננים ל־2024. כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי, חתמה הרשות על סיכום תקציבי עם משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה, שבמסגרתו קיבלה שיפוי בסך 142 מיליון שקל על אובדן הכנסות, לצד התייעלות תקציבית של 75 מיליון שקל, שכללה פיטורי עובדים (600 עובדים יומיים) וצמצום פעילות.
