המשנה ליועמ"שית: "חוק הנבצרות מעורר קשיים משפטיים"
המשנה ליועמ"שית: "חוק הנבצרות מעורר קשיים משפטיים"
עו"ד ד"ר גיל רימון הזהיר מפני "יצירה של 'חורים שחורים' שמונעים ביקורת שיפוטית". לדבריו קיימת עתירה לבג"ץ בדרישה להוציא את נתניהו לנבצרות, ועצם חקיקת חוק כזה ערב הדיון מעורר קשיים גדולים. "משנים את כללי המשחק כדי שבית המשפט לא ידון בכך וזה לא ראוי"
"פרטי הצעת 'חוק הנבצרות' מעוררים קשיים משפטיים ומעשיים ביחס לצמצום העילות שיכולות להקים נבצרות, מנגנון מחמיר, ומניעה מוחלטת של ביקורת שיפוטית ביחס לסוגיה", כך לדברי המשנה ליועצת המשפטית לממשלה עו"ד ד"ר גיל לימון בדיון שמקיימת ועדה מיוחדת לחקיקת חוק יסוד.
לפי הצעת החוק, "ההכרזה על נבצרות תיעשה על ידי רה"מ או הממשלה רוב של 75% מהרכבה. במקרה נדיר שבו ההכרזה על נבצרות תהיה בניגוד לדעת רה"מ, אזי יו"ר הכנסת יעביר לאישור מליאת הכנסת את ההחלטה, וזו, תוכל לאשר את ההכרזה ברוב של 90 ח"כים.
לימון התריע כי "כיום יש עתירה לבג"ץ (ובה דרישה להוציא את נתניהו לנבצרות), השופטת ביקשה לקבל תגובת הצדדים, וכעת אתם כותבים חוק שבו אין ביקורת שיפוטית (לגבי הנבצרות) ויוצרים חור שחור משפטי". זה מעורר קשיים מאוד גדולים לחוקק חוק כזה ערב הדיון בבג"ץ. (אתם) משנים את כללי המשחק כדי שבית המשפט לא ידון בכך ואנו חושבים שזה לא ראוי".
הוא הזהיר מפני "יצירתם בחקיקה של "חורים שחורים" נורמטיביים שמונעים ביקורת שיפוטית שיביא לפגיעה של ממש בשלטון החוק וכן מפני שימוש לרעה בסמכות המכונן (הכנסת)".
ד"ר לימון הוסיף שיש דימיון בין "חוק דרעי 2" (שנועד לאפשר את שובו לממשלה של אריה דרעי חרף 2 פסקי הדין נגדו) לבין "חוק הנבצרות" (שנועד להשפיע על נתניהו בו טרם ניתן פס"ד. רה"מ והיועמשית התבקשו להגיב לבג"ץ על העתירה בעד הוצאת נתניהו לנבצרות עד ה-12.3).
לדברי לימון "גם ההצעה הנוכחית שנוגעת לנבצרות הרקע לתיקון הוא הליך שיפוטי ספציפי (במסגרת העתירה בעד הוצאתו של נתניהו לנבצרות בשל נבצרותו למלא את תפקידו לנוכח ההליך הפלילי כנגדו). גם המקרה הנוכחי ועיתוי (בזמן שבית המשפט דן בעתירה) מעורר חשש להתערבות שיפוטית בהיבט לרעה בסמכות המכונן".
"ההסדר המוצע לוקה בקשיים בפרט לקושי מהותי של "חור שחור משפטי ביחס לסוגיית הנבצרות", כך לפי לימון.
יו"ר הוועדה ח"כ אופיר כץ (ליכוד) השיב לו "החוק הקיים לא ברור מי יכול ומתי ויש עמימות בנושא של נבצרות. מצד שני אתה אומר צריכים לתת לעתירה (להוצאתו של נתניהו לנבצרות) להתנהל ורק אז הכנסת יכולה לחוקק?"
לימון השיב כי "יש עמימות לגבי נבצרות אבל יש פרקטיקה ופסיקות של בית המשפט. במצב המשפטי הקיים יש סיבות הקשורות בהליך משפוי מתנהל שבית המשפט יחליט. במצב שבו יש עתירה ויש הצעת חוק שנועדה להשפיע כל כך דרמטית לעצור את הדיון המשפטי להביא בעיתוי כזה לפני הגשת תגובות. בעצם אתה אומר לבית המשפט תרחק את ידך. יש פה עיתוי שמעורר חשש להתערבות שיפוטית בגין שימוש לרעה בסמכות המכוננת".
כץ השיב, "האם הבחירה של אזרחי ישראל שהלכו לבחור את ההנהגה לא חשובה? יש פה הדחה ולא פחות מכך. זרקו לפח את הזכות הדמוקרטית".
לדברי עו"ד לימון, "בסופו של דבר יש עתירה ויש מצב משפטי שבו הדלת של בית המשפט פתוחה. האמירה שיש עתירה ולכן נסגור את הדלת - זה דבר שמעולם לא נעשה. כאשר יש עתירה מבחינה משפטית בית המשפט דלתו פתוחה".
ח"כ משה ארבל מש"ס שאל: "נשיאת בית המשפט העליון הפרה את כללי ניגוד עניינים. מי ידון על הנבצרות שלה?".
קודם לכן הסביר עו"ד לימון כי "הגבלת הנבצרות לבריאותית בלבד מעוררת קושי רב בשל קיומם של מצבים נוספים שלא ניתן לצפות בהם רה"מ לא יכול למלא את תפקידו, ולכן ניתן להחיל גם למצבים כאלה שרה"מ לא יכול למלא לתפקידו והחוק (המוצע) לא יתיר את הנבצרות".
לימון הסתייג גם מהמספר של השרים והח"כים הדרוש להכרזה על נבצרות רה"מ. "בבואנו לבחון את הצעת החוק עלינו לשאול האם היחס המספרי לאישור נבצרות בניגוד לעמדת רה"מ אינו מופרז? יחס מספרי כה גבוה יביא למצב אבסורדי שבו רה"מ לא יכול למלא תפקידו מבחינה בריאותית אך מטעמים פוליטיים לא ייצא לנבצרות אבל המדינה בעצם תתפקד ללא רה"מ".
בתחילת הישיבה חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, עידן רול ומטי צרפתי מ"יש עתיד" נטשו את הדיון במחאה על כך שהייעוץ המשפטי לוועדה טרם מסר חוות דעתו בעניין הצעת החוק. חוות הדעת תימסר בתחילת השבוע.
