חשיפת כלכליסטגנץ ימכור את חלקו בחברה שעובדת עם משרד הביטחון
חשיפת כלכליסט
גנץ ימכור את חלקו בחברה שעובדת עם משרד הביטחון
רק שנה וחצי אחרי כניסתו לתפקיד חויב שר הביטחון בני גנץ למכור את אחזקותיו בחברת שירותי הלווינים גט־סאט שמשמשת ספקית של המשרד, על אף שהחשש לניגוד עניינים היה ברור ומובהק מלכתחילה
ועדת ההיתרים שליד מבקר המדינה הורתה לשר הביטחון בני גנץ למכור את אחזקותיו בחברת שירותי הלוויינים גט־סאט (Get Sat), המשמשת כספקית של המשרד שהוא מופקד עליו. המשמעות של ההחלטה היא שרק כשנה וחצי לאחר שגנץ מונה לתפקיד הוא יחויב לחסל את אחזקותיו בגט־סאט (אופציות למניות בשיעור 2.37%) עד ל־9 באוקטובר. זאת, נדגיש, על אף שהחשש לניגוד עניינים היה ברור ומובהק כבר מיום כניסתו לתפקיד.
"נוכח הממשקים הקיימים והאפשריים בין חברה זו לבין משרד הביטחון בראשו עומד גנץ", כתבו חברי ועדת ההיתרים בראשות השופטת בדימוס נחמה מוניץ, שחבריה הם ד"ר אסתר לוצאטו ומרדכי כהן, "ובשל הזיקה שבין תחומי העיסוק של החברה האמורה לתחומי העיסוק הרחבים של משרד הביטחון, העלולים ליצור מראית עין של חשש לניגוד עניינים, וכן בשל הקושי לבצע בקרה על הממשקים האמורים - יהיה על גנץ לפעול בתוך 60 ימים ממתן ההחלטה, בהתאם לכללים, ולהעביר או למכור את ני"ע בחברה".
במקביל, הוועדה דנה בבקשה נוספת של גנץ: להעביר את אחזקותיו בחברות נוספות לנאמנות עיוורת ולא למכור אותן. מדובר באחזקות בחברות טכנולוגיה וייעוץ, חלקן בעלות הסכמי תמלוגים עתידיים, אולם כאלה שאין להן ממשקים עם משרד הביטחון. בוועדה הוחלט לאפשר לגנץ להמשיך ולהחזיק במניות של אותן חברות אולם נקבעו שלושה תנאים: הן יופקדו בנאמנות עיוורת; גנץ לא יהיה חשוף למידע ונתונים כספיים לגביהן; וימונה דירקטור עצמאי בחברת הייעוץ (BG Prime) שבה מחזיק גנץ 100% ובה מרוכזות אחזקותיו בשאר החברות, כמו גם תיק ניירות הערך שלו.
כפי שנחשף בכלכליסט, גנץ פנה למבקר המדינה לגבי אחזקותיו בגט־סאט רק כשנה לאחר כניסתו לתפקיד, וזאת על אף הנחיה שקיבל בנושא מהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, במסגרת הסדר ניגוד העניינים שנערך לו בסמוך לכניסתו לתפקיד.
המצב שבו גנץ המשיך להחזיק בניירות ערך של ספק של משרד הביטחון יצר עיוות ביחס לעובדי ציבור בכירים אחרים, כגון מנכ"לי משרדים ממשלתיים, שמחויבים לפי חוק למכור אחזקות בחברות שפועלות מול משרדם עוד בטרם כניסתם לתפקיד. עם זאת למנדלבליט אין סמכות בחוק לחייב את גנץ למכור את המניות, אלא רק לוועדת ההיתרים.
לגט־סאט, המפתחת, מייצרת ומספקת טרמינלים לווייניים, הצטרף גנץ ביוני 2016 כיועץ חיצוני. גט־סאט הוקמה ב־2013 על ידי יוצא יחידת המזל”טים של צה”ל כפיר בנימין, ועל ידי יוצא 8200 וחברת קומטאקט, אולג רויטברג. השניים הם בעלי השליטה כיום בחברה שפועלת מרחובות ומעסיקה כ־40 עובדים. ב־2019, כך דווח, היא זכתה במכרז של צבא ארה"ב לאספקת אנטנות לכוחות יבשה ולצי האמריקאי בהיקף של כמה מיליוני דולרים.
אלא שגט־סאט כאמור היא גם ספק של משרד הביטחון, ומחזיקה ברישיונות שיווק ויצוא מטעם אפ"י (אגף הפיקוח על יצוא ביטחוני). "מדובר בחברה קטנה המספקת למשרד ציוד בהיקף לא גדול", נכתב אמנם בהסדר ניגוד העניינים של גנץ, אך גם צוין שהיא מעורבת לעיתים בפעילות של סיב"ט (האגף ליצוא ביטחוני).
ויש בעיה נוספת. לגט־סאט עוד בעלי מניות מיעוט, שייתכן שלהם יש אינטרסים נוספים מול משרד הביטחון או משרדי ממשלה נוספים. למשל יאיר רוזנברג, טייס לשעבר ובעלים של חברה המתמחה בתכנון תאי טייס. או תא"ל במיל' איל זלינגר, קצין קשר ותקשוב ראשי (קשר"ר) בתפקידו האחרון בצה"ל, וכיום איש עסקים פרטי.
בגט־סאט גם מחזיקות קרנות פרטיות זרות, שקשה לדעת מי עומד מאחוריהן ואם יש להן אינטרסים נוספים מול משרד הביטחון. למשל חברת טכנולוגיה הודית שרשומה בסינגפור, יצרנית אנטנות לתעופה.
מלשכת גנץ לא נמסרה תגובה.
