סגור
Dun's 100

עיר לאוליגרכים בלבד

אין ספק. ה"מריצנים", אותם פועלים עם מריצות ששינעו כ-1909 דיונות חוליות על מנת ליצור תשתית לשכונת "אחוזת בית", היו הפכים בקברם מרוב צחוק למשמע דו"ח העיתון הכלכלי היוקרתי "אקונומיסט, לפיו נבחרה תל אביב להיות העיר היקרה ביותר בתבל מבין 173 ערי עולם, ביניהן, לא להאמין, ניו יורק, פאריז, לונדון, רומא, סינגפור, ציריך, הונג קונג, ז'נבה והרשימה עוד ארוכה, ארוכה.
אבל, למרבה הצער, זו איננה בדיחה. העיר העברית הראשונה, שרק לא מכבר מלאו לה 100 שנה, הממוקמת בלב ליבו של איזור מורכב דוגמת המזרח התיכון, שרק לפני חודשים ספורים ספגה מטחי טילי קסאם של החמאס ב"מבצע "ומר החומות", המאוימת ומוזכרת השכם והערב על ידי שליטי איראן ואשר רק במהלך החודשים האחרונים התאוששה מהמשבר הכלכלי של מגיפת הקורונה, עקפה בסיבוב את כל ערי עולם הנחשקות.
אז זה טוב ליהודים או רע ליהודים. ובכן, תלוי את מי שואלים. אם נשאל את משקיעי הנדל"ן, ובמיוחד את אלה שרכשו נכס ברצועת החוף התל אביבית הצופה אל הים, או בשדרות רוטשילד או בצפון הנחשק, הם בוודאי יחככו את ידיהם בהנאה מרובה, שהרי באף ערי אחרת בעולם לא היו מקבלים תשואה במחיר הנכס כפי שקיבלו בתל אביב.
וגם אם נשאל תושב תל אביבי ממוצע ממעמד הביניים, אחד שהבניין הישן בו התגורר שנים רבות עומד כעת בפני תהליך תמ"א, הרי שגם לו אין שום סיבה שבעולם להתלונן. הסטטיסטיקה היבשה מדאה, לדוגמא, כי רק במהלך 15 השנה האחרונות מחיר נכס תל אביבי ממוצע שכזה, עשה תשואה כמעט דמיונית של 150 אחוזים בקירוב בערכו, מכ-2 מיליון שקלים ב-2006 לכ-5 מיליון בקירוב בסוף 2021.
אולם, וזה אולם גדול, אם נשאל זוג צעיר שהגיע לתל אביב מאי שם בפריפריה, לומד באחד מהמוסדות האקדמיים בגוש דן, מתקשה מאוד לגרד את שכר הדירה החודשי וחולם על כוס בירה בפאב השכונתי שיום בא ויצליח לרכוש דירה לא בגליל או בנגב, אלא ב"הארד קור" התל אביבי, הר שתשובתו מן הסתם תהיה שונה לחלוטין.
1 צפייה בגלריה
עמית דובקין
עמית דובקין
עמית דובקין
(צילום: חן ליאופולד)
וזוהי בדיוק הבעיה: כי אם במהלך השנים הבאות תמשיך תל אביב להיות "עיר לעשירים בלבד", היא עלולה, שלא בטובתה, לאבד את הניצוץ של עיר מלאה ב"וויב", מלאה בזוגות צעירים ותוססת מכל כיוון אפשרי, החל מהפאבים ובתי הקפה וכלה בתיאטראות. היא תהפוך מבחינות רבות ל"תואם מוסקבה, הונג קונג וטוקיו", ערי עולם המתאפיינות בקיטוב בין אוכלוסייה אמידה מאוד לבין רבים מאוד ש"אין להם".
ובעיה נוספת: יוקר המחירים בתל אביב, הופך אותה מבחינות רבות לאוונגארד המושך אחריו את רמות המחירים בערים השכנות, רמת גן, גבעתיים, רמת השרון, חולון ובת ים, ובהמשך גם את ערי המעגל השני, השלישי והרביעי, והופך אפילו ערים דוגמת חדרה, יבנה ואשדוד, לכאלה שאינן ברות השגה עבור רוב רוכשי הדירות.
ובמילים אחרות, קיים גם קיים "סינדרום תל אביב" שמפעפע יותר ויותר אל כל רחבי אזור הביקוש, היכן שרוב רובה של הפעילות העסקית, הצרכנית והתרבותית של מדינת ישראל ממוקד, והיכן שרוב רובם של הזוגות הצעירים ומשפרי הדיור משתוקקים לרכוש דירה.
על כן, לסיכום, אל נא נהיה זחוחים מכך שהבירה הכלכלית של מדינת ישראל הגיעה למקום הראשון בעולם. נהפוך הוא. עלינו להפוך את תל אביב, ולא רק אותה, לנגישה כלכלית לכל זוג צעיר ומשפר דיור שיחפוץ לגור, לעבוד, לקנות ולבלות בה ובסביבתה. לא להפוך אותה ל"עיר לאוליגרכים בלבד"!
*כותב המאמר עמית דובקין הוא אסטרטג נדל"ן, יועץ תקשורת ובעלי משרד למיתוג ויחסי ציבור