דו"ח המבקרתמרור אזהרה: ארבע אוניברסיטאות בסכנת קריסה פיננסית
דו"ח המבקר
תמרור אזהרה: ארבע אוניברסיטאות בסכנת קריסה פיננסית
על פי דו"ח המבקר, האוניברסיטה העברית ואוניברסיטאות תל אביב, חיפה ובר-אילן נמצאות "בטווח האדום של האיתנות הפיננסית" עם גירעון מצטבר ענק של 11 מיליארד שקל הכולל התחייבויות פנסיוניות בגובה של 8.9 מיליארד שקל. המוסדות הגיבו באופן ביקורתי על השיטה למדידת האיתנות הפיננסית שלהם: "אינה משקפת במדויק את המצב"
8 מוסדות מתוקצבים מתוך 32 היו ב-2020 בטווח האדום של מדדי האיתנות הכספית של המועצה להשכלה גבוהה. מדובר ב-4 אוניברסיטאות - תל אביב, בר-אילן, חיפה והעברית - וב-4 מכללות, ביניהן שנקר והאקדמיה למוסיקה. כך עולה מדו"ח המבקר על תקציבי המוסדות להשכלה גבוהה, המתפרסם היום (ג').
לכל ידיעות דו"ח מבקר המדינה - לחצו כאן
הגירעון המצטבר של 4 האוניברסיטאות שנמצאות בטווח האדום עמד על 11 מיליארד שקל, מתוכם 8.9 מיליארד של התחייבויות פנסיוניות. הגירעון המצטבר של האוניברסיטה העברית מגיע ל-5.8 מיליארד, של תל אביב ל-3.4 מיליארד ושל שתי האחרות – כמיליארד כל אחת.
3 צפייה בגלריה
פרופ' יוסי מקורי, יו"ר הות"ת. ההערכה היא שישנה את חלוקת התקציבים לטובת המכללות
(צילום: דרור מילר)
האיתנות הפיננסית נקבעה באמצעות שני כלים עיקריים: מצב האיזון התקציבי השוטף של המוסדות בשלוש השנים האחרונות וכן מדד ההישרדות של פרופ' אדוארד אלטמן מאוניברסיטת ניו יורק, שהוא כלי המבקש להתריע מראש על מצוקה תקציבית של מוסדות.
לפי דו"ח המבקר, ההוצאה השנתית הממוצעת של האוניברסיטאות המשלמות פנסיה תקציבית בשל תשלומי פנסיה הסתכמה בשנים שנמדדו ב-1.3 מיליארד שקל. היקף ההתחייבויות האקטואריות לפנסיה תקציבית של האוניברסיטאות העברית, תל אביב, חיפה והטכניון עמד על 30 מיליארד שקל ל-20 השנים הבאות. עוד קבע המבקר כי לאוניברסיטאות אין עתודות למימון תשלומי הפנסיה התקציבית, וההוצאות מהוות נטל על התקציבים שלהן ושל הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה.
השתתפות הות"ת של המועצה להשכלה גבוהה בתשלומי הפנסיה עמדה בשנים האחרונות על 48%-55%. בכל אחת מהשנים 2019-2021 כלל תקציב ות"ת סכום של כ-780 מיליון ש"ח בעבור השתתפות בפנסיה התקציבית של האוניברסיטאות.
המוסדות להשכלה גבוהה הגיבו בביקורת רבה על שיטות מדידת היציבות הכספית של ות"ת. אוניברסיטת תל אביב מסרה למבקר ש"התוצאות שגויות ומטעות, האוניברסיטה נושקת לטווח הירוק"; האוניברסיטה העברית טענה שהיא נמצא בטווח הירוק; אוניברסיטת חיפה מסרה כי "אופן חישוב המדד אינו משקף במדויק את המצב הפיננסי, שהוא יציב"; בר אילן אמרה כי היא "יציבה פיננסית. לצערנו, התייחסותנו המפורטת לשגיאות שבטיוטת דו"ח המבקר שהועברה לצוות הביקורת במהלך חודש ינואר לא הביאו לתיקון הטיוטה". ות"ת מסכימה שהמדדים שלה אינם מספקים מענה שלם לסדיקת האיתנות הפיננסית של המוסדות ויש צורך בטיוב הכלים.
תקציב המל"ג למערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים תשפ"א (2021-2020) עמד על 12.3 מיליארד שקל. מתוך תקציב זה, ייעדה הות"ת של המל"ג כ-10 מיליארד שקל להשתתפות בתקציבי המוסדות המתוקצבים: כ-8 מיליארד שקל להשתתפות בתקציבי 9 האוניברסיטאות וכ-2 מיליארד שקל להשתתפות בתקציבי 23 המכללות. ההערכה היא שבעקבות מינוי נשיא מכללת תל חי לשעבר פרופ' יוסי מקורי ליו"ר ות"ת, החלוקה הזאת צפויה להשתנות לטובת המכללות.
ב-2021 למדו באוניברסיטאות 5% סטודנטים יותר מהמכסה שהקציבה להם ות"ת, שהם 5,300 תלמידים. בפועל, הרוב המכריע של הפער הוא מקורו באוניברסיטת אריאל, שבה למדו 13,500 תלמידים, כלומר חריגה של 3,900 תלמידים שהם 41% מהמכסה שעמדה על 9,600 תלמידים. אוניברסיטת אריאל מסרה בתגובה כי היא "הגדילה במהלך השנים את מספר הסטודנטים כדי להגשים את מטרותיה ומתוך רצון לענות על הביקוש הקיים". המשמעות של החריגה ממכסת הות"ת היא שהמוסד הלימודי צריך להשלים את התקציב ממקורותיו.
3 צפייה בגלריה
אוניברסיטת אריאל. חורגת ב-41% ממכסת התלמידים של הות"ת
(צילום: Ronel12345 (מתוך ויקיפדיה))
עוד עולה מהדו"ח שההוצאה הלאומית למימון מחקר בסיסי במערכת ההשכלה הגבוהה מסך ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח (מו"פ) אזרחי עומדת על 11% בלבד, והיא פחות מחצי מממוצע ה-OECD שעומד על 27%. שיעור ההוצאה הלאומית בישראל למימון מחקר בסיסי נמוך ביחס למדינות אחרות הדומות לישראל בגודל האוכלוסייה ובתמ"ג. כך למשל, בהולנד עומד שיעור זה על 32% ובדנמרק על 33%. ייתכן שאחד הגורמים התורמים לכך הוא העובדה שלישראל זורמים תקציבים גדולים למחקר בשוק ההייטק הפרטי.
מהוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת) נמסר בתגובה כי "רוב רובם הגדול של המוסדות האקדמיים המתוקצבים על -ידי ות"ת נמצאים במצב יציב פיננסי, בד בבד עם גידול בהיקפי הלומדים מדי שנה ובהישגים המחקריים. ות״ת מפעילה מערך בקרה נרחב על המוסדות האקדמיים בין היתר בעזרת כלים מקצועיים שפותחו על ידה בהתבסס על ניסיון רב-שנים, זאת תוך מציאת האיזונים והבלמים הנדרשים להבטחת החופש האקדמי והמנהלי של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. דו"ח המבקר (שנעשה על תקופה שבין 2017-2020) יילמד וייבחן לעומק".
