משפחות נרצחי נובה תובעות את רויטרס ו-AP: "'עיתונאים' מטעמן לקחו חלק בטבח"
משפחות נרצחי נובה תובעות את רויטרס ו-AP: "'עיתונאים' מטעמן לקחו חלק בטבח"
משפחותיהם של צעירים שנרצחו בפסטיבל ב-7 באוקטובר הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד סוכנויות הידיעות. "אותם 'עיתונאים' חדרו לשטח ישראל כתף אל כתף עם פעילי חמאס. אין כל צידוק שבו מישהו מטעמן יתעד פשע חמור בזמן התרחשותו". בארה"ב הוגשה תביעה דומה נגד AP וארבעה מצלמיה. רויטרס בתגובה: חקרנו ולא מצאנו ראיות התומכות בטענה כלשהי לתיאום עם חמאס מצד שני העיתונאים העצמאיים שאת תמונותיהם פרסמנו
חמש משפחות שילדיהן נרצחו במסיבת הנובה הגישו היום (רביעי) לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעה נגד סוכנויות החדשות רויטרס ו-AP, בטענה כי אל מחבלי החמאס בטבח ב-7 באוקטובר התלוו "עיתונאים וצלמים" מטעמן שתיעדו את מעשי הזוועות. "אותם 'עיתונאים' נשלחו על ידי הסוכנויות, ששידרו והפיצו תיעודים שונים מזמן הטבח באתרי החדשות בבעלותן", נטען בכתב התביעה. נציין כי התמונות המופיעות בכתבה הן לא חלק מכתב התביעה, אך שייכות לחלק מהצלמים שמוזכרים בתביעה הנוכחית.
עשרת התובעים הם ההורים של הנרצחים מאי נעים, אביר לוטן, גיא גבריאל לוי, שלו מדמוני ושני לוק. ההורים, ענת ועופר נעים, נעמי ורמי אביר, אורית וניצן לוי, אילנית ופרץ מדמוני וריקרדה ונסים לוק ציינו במסגרת התביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יוסי האזרחי, יהודה רסלר ואמיר רוזנקרנץ, כי חלק מאותם "עיתונאים", שהפיצו ושידרו את התיעודים, מזוהים עם חמאס ונטלו חלק פעיל בטבח שאירע ב-7 באוקטובר. נטען כי הם חדרו לתוך שטח המדינה מרצועת עזה, כתף אל כתף עם מחבלי חמאס, כמבצעים בצוותא, והיו שותפים אגב כך לפשעים ולעוולות חמורים.
הסוכנויות, כך צוין, הן מהגדולות והפופולריות בעולם, ועוסקות בין השאר בהפקה ובהפצה של שידורי טלוויזיה וכתבות עיתונאיות ממקומות שונים בעולם, לרבות מישראל, באמצעות נציגויות מקומיות. בכתב התביעה הודגש: "הנתבעות ששלחו את אותם 'עיתונאים' מפוקפקים נושאות באחריות נזיקית ישירה או שילוחית למעשיהם... כל תירוץ או צידוק שניתן להעלות על הדעת מכוח דיני העיתונות, כמו למשל זכות הציבור לדעת, אינם יכולים להצדיק סיטואציה שבה כתב מטעם הנתבעות יהיה נוכח, ישתתף ואף יתעד ביצוע פשע חמור בזמן התרחשותו - כגון למשל חטיפת קשישה מביתה".
עוד נטען כי "קשה להלום מצב דברים בו לא ידעו אותם 'עיתונאים' מקומיים אודות הפלישה והטבח הנוראיים מבעוד מועד ולפני שהחלו, שכן חלק ניכר מה'דיווחים' שמסרו, לרבות תמונות, היו מהדקות הראשונות של הטבח".
1 צפייה בגלריה
תיעוד חטיפתה של יפה אדר. "יכלו להושיט עזרה ולהודיע לרשויות"
(צילום: AP Photo/Hatem Ali)
במסגרת התביעה נכתב כי "מאי, לוטן, גיא, שלו ושני זכרם לברכה, צעירים תאבי חיים שכל עתידם לפניהם, נסעו לבלות בפסטיבל הנובה ברעים ונרצחו בטבח. על נסיבות מותם הנוראי לא ידוע הרבה, ובני המשפחה ניזונו משביבי מידע שהגיעו אליהם מחברים נוספים שלהם שהשתתפו במסיבה וניצלו, וחלקם מקשר לא רציף שהספיקו יקיריהם לקיים עם בני המשפחה במהלך הטבח הנורא".
לסיום, נטען, "אין חולק כי 'העיתונאים' שהתלוו למחבלי החמאס יכלו להושיט את העזרה הנדרשת ולהודיע לרשויות מדינת ישראל מבעוד מועד על העתיד לבוא ולמנוע את הפשעים הנוראיים. הנתבעות, כמי שהתקשרו עם 'העיתונאים' וכמי שחלה עליהן חבות שילוחית ואף ישירה למעשי המועסקים או המתקשרים עמן, חבות בגין הנזקים שנגרמו לתובעים בגין מעשי 'העיתונאים'". כתב הגנה, נציין, טרם הוגש לבית המשפט.
לפני כשבוע הוגשה תביעה דומה נגד סוכנות הידיעות AP לבית המשפט בפלורידה, שבה טענו קרובי קורבנות 7 באוקטובר וניצולי הפסטיבל כי הסוכנות עברה על חוק המלחמה בטרור בארה"ב. לטענתם, סוכנות הידיעות "סייעה לחמאס על ידי שימוש בצלמי עיתונות עצמאיים שהוטמעו בפעילות הארגון ב-7 באוקטובר". התובעים יוצגו על ידי המלכ"ר "המרכז הלאומי להסברה יהודית" (NJAC).
בתביעה הוזכרו שמותיהם של ארבעה צלמים עצמאיים שעבודתם נרכשה ופורסמה על ידי AP: חסן אסלייה, יוסוף מסעוד, חאתם עלי ועלי מחמוד. האחרון הוא הצלם העצמאי שחתום על תיעוד חטיפת גופתה של שני לוק ז"ל, והסעתה בטנדר בידי מחבלים. הצלם חאתם עלי תיעד את חטיפתה של יפה אדר לרצועת עזה. הצלם חסן אסלייה תועד בעבר כשהוא מחובק עם מנהיג חמאס יחיא סינוואר, וכן כשהוא מחזיק רימון במהלך המתקפה.
כחודש לאחר המתקפה נחשף בתחקיר כי צלמים של סוכנויות הידיעות AP ורויטרס ושל כלי תקשורת בינלאומיים נוספים תיעדו את המתקפה ב-7 באוקטובר והצטרפו למחבלי חמאס. ב-AP מסרו אז בתגובה לתחקיר: "לסוכנות לא הייתה כל ידיעה על התקיפות לפני שהתרחשו. תפקידה של AP הוא לאסוף מידע על אירועי חדשות ברחבי העולם, בכל מקום שבו הם מתרחשים, גם כאשר הם נוראיים וגורמים לנפגעים המוניים. הסוכנות משתמשת בתמונות שצולמו על ידי פרילנסרים ברחבי העולם, כולל בעזה". גם ברויטרס הכחישו אז כל ידע על המתקפה, והדגישו כי התמונות שרכשו מצלמים פרילנסרים צולמו כשעתיים אחרי שחמאס פתח במתקפה ושיגר רקטות לישראל.
רויטרס: מכחישים שהיה לנו ידע מוקדם על התקיפה
הדוברת של רויטרס מסרה בתגובה כי רויטרס דוחה בתוקף כל טענה לפיה רויטרס סייעה או סיפקה תמיכה לטרוריסטים. רויטרס מחויבת לדווח על חדשות בצורה הוגנת, מדויקת ובלתי תלויה בהתאם לעקרונות התאגיד. סוכנות הידיעות רויטרס מכחישה מכל וכל שהיה לה ידע מוקדם על התקיפה או ששיבצנו עיתונאים בחמאס ב-7 באוקטובר.
אנו נותרים מודאגים מאוד מחוסר האחריות של ארגון HonestReporting בפרסום האשמות שקריות ומזיקות בנובמבר האחרון על איסוף חדשות של רויטרס ב-7 באוקטובר. הספקולציות חסרות הבסיס בפוסט של HonestReporting, שהוצגו כ"העלאת שאלות אתיות", היוותה סיכון חמור לעיתונאים באזור, כולל אלה העובדים עבור רויטרס. אנו מאמינים כי יש להטיל על HonestReporting דין וחשבון להתפשטות המידע השגוי שהוא עורר, ועל הסיכון והפגיעה במוניטין שנגרמו לעיתונאים המדווחים על הסכסוך הזה.
אנו מודעים להאשמות שהופנו נגד שני צלמים עצמאיים שתרמו לסיקור רויטרס של הפיגוע ב-7 באוקטובר. חקרנו ולא מצאנו ראיות התומכות בטענה כלשהי לתיאום עם חמאס מצד שני העיתונאים העצמאיים שאת תמונותיהם פרסמנו. רויטרס רכשה תצלומים משני צלמים עצמאיים מעזה בבוקר ה-7 באוקטובר. התמונות שפרסמה רויטרס צולמו שעתיים לאחר שחמאס ירה רקטות ברחבי דרום ישראל ויותר מ-45 דקות לאחר שישראל אמרה שחמושים חצו את הגבול. לרויטרס לא הייתה מערכת יחסים קודמת עם אף אחד מהצלמים. רויטרס לא פרסמה תמונות של חסן אסלייה, חאתם עלי או עלי מחמוד, וגם לא של חסן עסליה או יוסף מסעוד, ואין לה מערכת יחסים איתם.
עד פרסום הכתבה לא היה ניתן לקבל את תגובת AP.
