כשהריבית מכבידה, צו השעה הוא השקעה בדיגיטציה
כשהריבית מכבידה, צו השעה הוא השקעה בדיגיטציה
מחקר של ה-OECD מצא כי לדיגיטציה יש השפעה ניכרת על הפריון בתעשיות רבות, מה שיכול להגדיל את התוצר לנפש ובכך למתן חלק מההשלכות של הריסון המוניטרי. לפי המחקר, עלייה של 10% בצמיחת הדיגיטציה משמעותה גידול של 0.1% בקצב צמיחת הפריון
הכלכלה העולמית מתמודדת זה זמן עם פעילות מואטת - פועל יוצא, בין השאר, של העלאות הריבית החדות עד לאחרונה והשפעות מתמשכות עוד מתקופת הקורונה. לפי נתוני ה-OECD, הצמיחה הממוצעת של התוצר העולמי היתה 1.7% בלבד ברבע הראשון של 2024 לעומת הרבע המקביל בשנה שעברה, ולמעשה היא מדשדשת על רמה נמוכה זו מאז הרבע האחרון של 2022 .
עם זאת, האינפלציה אמנם פוחתת, אך לא מספיק. לפי נתוני ה-OECD, נכון לחודש יולי עדיין מדובר על אינפלציה ממוצעת של 5.6%, פי 2.8 מרמת היעד של 2%. אין גם התקדמות של ממש מתחילת 2024.
לאחרונה עלה לדיון המונח Shrinkflation. חברות מקטינות לכאורה את גודל או כמות המוצרים שלהן על מנת שלא להעלות את המחירים. אחרת, אולי, האינפלציה הייתה גבוהה יותר.
אז למרות הדשדוש הכלכלי, הורדת ריבית משמעותית לא נוכל לראות בקרוב ולא מן הנמנע כי הפתעות שליליות יעכבו לזמן ממושך את התהליך. כאן נחלצת לעזרה ההתקדמות הדיגיטלית העולמית של השנים האחרונות. זו כשלעצמה יכולה "למלא" חלק מתפקידה המסורתי של הורדת הריבית בדרך להקלת הנטל על משקי הבית והחברות. זו בשורה עם השלכות חיוביות של ממש לאורך זמן. התרומה הפוטנציאלית של הטמעת הדיגיטציה המתקדמת אינה חדשה וסקירות רבות כבר נכתבו על כך. דו"חות של חברות רבות כבר משקפים זאת בנתוניהן.
לאחרונה, פורסם באתר ה-OECD מחקר רב שנתי שנערך בקרב 21 מדינות והוכיח כי יש חדירה משמעותית של הדיגיטציה, אם כי תוך הבחנה מבחינת מהירות התהליך והאינטנסיביות בין מדינות. יש לכך השפעה של ממש על הפריון בתעשיות רבות, מה שיכול להגדיל את התוצר לנפש, וכך למתן חלק מהשלכות הריסון המוניטארי ומחלוקות הסחר בעולם על הצמיחה והרווחה הכלכלית.
המחקר מצא כי עלייה של 10% בצמיחת הדיגיטציה מיוחסת לגידול של 0.1 נקודת אחוז בקצב צמיחת הפרודוקטיביות לתעשייה ממוצעת. זה לא מעט תוצר וכסף במונחים אבסולוטיים וזה לכל רמה נתונה של ריבית.
הדבר נכון במיוחד לחברות עתירות נכסים בלתי מוחשיים (מחקר ופיתוח, קניין רוחני, מותגים, תוכנות, מאגרי מידע, נכסים ארגוניים וכישורי ידע) ובראשן שורה ארוכה של חברות ICT – חברות טכנולוגיות מידע ותקשורת חדשניות ומתקדמות.
כמו כן, בכל הקשור לחברות פיננסיות, מדובר בהקלה של המגבלות על אשראי וכמובן זה תורם הרבה לעסקים קטנים ובינוניים, שהם נפגעים יותר מהעסקים הגדולים יותר בתקופות של האטה כלכלית. העסקים הללו זוכים לגישה ונגישות קלה יותר לשוקי אשראי דיגיטאליים יותר.
המחקר מצטרף לשורה ארוכה של עדויות וראיות לכך שמקבלי ההחלטות צריכים להקצות תקציבים ולתמוך בבניית תשתיות לחדשנות ודיגיטציה טכנולוגית בכל תחום פעילות, ובדגש על טכנולוגיה, תקשורת ופיננסים.עליהם להגדיל את ההכשרות בתחום וזאת גם אם המציאות היא של גירעונות וחובות גדולים במונחי תוצר של רוב המדינות המפותחות.
זאת משום שהעלות הכרוכה בהשקעות הללו בטווח הקצר תסייענה להם בטווח הארוך. ככל שרמת הדיגיטציה תהייה גבוהה יותר, כך יהיה ניתן לטפל בכל משבר המאיים בהתפרצות אינפלציונית על ידי רמות ריבית נמוכות יותר והסבת נזק קטן יותר לפעילות הכלכלית והצרכנית.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי, בנק מזרחי טפחות
