ההייטקיסט, גרושתו, האופציות שרכש מעובדיו - והחשד להעלמת מס
ההייטקיסט, גרושתו, האופציות שרכש מעובדיו - והחשד להעלמת מס
רשות המסים חוקרת בעלי חברת הייטק החשוד לצד גרושתו ושניים מעובדיו הבכירים בהעלמת מס בגובה מיליוני שקלים. החשד: רכש מעובדיו אופציות שקיבלו והגיש דיווח כוזב לרשות המסים כדי לאפשר להם לשלם מס מופחת. גרושתו נחקרת בחשד שדיווחה בכזב על הכנסותיה ממכירת מניותיה בחברה במסגרת הסכם הגירושין
סיפור סבוך הכולל הליך גירושין, תביעות אזרחיות וחשד להעלמת מס של בעלי חברת הייטק, גרושתו ושניים מעובדיו עומד בלב חקירה חדשה של רשות המסים.
הרשות חוקרת חשד לפיו אותו בעל חברה, ששמו נאסר בפרסום, ושמרבית מניותיה נמכרו לקרן השקעות בחו"ל, רכש מעובדיו אופציות שקיבלו והגיש דיווח כוזב לרשות המסים, לפיו הרכישה בוצעה במועד מאוחר יותר. זאת כדי לאפשר לעובדים לשלם שיעור מס מופחת.
במקביל, נחקר חשד לפיו אותו הייטקיסט שילם לאחד העובדים בחברה שבבעלותו על האופציות, בין היתר בדרך של הוצאת משכורת, ומבלי שדיווח על משיכת כספים מהחברה לשימושו האישי.
בנוסף, נחקרת גרושתו של ההייטקיסט, החשודה שלא דיווחה כנדרש על חלק מהכנסותיה ממכירת המניות שקיבלה במסגרת הסכם הגירושין – לגרוש שלה. כמו כן נחקרים שני עובדים בכירים בחברה, שמהם רכש בעלי החברה את האופציות.
המעורבים בפרשה נעצרו והובאו בפני סגנית נשיא בית משפט השלום בראשון לציון רנה הירש ביום רביעי האחרון. בית המשפט הטיל צו איסור פרסום על שמם ועל שם החברה שבמרכז הפרשה.
"אני מתחייב להגיע לכל חקירה או הליך משפטי שיידרש", אמר ההייטקיסט בדיון, כאשר חוקרי מס הכנסה מרכז ועורכי דינו, רון דרור ואופיר מנצ'ל, הציגו לשופטת את ההסכמות שהגיעו אליהן לשחרורו בתנאים מגבילים: ערבות עצמית בגובה 300 אלף שקל, ערבות צד ג' של 200 אלף שקל, הפקדת מזומן או שיק בנקאי בסך 100 אלף שקל, צו עיכוב יציאה מהארץ למשך 180 יום והפקדת דרכון, איסור יצירת קשר עם המעורבים האחרים והתחייבות להתייצב לחקירה בכל עת שיידרש.
במרכז הפרשה ניצבת חברת הייטק שמכרה לפני כמה שנים חלק ניכר מהון המניות שלה לקרן השקעות זרה. כשנה לפני המכירה לקרן ההשקעות רכש בעל החברה - שהחזיק אז בכ-50% מהמניות - משני עובדים בחברה את האופציות שהוענקו להם. בנוסף, רכש בעל החברה מגרושתו מניות שקיבלה במסגרת הסכם הגירושים ביניהם תמורת כ-6 מיליון שקל.
האופציות הוענקו לעובדים במסגרת מסלול הוני לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה. כלומר, אופציות אלו היו אמורות להיות מוחזקות בידי נאמן לתקופה של שנתיים ולאחר מכן היו זכאים העובדים למכור אותן ולשלם בגין התמורה שיעור מס של 25% במקום שיעור מס שולי לפי גובה שכרם, שהיה עשוי להגיע עד לשיעור של 47%. על פי הדיווח שהוגש לרשות המסים, בעל החברה רכש את האופציות משני העובדים בדיוק שנתיים לאחר שהוענקו להם.
במהלך דיוני השומה עם פקיד שומה כפר סבא, הצהיר ההייטקיסט כי מועד רכישת המניות מהעובדים אינו בהתאם לדיווח וכי קיימים הסכמים מוקדמים יותר שנחתמו בינו לבין שני העובדים המוכרים. לאור הצהרתו העביר פקיד שומה כפר סבא את הממצאים לפקיד שומה חקירות מרכז, אשר פתח בחקירה סמויה.
מהחומר שנאסף בחקירה עלה, שאכן היו הסכמי מכירה קודמים כפי שהצהיר החשוד ואף נוהלה תביעה של העובדים כנגדו. העובדים טענו שהוא הסתיר ולא גילה להם על מגעים שהתנהלו בינו לבין קרן השקעות למכירת החברה ולפיכך נהג שלא בתום לב. התביעה הסתיימה לבסוף בגישור בין הצדדים.
במסגרת החקירה נודע גם כי בעל החברה רכש מניות מגרושתו בסכום של 6 מיליון שקל וכי גרושתו הצטרפה לתביעה שהגישו העובדים כנגד בעל החברה ולאחריה הגיעה להסכם פשרה עם הגרוש, ששילם לה 4 מיליון שקל נוספים. מהחקירה עולה חשד כי גרושתו של בעל החברה לא דיווחה כנדרש לרשות המסים על הכנסותיה מתוספת התשלום שקיבלה במסגרת הסכם הפשרה.
בדיון בבית המשפט טען עורך דינו של ההייטקיסט כי מדובר בתיק שצריך להיבחן במישור האזרחי ולא הפלילי, וביקש הוצאת צו איסור פרסום על שמו ושם החברה. "זה לא עניין של נזק כלכלי אלא כל עולמם", אמר. "השקעות בהייטק זה להיות או לחדול. התיק הזה הוא בכלל תיק אזרחי... זה נושא שהתחיל בוויכוח אזרחי עם פקיד שומה שהעביר אותו למחלקה הפלילית כדי ללחוץ ולהגיע להסדר נוח יותר בהליך האזרחי".
רשות המסים התנגדה להוצאת צו איסור פרסום, ונציגה בדיון אמר: "כרגע עסקינן בפלילי. לנושא הפרסום, עם כל הכבוד לחשודים, דמם אינם סמוק". השופטת כאמור קיבלה את הבקשה להוצאת צו איסור פרסום, זאת משום שסברה שהנזק שייגרם לחשודים מהפרסום הוא חמור באופן חריג, המצדיק חריגה מהכלל. בהחלטתה כתבה כי הצו יעמוד בתוקפו עד להגשת כתב אישום, ככל שיוגש לבסוף בפרשה.
