פרשנותשיתוק, אי אמון או בחירות - ומה המחיר שנשלם?
פרשנות
שיתוק, אי אמון או בחירות - ומה המחיר שנשלם?
פרישתה של יו"ר הקואליציה עלולה לגרור את הישראלים לבחירות חמישיות בתוך 3.5 שנים. נתניהו ינסה ללחוץ על גנץ לחבור אליו תמורת העברת חוק הפנסיות בצה"ל. המחיר שישלמו הישראלים יהיה כבד: מאי אישור התקציב, דרך ביטול העלאת שכר המינימום ועד זניחת פרויקט המטרו
הטלטלה הפוליטית בעקבות פרישתה מהקואליציה של ח"כ עידית סילמן (ימינה) תגרום לקושי רב במשילות של הממשלה הנוכחית, ובסופו של דבר גם תפגע במשק. הצעד של סילמן הוא המהלך הראשון שעלול להוביל לגרירתה של ישראל לבחירות חמישיות בתוך שלוש שנים וחצי.
עם פרישתה של סילמן מונה הקואליציה 60 חברי כנסת בלבד. המשמעות היא ממשלה וקואליציה שסובלות משיתוק וחוסר יכולת להוביל מהלכים. בתקופה כזו של חוסר ודאות, הציבור עשוי למהר שוב ולרכוש דירות - לנוכח החשש שתוכניות הדיור של הממשלה לא ימומשו, ותקציב המדינה לשנים 2023-4 כמו גם רפורמות כלכליות מרכזיות של הממשלה עלולים להיגנז.
בליכוד ממשיכים לחפש את הח"כ ה־61 כדי שיערוק לגוש הימין והחרדים. ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו פרסם הבוקר סרטון שבו אמר: "אני קורא לכל מי שנבחר בקולות המחנה הלאומי להצטרך לעידית ולחזור אלינו הביתה, תתקבלו בכל הכבוד הראוי ובזרועות פתוחות".
מליאת הכנסת נמצאת בפגרת הפסח, כך שעד ל־8 במאי 2022, עם פתיחת כנס הקיץ של הכנסת, לא צפויות דרמות משמעותיות במליאה. אבל מכיוון שהקואליציה כבר איבדה את הרוב הדחוק שיש לה בכנסת, בלא 61 ח"כים היא תתקשה להעביר יוזמות ממשלתיות משמעותיות במליאה.
השרים ינסו לבצע בתקופה הקרובה מחטפים של מינויים במשרדיהם ובחברות הממשלתיות. שכן, אם יוכרז על בחירות, לא יוכלו לבצע את המינויים הללו. אמנם דירקטוריון חברת החשמל אישר מוקדם יותר את מינויו של דב בהרב ליו"ר (מינוי שקודם בידי שרת האנרגיה קארין אלהרר מיש עתיד), אלא ששר האוצר אביגדור ליברמן נדרש עוד לחתום על המינוי. ליברמן עיכב עד כה את אישורו, בין היתר מכיוון שהוא מבקש למנות את מאיר שפיגלר למנכ"ל החברה.
המשק יושפע מאוד כתוצאה מאי היציבות הפוליטית, ואלה המהלכים הכלכליים המרכזיים שצפויים להיקבר:
- תקציב המדינה לשנת 2023-4 וחוק ההסדרים: שר האוצר אביגדור ליברמן אומנם הכריז באחרונה שבכוונתו לאשר את התקציב בממשלה במאי 2022 אלא שאין לו רוב לכך. נראה שבשל ההתפתחויות הפוליטיות, אף שבמשרד האוצר החלה כבר העבודה על התקציב, הרי שהוא לא יוגש כלל בחודשים הקרובים לממשלה ולכנסת. ליברמן תכנן להגיש את התקציב לכנסת ביולי כך שיאושר בקריאה השנייה והשלישית עד 21 בספטמבר 2022.
- "חוק הפנסיות" להסדרת "הגדלות הרמטכ"ל" לפורשי הקבע וחוק הגיוס: חוק הפנסיות ייקבר בכנסת מכיוון שדרוש לו רוב של 61 ח"כים במליאה. שר הביטחון בני גנץ התקשה להעביר את החוק בקריאה הראשונה בהיעדר רוב לנוכח התנגדותם של מרצ והעבודה. בג"ץ הורה לממשלה למסור לו דיווח על התקדמות במהלכי החקיקה עד 1 באוגוסט השנה. במסדרונות הפוליטיים מעריכים שנתניהו יפנה לגנץ לתמוך בו בהצבעת אי אמון קונסטרוקטיבית שתביא להחלפת השלטון בתמורה לחבירתו לקואליציה וחקיקת חוק הפנסיות. במקביל, בשל היעדר רוב, חוק הגיוס להסדרת גיוס תלמידי הישיבות לא יחוקק.
- החוק להעלאת שכר המינימום, הגדלת מספר נקודות זיכוי, ומענקי עבודה לחלשים ואפשרות למעסיקים בגמישות בניוד שעות נוספות לעובדים: החוק תקוע בוועדת הכספים ובהיעדר רוב לא יחוקק. ח"כים בעבודה ובמרצ כמו גם ח"כים באופוזיציה דרשו להעלות עוד יותר את שכר המינימום.
- החוק להעלאת מס הרכישה למשקיעים ל־12.5%, קיצור תקופת הפטור ממס על המשקיעים על משקיעים מ־24 ל־12 חודשים למי שמוכר דירה: החוק אושר בתחילת השבוע בוועדת השרים לחקיקה, אך כעת לא יקודם.
- הרפורמה בחקלאות: שר האוצר ליברמן ושר החקלאות עודד פורר הכריזו אומנם לפני כשבועיים באופן חד צדדי על הורדת המכסים על פירות וירקות בצו. ואולם ח"כים יכולים לדרוש הצבעה על הצו במליאת הכנסת. בעבודה, מרצ, כחול לבן ויש עתיד יש התנגדות לרפורמה בחקלאות של ליברמן ופורר והם לא יספקו להם את הרוב הדרוש בהיעדר שינויים דרמטיים.
- חוק המטרו: קורבן נוסף למשבר הפוליטי הוא החוק להקמת פרויקט התחבורה החשוב בישראל, שעלותו מוערכת ב־150 מיליארד שקל. החוק פוצל מחוק ההסדרים והוכן להצבעה בקריאה השנייה והשלישית על ידי ועדת הרפורמות בראשותה של ח"כ יוליה מלינובסקי, ומחכה להצבעה בקריאה השנייה והשלישית במליאה.
- חלופת שקד לתמ"א 38 שנועדה להסדיר פרויקטים של התחדשות עירונית: הצעת החוק מונחת על שולחן הכנסת כששקד תכננה לחוקקה בחודש מאי 2022, מה שכנראה כבר לא יקרה.
- החוק להגבלת כהונה לרה"מ ל־8 שנים: הועלה לדיון לפני התפזרות הכנסת לפגרת הפסח אבל בהיעדר רוב של 61 ח"כים נדחתה ההצבעה לכנס הקיץ.
- החוק שלפיו מועמד עם כתב אישום לא יוכל להרכיב ממשלה: לא יקודם.
- נבחרת הדירקטורים: אם הבחירות יוקדמו יוקפא איוש משרות דירקטוריונים בחברות הממשלתיות. לפיכך הקמת "נבחרת הדירקטורים" תידחה.
