גפני נגד הטלת חובת דיווח על משכירי הדירות: "זה כאילו שאנחנו במדינה טוטליטרית"
גפני נגד הטלת חובת דיווח על משכירי הדירות: "זה כאילו שאנחנו במדינה טוטליטרית"
זו פעם שלישית בשנתיים האחרונות שהאוצר מנסה לצמצם את הפטור הייחודי ממס שיש על הכנסות משכר דירה. גפני: "אני נאמן לכך שאני בקואליציה, ולכן הבאתי את ההצעה לדיון, אבל אני לא רוצה להצביע על זה עכשיו". נציג האוצר: "זה צעד שנועד רק לטפל במי שמעלים מס"
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, לא מתכוון להביא להצבעה את הצעת האוצר להטיל חובת דיווח על משכירי דירות על הכנסותיהם משכירות. "אני נאמן לכך שאני בקואליציה, ולכן הבאתי את ההצעה לדיון, אבל אני לא רוצה להצביע על זה עכשיו, כנראה לא אצביע על זה בכלל", כך סיכם גפני בדיון, על אף שנציגי האוצר הדגישו כי בסה"כ "אתה לא לוקח שקל מאזרח שומר חוק, מדובר בארבע דקות של דיווח שנתי". להתנגדותו של גפני הצטרפו יתר חברי הכנסת שנכחו בדיון הועדה, ביניהם גם חברי כנסת מהאופוזיציה.
הצעת האוצר נועדה לצמצם את הפטור הייחודי ממס שיש על הכנסות משכר דירה, וזו הפעם השלישית בשנתיים האחרונות שהאוצר מנסה לצמצם את הפטור. נציג האוצר, אסף וקסלר, הסביר, "הבנו עם השנים שנכון לעשות מהלכים הדרגתיים בכדי לבטל את הפטור, ה-OECD ממליץ לישראל ליישם מיסוי של שכר דירה בישראל. הצעד של דיווח נועד לטפל בהון השחור, חובת הדיווח נועדה שאנשים שחייבים במס ישלמו אותו".
נזכיר, כי בישראל קיים פטור גורף ממס מהכנסות על שכר דירה עד ל-5,654 שקלים בחודש. ההערכה היא, כי המדינה מאבדת הכנסות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה מכך שרבים לא מדווחים בכלל על הכנסותיהם משכירות, למרות שהכנסותיהם גבוהות מתקרת הפטור.
חברת הכנסת אורית פרקש הכהן התנגדה אף היא להצעה. "אני מתנגדת בתוקף לדווח על הכנסות משכירות, בוא נחייב את אזרחי ישראל לדווח שהם לא אנסו אף אחד היום, שהם לא גנבו מהמכולת, שהם לא רימו, שהם אזרחים שומרי חוק, מה זה סוג ההצעה הזו? אני מתנגדת ליוזמות כאלו שמתייחסות לאזרחים כאל גנבים".
באופן דומה, טען יושב ראש הוועדה, גפני כי "זה לא בסדר, זה כאילו שאנחנו נמצאים במדינה טוטליטרית שהאזרח צריך לדווח על זה שהוא שוכר דירה ומשכיר דירה, בגלל שיש מלחמה אתם לוקחים את האזרח ומשעבדים אותו? רעיונית זה לא בסדר".
נציגי האוצר, גם הציגו בדיון את פורמט הדיווח על ההכנסות משכר דירה, כשמתברר שהאוצר הטיל חובת דיווח נקודתית רק על ההכנסות משכר דירה. כך שלא תהיה חובה מלאה על כלל ההכנסות, ומדובר בדיווח קל למדי.
גפני אמר לנציג האוצר, סגן הממונה על התקציבים, מתן יגל "היתה לנו ישיבה אצלכם ואנחנו דחינו אתכם, אז כשאתם עשיתם את החשבון הפנימי באגף תקציבים, מה חשבתם לעצמכם? מה היה? חשבתם שחברי הועדה השתנו? שאני השתניתי?". יגל ענה "בזמנו הבנו שזה נעצר בגלל חוסר זמן בדיונים (זו אכן היתה התואנה הרשמית של גפני, ש"ט), זה צעד שנועד רק לטפל במי שמעלים מס".
ההתנגדות החריפה של החכי"ם התמקדה בצעד של 'הדיווח על ההכנסות משכירות', אך למעשה, האוצר הביא מהלך נוסף לשחיקת הטבת המס למשכירי הדירות. לפי מהלך זה, תקרת הפטור תישאר קבועה ברמה של 5,654 שקל (כשמעל סכום זה, ההטבה הולכת ופוחתת עד שנעלמת לגמרי בסכום של 11,308) גם בשנים הבאות, ואז לאט לאט ההטבה תישחק על ידי עליית המחירים. נציגי האוצר הציגו ביושר כי בכוונתם לשחוק את ההטבה בהדרגתיות. צעד זה זכה לפחות תשומת לב מהחכי"ם, וחברת הכנסת פרקש הכהן אמרה כי "על זה אני מוכנה לקיים דיון, זה לגטימי". בשלב זה לא ברור, האם גפני מתנגד גם למהלך זה, או רק למהלך הדיווח על הכנסות משכירות.
דווקא מהלך זה הוא 'שינוי מדיניות משמעותי', שכן בכוונתו לשחוק את הפטור לאורך השנים, והוא נועד לתקן 'עיוות מס', ועל כן היה מצופה לראות את התנגדות החכי"ם למהלך זה. אבל החכי"ם התנגדו דווקא למהלך שלא אמור להיות שנוי במחלוקת שכן הוא נועד למנוע העלמת מס שידוע לכולם כי היא מתקיימת בהיקף נרחב.
מבחינת משרד האוצר, מהלך ביטול ההצמדה הוא חשוב לטווח הארוך, שכן הוא צפוי לשחוק את ההטבה, ולהגדיל את הכנסות המדינה לאורך השנים. להערכת משרד האוצר, בעוד 15 שנה, ההטבה הקבועה תהפוך לחסרת משמעות (כי ברוב המקומות השכירות תגיע לכ-10 אלפים שח, ש"ט), וכך יגדלו הכנסות המדינה ב-2 מיליארד שקל. בטווח הקצר, צפוי מהלך ההצמדה להגדיל את ההכנסות בכ-100 מיליוני שח מדי שנה, משנת 2025 ואילך (בשנת 2024, כבר עודכנה תקרת הפטור). האומדן להכנסות מחובת הדיווח בשנת 2025 היא 60 מלש"ח, ואז יעלו בהדרגתיות, עד לתוספת הכנסות קבועה של 200 מלש"ח.
