מודי'ס באזהרה חריגה: ההפיכה המשטרית עלולה להביא להורדת תחזית הדירוג של ישראל
מודי'ס באזהרה חריגה: ההפיכה המשטרית עלולה להביא להורדת תחזית הדירוג של ישראל
אחרי האזהרה שפרסמה סוכנות הדירוג פיץ' בשבוע שעבר, מגיעה מודי'ס עם אזהרה חריגה משלה. על פי אזהרת החברה, אם השינויים המוצעים במערכת המשפט בישראל ייושמו במלואם, הם ייצרו סיכונים ארוכי טווח לכלכלה, וישפיעו לרעה במיוחד על הזרמת ההון להייטק
"שורה של שינויים מבניים במערכת המשפט עלולים להחליש את כוחה של הרשות השופטת בישראל באופן מהותי. אם השינויים הללו ייושמו במלואם, הם יהיו שליליים לדירוג האשראי של המדינה" - כך מזהירה סוכנות הדירוג מודי'ס באזהרה חריגה שפורסמה על ידה לכלכלה הישראלית. האזהרה מגיעה לאחר אזהרה שפירסמה סוכנות דירוג אחרת, פיץ', בשבוע שעבר.
על פי מודי'ס, השינויים במערכת המשפט עלולים לייצר סיכונים לטווח ארוך לכלכלה הישראלית, ולהשפיע באופן מיוחד על הזרמת ההון למגזר ההייטק החיוני למשק הישראלי. האזהרה של מודי'ס איננה מסמך שגרתי, אלא "הערת מנפיק", והיא מפורסמת בעקבות ההתפתחויות החריגות בישראל.
המסמך של מודי'ס מפורט ונכנס לפרטי הרפורמה המשפטית המוצעת, כולל ביטול עילת הסבירות, חיזוק הפוליטיקאים בוועדה למינוי שופטים, וחקיקת פסקת ההתגברות. כלכלני החברה מציינים כי "משקיפים רבים מסכימים שיש מקום להגדיר בצורה מדויקת יותר את הסמכויות של הרשות השופטת", אך למרות זאת הם קובעים, כי "החבילה הכוללת עשויה לשנות באופן מהותי את עצמאות השיפוט, ואת האיזונים והבלמים בין המוסדות".
ההודעה של מודי'ס מצביעה על בקיאות רבה של כלכלני החברה בכל הנוגע לכלל תהליכי החקיקה הרלוונטיים לרפורמה המשפטית, ויכולים ללמד את הפוליטיקאים בישראל כי המשקיעים בעולם עוקבים באדיקות ומקרוב על התפתחות הרפורמה.
כך מציינים כלכלני מודי'ס: "היינו מצפים מממשלה בעלת דירוג גבוה שתטמיע רפורמה מוסדית על בסיס הסכמה רחבה, ובאמצעות דיאלוג נרחב ותקשורת ברורה", והם רומזים כי כל אלו לא התקיימו. בנוסף, ציינו בחברה כי רה"מ נתניהו הביע נכונות להידברות וכי נשיא המדינה הציע לסייע בפשרה, וייתכן שההסדרה תהיה קרובה.
הם מתייחסים גם לטענה שמושמעת רבות על ידי שר האוצר סמוטריץ' כי מה שחשוב זו "מדיניות פיסקלית אחראית", וכל השאר פחות חשוב וקובעים: "אנחנו מעריכים שלמרות הפוליטיקה המפוצחת, יש הסכמה רחבה לגבי המדיניות הכלכלית והפיסקלית (כלומר, שמרנות פיסקלית, ש"ט), אך ייתכן שהדברים הללו לא יספיקו כדי לקזז את ההשפעה של היחלשות המוסדות".
לגבי הורדת הדירוג מתנסחים במודי'ס בזהירות ואומרים כי "אם הרפורמות המשפטיות המוצעות יעברו במלואן, ניתן לטעון שיש לחץ כלפי מטה על הדירוג האשראי של ישראל".
מודי'ס: השינויים עלולים לפגוע בפוטנציאל הצמיחה העתידי של ישראל
כלכלני מודי'ס מקדישים חלק נרחב מהמסמך שפרסמו לתיאור הסיכונים הכלכליים שהרפורמה המשפטית יוצרת. להערכתם, "בטווח הקצר אנחנו לא צופים השפעה כלכלית מהותית, למעט היחלשות בשקל שעשויה להאט את ההקלה באינפלציה, ואי ודאות שעשויה לעכב החלטות השקעה".
אבל החשש הגדול של כלכלני מודי'ס הוא דווקא מהטווח הארוך. להערכתם, שינויים אלו עשויים לפגוע גם בפוטנציאל הצמיחה הכלכלית של ישראל. הם מציינים במיוחד את מגזר ההייטק שמהווה רכיב קריטי לתוצר בישראל (חצי מהיצוא וכ-15% מהתוצר) ואחראי על כרבע מכלל מס ההכנסה בישראל. חברת הדירוג אומרת כי בשלב זה "ההכרזות על צמצום השקעות או משיכת הון מישראל הן "רק סמליות, אך יש סיכון שחברות חדשות יבחרו להתמקם במקום אחר, ולא בישראל".
בסוף הסקירה, מציינים כלכלני מודי'ס מדיניות אחרת של הממשלה שעשויה להשפיע על דירוג האשראי של ישראל. הכוונה כמובן ל"התמקדות של חלק משותפי הקואליציה בקידום התנחלויות ישראליות". להערכת כלכלני מודיס, למרות שבעבר לעימותים אלו לא היתה השפעה ארוכת טווח על הכלכלה הישראלית, הרי שמדיניות זו עשויה לגרום לכך שלהסכמי אברהם לא תהיה השפעה חיובית גדולה (זאת בשונה ממה שמודי'ס העריכה בעבר, ש"ט) ולגרום למדינות כמו איחוד האמירויות לא להמשיך בקידום וחימום היחסים עם ישראל.
