"קריסת ענף החקלאות היא איום אסטרטגי על מדינת ישראל"
"קריסת ענף החקלאות היא איום אסטרטגי על מדינת ישראל"
כבר שנים רבות שארגון לקט ישראל נעזר בין היתר בחקלאים כדי לספק מזון ליותר מ 250.000 איש בשבוע. מאז פרוץ המלחמה, לא רק שהארגון הרחיב את פעילותו לאור עלייה במספר הנזקקים, הוא גם החל גם לבצע פעילויות של תמיכה כלכלית בחקלאים כדי למנוע מהם לקרוס, "בטחון תזונתי הוא נכס אסטרטגי שאסור למדינה לאבד", אומרת עו"ד רוית דינמז-יחזקאל, סמנכ"לית משפט, ממשל והון אנושי בארגון 'לקט ישראל'
במוצאי חג ושבת של השביעי באוקטובר התכנסה ישיבת חירום של ארגון לקט ישראל. הנהלת הארגון נפגשה לשיחת זום עם התובנה הברורה שהארגון עומד בפני כמה אתגרים משמעותיים אשר מחייבים מענה מיידי. אם בשגרה, הארגון להצלת מזון אוסף אוכל מכל רחבי הארץ באמצעות 140 עובדיו ו 54.000 המתנדבים עבור ארגונים ועמותות המחלקים את המזון ליותר מ 250.000 נזקקים מצפון ועד דרום, הרי שבמצב החירום שנוצר באותה שבת שחורה, היה ברור שהארגון יאלץ להרחיב ולשנות את פעילותו.
במקביל, הידיעה שחלק ניכר מהחקלאות של ישראל ממוקמת באזור העוטף ובדרום הארץ, שהפך בעצם לאזור מלחמה, הביאה לתובנה שיהיה קושי לקבל תוצרים חקלאיים ומזון בריא עליו נסמך הארגון. לכך התווסף החשש שהחקלאים עצמם יפגעו מבחינה כלכלית מהמלחמה, גם בגלל חוסר היכולת לעבד את האדמה, וגם בגלל המחסור המשמעותי שנוצר בכוח אדם ובידיים עובדות, "בשבעה באוקטובר הבנו שאנחנו הולכים להפוך בתקופה הקרובה לארגון אחר. מארגון שמציל מזון, לכזה שרוכש מזון. ממצב שבו אנחנו מצילים אוכל מבתי אריזה ומשדות וחקלאים, הבנו שאנחנו הולכים לקנות תוצרת חקלאית כדי לעזור לשותפים שלנו לשרוד", מספרת עו"ד רוית דינמז-יחזקאל, סמנכ"לית משפט, ממשל והון אנושי בארגון 'לקט ישראל', "הבנו גם ממקרי עבר שבמצבי חירום ובעת משברים מספר הנזקקים רק גדל, דבר אשר דורש מאיתנו להגדיל את כמויות האוכל שאנחנו מספקים, תוך שאנחנו במציאות שבה יש ירידה משמעותית בכמויות האוכל שניתן לאסוף בעקבות המלחמה. אם עד למלחמה כחמישית מאוכלוסיית המדינה סבלו מהיעדר בטחון תזונתי, כעת המספרים הולכים וגדלים וסביר שעוד יגדלו בתקופה שלאחר המלחמה. אנחנו פוגשים בשטח אנשים שיצאו מהבית שלהם בלי כלום ואנשים שמקומות העבודה שלהם הפסיקו לפעול. עסקים קרסו, אנשים איבדו עבודות, ולא רק בעוטף. בכלל, עסקים קטנים רבים מענפים מגוונים עומדים ליפול והפניות שאנחנו מקבלים מלמדות שהאירוע הכלכלי רק בתחילתו".
התובנות המהירות שהעלה צוות הנהלת הארגון בצוותא עם המנכ"ל גידי כרוך נקלטו היטב ותורגמו במהירות לפעולות ספציפיות. ארגון 'לקט ישראל' פנה לכל השותפים שלו כדי לגייס כספים על מנת לרכוש מזון מחקלאים, קנה מזון יבש וארוחות חמות וחילק לעמותות וארגונים שעובדים עם נזקקים, חילק כרטיסים טעונים בכסף לחקלאים שנפגעו מהמלחמה וחוששים למקור פרנסתם, גייס לעבודה עובדי מסעדות בתל אביב שנשארו ללא תעסוקה, וכמובן גייס את כל צוות המתנדבים שלו כדי לסייע לחקלאים בידיים עובדות, "רכשנו באופן ממוקד מזון מיצרנים שיכולנו לעזור להם להתמודד עם המשבר הכלכלי שנוצר אצלם בעקבות הלחימה ושהבנו שביכולתנו באמת לאושש את העסק שלהם", מסבירה עו"ד רוית דינמז-יחזקאל.
"מערך המתנדבים שלנו יצא לשדות ונרתם לטובת החקלאים"
'לקט ישראל' הינו ארגון 'הצלת המזון הלאומי'. הארגון אחראי על איסוף וקטיף של עודפי מזון וחלוקתם באמצעות 265 עמותות ובתי תמחוי לטובת מעל ל – 250.000 נתמכים בכל הארץ. הארגון עוסק בקטיף עודפי תוצרת חקלאית, איסוף ארוחות מבושלות, מיון של מוצרי המזון, בקרה על איכות המזון שנאסף וחלוקתו לנתמכים ברחבי הארץ. לצד העובדים והמתנדבים הרבים, לארגון מרכז לוגיסטי עם שטח אחסון של כ-6,000 מ"ר ונפח קירור של כ-10,000 מ"ק. כאמור, מרגע שהחלה הלחימה, התארגנו ב'לקט ישראל' והשתמשו בכל המשאבים האפשריים כדי ל'תת כתף' לכל מי שצריך במלחמה ו'להיכנס מתחת לאלונקה'.
לשם כך פעל הארגון במגוון דרכים, כאשר אחת הבולטות שבהן הייתה שימוש במאגר הגדול של מתנדבי הארגון וביכולות הארגוניות לטובת החברה הישראלית והחקלאים בישובים הצמודים לגבול, "כמות הפניות לארגון עלתה כאמור באופן משמעותי. עזיבת העובדים הזרים והיעדר אופציה חלופית לאיוש העבודה בשדות על ידי פועלים מיהודה ושומרון גרמו למחסור בידיים עובדות. לקחנו החלטה לעשות ככל שביכולתנו כדי למלא את השורות ולסייע לאתגר של החברה הישראלית ככלל והחקלאים בפרט. אחת הפעולות המרכזיות הייתה הרחבה של מערך המתנדבים שלנו לטובת החקלאים, שהינם תורמי המזון הגדולים בישראל אשר בימי שגרה תורמים לנו אוכל כדי שנחלק אותו לנזקקים, ובשעת חירום זאת, הבנו שצריך לעזור להם באופן מיידי ויעיל", אומרת עו"ד דינמז-יחזקאל, "המיקוד שלנו היה בעוטף. דיברנו עם רוב החקלאים שעובדים איתנו כדי להבין את הצורך, עיבדנו את הנתונים, שכרנו אוטובוסים ורכבים שונים, והוצאנו לשטח עד היום מעל 25,000 מתנדבים שעזרו ללמעלה מ-500 חקלאים בעבודתם, פשוט שיעזרו להם לשרוד. כמובן שגם מימנו את עלויות האבטחה וההסעות למתנדבים. במקביל, נתנו ל- 800 חקלאים מהעוטף כרטיסים ותווי שי בסך 5000 ₪ למשפחה כדי לסייע להם באופן מיידי לכל צורך שלהם, וכדי להקל עליהם במעט בתקופה הראשונית של המשבר. יצאנו גם לשת"פ עם חברת 'שטראוס' והקמנו קרן למענקים בגובה של מילוני שקלים בשם 'עד שהחיוך יחזור לשדות' שתממן מענקי תמיכה בכדי לעזור לחקלאים להתאושש ולהתמודד עם האתגרים המגוונים שעולים מהשטח. אנחנו גם מקימים עם שותפים נוספים תכנית הלוואות כדי שהחקלאים יוכלו לקבל הלוואות בתנאים נוחים יותר מאשר בתנאי השוק הנוכחיים. אנחנו נותנים מעטפת תמיכה היקפית לחקלאים מאחר שאנחנו רואים את האנשים ואת החשיבות הגדולה שלהם מבחינה אסטרטגית לישראל מאחר והם מייצרים בטחון תזונתי לתושבי המדינה". לדברי עו"ד דינמז-יחזקאל, התגובות של חקלאי הדרום חיממו את הלב של כל השותפים לתמיכה בענף החקלאות, "היה מרגש לראות את הכרת התודה של החקלאים המדהימים שבאופן רגיל תורמים כל כך הרבה מזון לנזקקים, והכל בצניעות ובשקט, ואחרי כל מה שהם עושים למען החברה הישראלית, הרגשנו זכות בזה שאנחנו יכולים לסייע להם".
המצב הכללי והמקום של המדינה
לצד ההתגייסות המרגשת של ארגוני החברה האזרחית, עסקים ועמותות, גם כאן עולה השאלה היכן נמצאת המדינה ועד כמה היא באמת מסייעת לענפים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה, כמו למשל ענף החקלאות, "יש עליה משמעותית בהיקף הפניות שאנחנו מקבלים ובהיקף הנתמכים. כעת, בחלוף חודשיים, אנחנו יודעים לדייק את הדברים ולהימנע מכפילויות שיגרמו לכך שיהיו אנשים שיקבלו תמיכה משמעותית בעוד אחרים לא יקבלו כלל תמיכה. עכשיו אנחנו מתמקדים במפונים, בנזקקים ובחקלאים ומבינים טוב יותר את הצרכים שלהם.
מה שכן, אחרי הקורונה חשבנו שאם יהיה אירוע גדול נוסף, המדינה תהיה מוכנה ותלמד לקח מהקושי לספק בטחון תזונתי למאסה גדולה של אנשים. בחלוף חודשיים ולאור לקחי העבר הייתי מצפה שיוציאו תכנית מגירה כלשהיא שתתווה את המענה למצב שכזה, שיוציאו תקציבים שיצילו את העסקים ויזרימו להם בהקדם חמצן תזרימי – כפי שנעשה אם כי באיחור בזמן הקורונה - אבל האירוע לא מנוהל היטב על ידי המדינה, הכל טלאי על גבי טלאי, ללא תכנון, ללא שליטה נרחבת על האירוע. לצערי, המדינה לא נערכה כראוי והיא לא נמצאת בעצימות מספקת במקומות שהיא חייבת להיות", אומרת עו"ד דינמז-יחזקאל. לדבריה, המרכיב האסטרטגי של הביטחון התזונתי מחייב את המדינה להתערב ולקחת אחריות כדי שהחקלאים יצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית באופן שיאפשר להם לספק למדינה ירקות ופירות, תוך הפחתת התלות בייבוא מוצרי מזון בסיסיים, "צריך להבין, חלקים גדולים מהפעילות התזונתית שמאפשרת לישראל בטחון תזונתי ממוקמת בדרום. המגפה כבר הוכיחה שישנם מצבים שבהם היכולת להשתמש בנמלים בזמן חירום הופך למוגבל. ציפיתי שתהיה תכנית למצבי חירום אבל בשום משרד אין. כולם הלומים, אף אחד לא מתפקד כמו שהיינו מצפים מגורם ממשלתי אחראי. אנחנו פוגשים כאוס בשטח כי יש המון מפונים אשר מפוזרים בכל רחבי הארץ. בחלק מהמקומות אנחנו רואים סיוע רב בעוד בחלקים אחרים כמעט ואין סיוע. ייקח זמן עד שהמדינה תשתלט על ההשלכות הכלכליות של האירוע הזה, עד שנבין אילו עסקים שרדו ואילו לא, ועד כמה הפילנתרופיה והאזרחים שנתנו מעצמם הצילו את המצב, דבר אחד כבר בטוח: לאתגר הבא חייבת להיות תכנית אשר תתוקצב באופן משמעותי ותתבסס על אירועי חירום שעברנו בשנים האחרונות, וכך נצליח להתמודד טוב יותר עם האתגר הגדול הבא".
המקום האישי
עו"ד רוית דינמז-יחזקאל עובדת בארגון 'לקט ישראל' מזה חמש שנים. היא אחראית על המחלקה המשפטית בארגון, על מתנדבי הארגון ועובדיו, וגם על נושא קשרי הממשל. העבודה מול רשויות המדינה אינה זרה עבורה.
בעבר כיהנה כיועצת בכירה למנכ"ל במשרד להגנת הסביבה וכעורכת דין עצמאית המומחית ויועצת בתחום ממשל ורגולציה. על אף המשברים הלא פשוטים שעברה החברה הישראלית בשנים האחרונות, בדגש על תקופת הקורונה, התקופה הנוכחית היא אולי המאתגרת ביותר בקריירה המקצועית שלה, "כל הצוות שלנו מגויס למשימות שעומדות בפנינו עד קצה היכולת. אנחנו עובדים בתנאים של מחסור בכוח אדם בגלל אנשים שגויסו בצווי 8, וגם מאחר והיו עובדים שבשבועות הראשונים היה להם קשה לעבוד והכלנו את הקושי הזה. למרות כל זאת, לא רק שהעבודה והביצועים שלנו לא פחתו, להיפך, הם עלו והתרבו. באופן אישי אני מרגישה שגם אני בצו 8, רק שאני במקום העבודה שלי בעורף. גם בשגרה יש לנו הרבה עבודה והיינו עמוסים מאוד גם לפני השבעה באוקטובר, אבל המצב הנוכחי, הן מבחינת עומס משימות בעבודה, והן מבחינת העומס הרגשי שבו אנחנו נמצאים כישראלים, הוא יוצא דופן בכל רמה שהיא ולא ניתן להשוואה. זו תקופה שבה צריך לגלות רגישות, לעבוד במלוא המהירות והאינטנסיביות, כאשר הכל מתבצע בלחץ זמן ובעומס נפשי לא פשוט שכולנו מתמודדים איתו". ובכל זאת, לצד הקשיים הגדולים בעבודה ובמציאות שבה או חיים כיום, עו"ד דינמז-יחזקאל מוצאת גם נחמה, "יש לנו סיפוק גדול ממה שאנחנו עושים. יש לנו את הזכות להיות חלק מהעשייה, מהנתינה, מהתרומה, ומההתגייסות של העם לטובת משימות שחיוני לבצע אותן כדי להגיע לניצחון. במקביל לעומס הגדול אנחנו בהודיה גדולה מאוד על הזכות לתת ולסייע לעם ישראל. אנחנו מקבלים המון תודות מרגשות, החקלאים אסירי תודה ומרגשים יום ביומו עם התגובות החמות שלהם, אנשים עוצרים את עובדי הארגון ברמזורים ומודים להם על מה שהארגון מבצע למענם בימים הקשים האלה. אם אנחנו כבר נמצאים בתקופה הזאת, שהחלה עם אותו יום שחור בשביעה האוקטובר, אז לפחות להיות עסוקים בעשייה שכזאת שנותנת תקווה לאנשים שממש צריכים את התקווה הזאת בימים האלה".
מאת אומרת עו"ד רוית דינמז-יחזקאל, סמנכ"לית משפט, ממשל והון אנושי בארגון 'לקט ישראל'
d&b – לדעת להחליט
