דעהמיהו "מר כלכלה" הישראלי?
דעה
מיהו "מר כלכלה" הישראלי?
את התשובה לשאלה מי המנהיג שהשיא את הערך הכלכלי הרב ביותר למדינת ישראל ומיהו משמיד הערך הגדול ניתן למצוא בנתוני הבורסה בתקופה הרלבנטית. בכל שלוש התקופות בהן נתניהו שימש כראש ממשלה הוא השיא תשואה עודפת שלילית - שרק הולכת ומתדרדרת
על השאלה "מי היה ראש הממשלה הטוב ביותר בתולדות ישראל?" קשה לענות. אנשים בעלי אידיאולוגיות שונות ידרגו, מן הסתם, את ראשי הממשלה באופן שונה לחלוטין. אבל יש תחום מרכזי אחד שבו ניתן לקבל תשובה אובייקטיבית וכמותית שאינה תלוית-אידיאולוגיה: התחום הכלכלי. תחום זה משפיע על הרווחה של כל אחד מאתנו. מעבר לכך, הכלכלה מספקת מדד כמותי להחלטות מנהיגותיות שאין דרך פשוטה אחרת לכמת. כך למשל, אם ראש הממשלה נוקט בפעולות מדיניות שמקטינות את הסיכון הגיאו-פוליטי ופותחות בפני ישראל שווקים חדשים, הדבר יתבטא באופן מידי ומדיד בכלכלה. כל החלטה משמעותית של ראש הממשלה משתקפת בכלכלה.
כאשר רוצים לדעת אם מנכ"ל של חברה עושה עבודה טובה, אפשר באופן עקרוני לבחון פרמטרים רבים ושונים: מה קרה למכירות, כיצד השתנתה שורת הרווח, מה השינוי בנתח השוק וכו'. אבל יש כמובן פתרון הרבה יותר טוב וקל, והוא להסתכל על מחיר המניה. מחיר המניה מסכם את כל המידע בפרמטרים האלו ועוד רבים אחרים, ומשקף את כל פעולות המנכ"ל. המחיר משקף באופן מידי גם החלטות שפירותיהן יגיעו רק בעוד שנים, מכוון שמשקיעים צופים קדימה, והמחיר שהם מוכנים לשלם היום עבור המניה מבטא את התחזיות שלהם לגבי העתיד. לכן, מקובל בכל העולם שמנכ"לים מתוגמלים או מפוטרים בהתאם לשינוי שהם מחוללים במחיר המניה.
באופן זהה, ניתן לאמוד את תרומת ראש הממשלה לכלכלה על ידי בחינה של מחיר "המניה" של המדינה, כלומר מדד שוק המניות של ישראל - מדד ת"א 125. מובן שהמדד מושפע לא רק מפעילות הממשלה, אלא גם מהשוק העולמי, אבל קל לנטרל השפעות אלה ע"י בחינת ההבדל בין תשואת מדד ת"א 125 לבין המדד האמריקאי, מדד ה S&P500 (שכל העולם מושפע ממנו). כך, למשל, לראש ממשלה שבזמן כהונתו המדד הישראלי עלה ב 5% על רקע ירידה של 10% במדד האמריקאי תהיה "תשואה עודפת" של 15%, ואילו לראש ממשלה שבזמן כהונתו המדד הישראלי עלה ב 10% בעוד המדד האמריקאי עלה ב 30% תהיה "תשואה עודפת" שלילית של 20%-.
מי הוא ראש הממשלה שהשיא את הערך הכלכלי רב ביותר למדינת ישראל, ומי הוא משמיד הערך הגדול? התשובות נמצאות בטבלה. מכוון שנתוני מדד ת"א 125 (שעד שנת 2017 נקרא מדד ת"א 100) קיימים רק החל מאוקטובר 1992, הניתוח מתחיל בזמן זה. התקופה שנבחנה עבור כל ראש ממשלה היא פרק הזמן בין כניסתו לתפקיד עד למועד הבחירות בהן הוא הוחלף (בפרק הזמן הקצר שבין הבחירות ועד להשבעת הממשלה החדשה המדד יכול להיות מושפע מפעולות ראש הממשלה היוצא, אך גם מהזהות של ראש הממשלה הנבחר והתפתחויות במשא ומתן הקואליציוני, ולכן פרק זמן זה אינו כלול בניתוח). הנתון המרכזי הוא התשואה השנתית העודפת ביחס למדד האמריקאי, המחושבת על ידי ההפרש בין התשואה השנתית (annualized return) של מדד ת"א 125 לבין התשואה השנתית של מדד ה S&P500 באותה התקופה. הביצועים מותאמים לאורך התקופה ומדווחים במונחים שנתיים. כך למשל, תשואה עודפת של 10% שהצטברה לאורך כהונה של שנתיים תתורגם לתשואה עודפת שנתית של (בקירוב) 5%.
בראש טבלת הביצועים עומד נפתלי בנט, עם תשואה שנתית עודפת של 15.9%. ייתכן שהצלחתו נובעת מהרקע שלו בעולם ההייטק וממרכזיות הענף עבור המשק הישראלי (אבל זו השערה בלבד). השני בביצועיו הוא אריאל שרון, עם תשואה שנתית עודפת של 13.9%. תוצאה זו עשויה להפתיע רבים, שכן אריאל שרון מעולם לא נתפס כ"מר כלכלה". יאיר לפיד נמצא במקום השלישי, עם תשואה שנתית עודפת של 8.6%. נתון נוסף שעשוי להפתיע הוא התשואה העודפת השלילית של יצחק רבין, שתקופת כהונתו זכורה לרבים כתקופה של שגשוג כלכלי. אבל ללא ספק, הנתון המפתיע ביותר נוגע לבנימין נתניהו, ששווק באפקטיביות רבה לאורך השנים כ"מר כלכלה". המספרים מראים תמונה אחרת לחלוטין: בכל שלוש התקופות בהן שימש נתניהו כראש ממשלה הוא השיא תשואה עודפת שלילית. יתרה מכך, מסתמנת מגמה ברורה של התדרדרות בביצועיו: החל מתשואה עודפת שלילית של 1.7%- בתקופה הראשונה, דרך תשואה של 6.3%- בתקופה השנייה, ועד לתשואה קטסטרופלית של 18.8%- בתקופה הנוכחית. תשואה זו היא "מחוץ לסקאלה" ביחס לכל ראשי הממשלה האחרים. קשה להפריז בחשיבות נתון זה: כמעט כולנו מושקעים בשוק המניות דרך קרנות הפנסיה שלנו, ומשמעות התשואה השלילית הגדולה היא פגיעה דרמטית בפנסיה שנקבל. אם יהיו לנו עוד שלוש שנים כאלו, האובדן יהיה של יותר מ 56%.
דעות הציבור חלוקות מאד לגבי הדרך הנכונה עבור המדינה, ומי ראוי ורצוי שיוביל אותה. קשה לשכנע ולהשתכנע בסוגיות אידיאולוגיות. אבל בתחום הכלכלי אפשר לבחון את הדברים באופן אובייקטיבי וכמותי. וכמו שאומרים בכדורגל: הטבלה לא משקרת.
פרופ' שיקי לוי הוא ראש ההתמחות במימון באוניברסיטה העברית
