ניתוחיצוא גז טבעי: טובת הצרכן הישראלי נשכחה
ניתוח
יצוא גז טבעי: טובת הצרכן הישראלי נשכחה
כוונת משרד האנרגיה להגדיל את מכסת היצוא של הגז הטבעי המופק בישראל עלולה לפגוע בתושבי ישראל ובמקביל לרפד את כיסי טייקוני הגז. האזהרה ששיגר ראש אגף תקציבים נגד כוונה זו צריכה לגרום לכל ישראלי לנוע באי־נוחות
בשקט, במחשכים, מבלי שאף ועדה בנושא התכנסה או גורמי המקצוע הביעו את דעתם, מקדם משרד האנרגיה בשבועות האחרונים את הגדלת יצוא הגז הטבעי מישראל. יצוא גז הוא טבעי ונדרש, אבל בממדים גדולים וללא שום פיקוח, כפי שמקודם כיום – הוא עלול לפגוע בתושבי ישראל תוך שהוא מרפד את כיסי טייקוני הגז.
כל זה קורה בזמן שהממשלה מקדמת הפיכה משטרית, שתופסת את מרבית סדר היום הציבורי. אלא שמכתבו החריג של הממונה על התקציבים באוצר יוגב גרדוס, שנשלח אתמול למשרד האנרגיה, מאפשר הצצה לנעשה מאחורי הקלעים.
האזהרה ששיגר גרדוס צריכה לגרום לכל ישראלי לנוע באי־נוחות. הוא מזהיר מכך שהגדלת יצוא הגז מישראל עלולה לכאוב לכל אזרח בכיס, להוביל לעלייה ביוקר המחיה ולהוות סכנה לעצמאות האנרגטית של המדינה. זאת, כשבמקביל יוקר המחיה ממשיך לטפס, ומשבר האנרגיה העולמי נמשך.
שני שלישים מהחשמל בישראל מופקים באמצעות באמצעות גז טבעי, נתון שצפוי לגדול עם המעבר משימוש בפחם לייצור חשמל, המהווה 23% מייצור החשמל בישראל. בשנים הקרובות צפויות לקום תחנות כוח חדשות המונעות בגז טבעי על חשבון התחנות הפחמיות, בהן יחידות ייצור 70–80 של חברת החשמל בחדרה, תחנת הכוח קסם הסמוכה לראש העין והרחבה של תחנות כוח קיימות. יתר החשמל (כ־10%) מופק באמצעות אנרגיות מתחדשות – סולארי ורוח. נתח הייצור של האנרגיות המתחדשות בישראל צפוי לגדול בשנים הקרובות, אך ההתקדמות איטית באופן משמעותי מהתוכניות המקוריות.
המכתב של גרדוס נובע משלושה פרויקטי תשתית משמעותיים שמקדם משרד האנרגיה, בלחץ חברות הגז, שמטרתם הרחבת יכולת הפקת הגז הטבעי מהמאגרים הקיימים והגדלת תשתיות היצוא. הפרויקטים הללו מקודמים כשברקע משרד האנרגיה לא עדכן את מדיניות יצוא הגז מ־2018, אף על פי שהוא מחויב לעשות זאת מדי חמש שנים. במילים אחרות, גרדוס חושש שהדהירה של שר האנרגיה ישראל כ"ץ להגדלת תשתיות היצוא, ללא בחינה של כמויות הגז המיועדות ליצוא, תוביל למחסור בגז טבעי ותפגע בתושבי ישראל.
האינטרס של מאגרי הגז ליצוא ברור – מחיר היצוא גבוה יותר ממחיר הגז בארץ. כך, למשל, ברבעון הראשון של השנה, 76% (0.98 BCM) מהגז הטבעי שהופק במאגר לווייתן הלכו ליצוא, והיוו 82% מהכנסות המאגר (229.7 מיליון דולר). אך בעוד שהאינטרס ליצוא ברור, עבור אזרחי ישראל התמונה יותר מורכבת. על פניו, לישראל יש מספיק עתודות גז טבעי המאפשרות לייצא. המאגרים שהתגלו עד היום בישראל מכילים כ־1,000 BCM, בעוד הצריכה המקומית השנתית עומדת על כ־13 BCM בלבד.
עם זאת, קצב הצריכה השנתי גובר משנה לשנה, כך שלפי מספר הערכות, עד 2030 הצריכה בישראל תעמוד על כ־20 BCM בשנה. על פי המדיניות הנוכחית, יש לשמור רזרבות גז טבעי בהיקף של כ־540 BCM לשוק המקומי, מה שאמור לספק את צורכי המשק המקומי לכ־29 שנים נוספות. יש גורמים בשוק האנרגיה שטוענים שהרזרבה אינה מספקת בשל התלות הגדולה של ישראל בגז טבעי.
הבעיה המרכזית היא לא בהכרח מכסת היצוא – אלא כמות הייצוא השנתית. החשש המרכזי הוא שברגע נתון, כאשר מאגר אחד בתחזוקה אך מאגרי הגז מחויבים לחוזי ייצוא, ייווצר מחסור בגז טבעי לשוק המקומי. לאירוע כבר היו כמה תקדימים – באפריל, למשל, תקלה במאגר כריש הכריחה חלק מיצרני החשמל הפרטיים להשתמש בסולר – דלק מזהם ויקר משמעותית מגז טבעי.
אחד הגורמים המרכזיים למשבר האנרגיה העולמי הוא המלחמה באוקראינה. כ־40% מהגז הטבעי שהגיע לאיחוד האירופי טרם הלחימה, הגיע מרוסיה שעליה הוטלו סנקציות, ויבוא הגז לאירופה פסק כמעט לחלוטין. בקיץ 2022 מחיר יחידת MMBTU (גז טבעי) עמד על 70 דולר, לעומת פחות מ־30 דולר בחודשים שקדמו למלחמה, מה שהוביל לכך שבחלק ממדינות היבשת חשבון החשמל הוכפל בתוך חודשים ספורים.
ההסתמכות על הפקה מקומית של גז טבעי בישראל אפשרה לעבור את המשבר יחסית בשלום. מחיר החשמל אכן עלה בכ־20% בפרק זמן של שנה, אך עדיין מדובר בעלייה נמוכה בהשוואה למדינות אירופה. הסיבה המרכזית לעלייה במחירי החשמל היתה זינוק של 141% במחיר הפחם במהלך 2022. צרכני הגז המקומיים מסתמכים על חוזים ארוכי טווח עם המאגרים, במחיר קבוע, כך שלא הושפעו מעליית המחיר. אם ישראל תחל ביצוא גז במדיניות לא מבוקרת, החשש הוא שבשלב מסוים יחויבו צרכני הגז בישראל לרכוש גז טבעי על ידי יבוא - ובכך העצמאות האנרגטית היחסית של ישראל כיום, כש־77% מהחשמל מגיעים ממקורות עצמאיים – בסיכון.
