הח"כים דנו בסעיפי המימון בחוק המטרו, וניסו להתערב בתוואי המתוכנן
הח"כים דנו בסעיפי המימון בחוק המטרו, וניסו להתערב בתוואי המתוכנן
לפי נתוני האוצר, פרויקט המטרו יקר גם בהשוואה בינלאומית ויעמוד על 45 מיליארד דולר, לעומת 28 מיליארד דולר בהונג קונג, 12 מיליארד דולר בסידני ו-43 מיליארד דולר בגראנד פריז; ח"כים ביקשו להציג התנגדויות לתוואי המטרו, אבל היו"ר הודיעה להם שזה לא בסמכות הוועדה
הוועדה למיזמי תשתית לאומיים מיוחדים ושירותי דת יהודיים של הכנסת, בראשות ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), התכנסה היום (ד') ודנה בחוק המטרו שיפוצל מחוק ההסדרים. במסגרת הדיון הציגו נציגי האוצר ומשרד התחבורה את עיקרי החוק, את השפעתו הצפויה של פרויקט המטרו ואת דרכי המימון למיזם היקר בתולדות ישראל. בדיון השתתפו נציגים מהקואליציה ומהאופוזיציה, וח"כים ביקשו להתייחס לתוואי המטרו אף שהנושא אינו כלול בסמכויות הוועדה.
הוועדה התכנסה לדון בפרק ג' של חוק המטרו, העוסק במימון ובפיתוח המיזם, וזאת לאחר שדנה בפרקים הראשון והשני שעוסקים בסמכויות הרשות. רכז תשתיות באגף התקציבים באוצר, איליה כץ, הציג בוועדה את פרטי המימון לתוכנית המטרו, ותיאר אותו בתור "הפרויקט הגדול, המורכב והיקר ביותר שקודם בישראל". כץ הוסיף כי "קצב גידול האוכלוסייה בישראל גבוה פי 10 מהממוצע במדינות ה-OECD, וכיום ישראל היא בין המדינות הצפופות ביותר מבין מדינות ה-OECD, וב-2050 צפויה להיות הצפופה ביותר. המטרו יאפשר לצופף את אזורי הביקוש, להגדיל את היצע הדיור ולשפר את התכנון האורבני".
לפי נתוני האוצר, פרויקט המטרו יקר גם בהשוואה בינלאומית: המטרו בדובאי עלה כ-4.2 מיליארד דולר, בהונג קונג 28 מיליארד דולר, בסידני 12 מיליארד דולר ובגראנד פריז כ-43 מיליארד דולר – וזאת לעומת עלות מוערכת של 45 מיליארד דולר לפרויקט בישראל.
באוצר הציגו גם את סעיפי החוק שקובעים מנגנון משולב למימון הפרויקט, שיכלול 50% מימון תקציבי, 25% מימון מטרופוליני ו-25% לכידת ערך. חבילת המימון המטרופוליני תתבסס על הכנסות מאגרות הגודש, השתתפות הרשויות, מקורות משרד התחבורה ומנגנון הסובסידיה ומיסוי עליית שווי נכסים.
חבילת המימון של לכידת הערך תתבסס על ההנחה שמחירי הנדל"ן סביב התחנות צפויים לעלות כ-5%-20%, ובפועל המדינה תיקח מס על השבחת הערך, יחד עם הכנסות נוספות שיגיעו משיווק קרקעות בסביבת התחנות ובינוי מעל תחנות ודיפואים.
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) וח"כ ויעקב אשר (יהדות התורה) הציגו התנגדות למס השבחה, וטענו כי מדובר במיסוי כפול וייתכן שניתן להגיע לתוצאה טובה יותר בדרך אחרת.
להתנגדות שהציגו הח"כים אשר ובליאק הצטרף יו"ר אגף יזמות ובנייה בהתאחדות הקבלנים, חיים פייגלין, שהתריע בדיון כי העליות שיוטלו במיסוי הקרקע באזור המטרו יפגעו בבנייה ובפיתוח. לדבריו, "היטל השבחה כבר היום מכשיל את מימוש הפרויקטים בקרקעות. אם יש 75% בהיטל השבחה, אז כל המגזר הזה לא ייבנה בכלל. לא יהיה שווה לו".
התנגדויות לתוואי המטרו
ח"כים ביקשו להציג התנגדויות כאלו ואחרות לתוואי המטרו, ובהם סאמי אבו-שחאדה (הרשימה המשותפת), שהתייחס לטענות של תושבי רמלה נגד המתווה, וחברי הכנסת בליאק, משה טור-פז (יש עתיד) ושלמה קרעי (הליכוד), שהתייחסו לטענותיהם של תושבי רעננה המתנגדים למעבר המטרו מתחת לבתי מגוריהם. יו"ר הוועדה, ח"כ מלינובסקי, הזכירה להם כי אין לוועדה מנדט לעסוק במתווה המטרו מפני שזה נמצא בסמכות חברי ועדות התכנון.
מלינובסקי סיכמה את הדיון: "כל המשרדים צריכים להיכנס לדו-שיח צפוף עם השלטון המקומי והתאחדות הקבלנים. יש להם הרבה חוכמה, ידע, ניסיון והבנת השטח. צריך לחשוב יחד מה מתאים לכל עיר ורשות. הטענות של השלטון המקומי לגבי חישוב היטל השבחה, יש בהן היגיון וצריך לחשוב על נוסחה אחרת של חישוב. הפרויקט יהיה חייב לתרום חברתית וכלכלית ולייצר דיור בר השגה, מעונות לקשישים וכדומה".
