דעה האנומליה החדשה: הכלכלה נחלשת, התעסוקה מלאה
דעה
האנומליה החדשה: הכלכלה נחלשת, התעסוקה מלאה
מגיפת הקורונה חלפה אך היא הותירה לנו תמונת מצב כלכלית חדשה: שיעור הבלתי מועסקים במדינות OECD קרוב לרמת שפל היסטורית - ברוב המדיניות החברות בארגון השכר הריאלי ירד
שוק התעסוקה הוא אחד הנושאים החשובים בקביעת המדיניות המוניטארית של הפד - ובהתאם הוא מרכז עניין רב גם אצל המשקיעים. אנו רואים כי בצד גידול בתעסוקה ואבטלה נמוכה, השכר הריאלי נשחק (ברוב המדינות, לא בישראל). יחד עם הטמעת טכנולוגיית הבינה המלאכותית, הדבר יאתגר במיוחד עובדים שמשכורותיהם נמוכות ודרישות כישורי המשרות שלהם נמוכות.
ארגון ה-OECD בדק מה קרה לשכר הריאלי של המדינות החברות בשנה החולפת. ליתר דיוק, בין הרבע הראשון של 2023 לרבע הראשון של 2022.לצורך החישוב חולק שיעור השינוי בעלות לתשומת עבודה (שכר ומשכורות) בשיעור השינוי במדד המחירים לצרכן.
בלגיה, קוסטה ריקה, ישראל והולנד הן המדינות היחידות שדיווחו על עליית השכר הריאלי. השכר במדינות הללו עלה ב-2.9%, 1.7%, 0.6% ו-0.4%, בהתאמה. קצת חדשות טובות, מה רע?
מנגד, בשאר 30 המדינות ירד השכר הריאלי בשיעור שבין 0.7% (ארצות הברית) ל-15.6% (הונגריה) ובממוצע נרשמה ירידה של 3.8%. יפן, גרמניה, צרפת ואיטליה, בין המדינות העשירות בעולם, נכללות ברשימה זו של ירידה בשכר הריאלי.
הנתונים הללו מראים כי כוח הקנייה של משקי הבית בקרב מספר מצומצם של מדינות עלה קלות, אך ברובן מורגשת האינפלציה היטב ומכרסמת את עליית השכר הנומינלי.
זו אחת האנומליות שהקורונה, שאמנם חלפה רפואית, מותירה אחריה מבחינה כלכלית ותעסוקתית. הפעילות הכלכלית ברוב המדינות מתמתנת, אך שיעורי הבלתי מועסקים לא רחוקים מרמות השפל שלהם (שלפי OECD, נרשמו בתחילת שנות ה-70 של העשור הקודם). למעשה, נכון לחודש אפריל עמד שיעור הבלתי מועסקים הממוצע של מדינות הארגון על 4.8% בלבד ובקרב האוכלוסיות הצעירות הוא היה הנמוך ביותר בכל הזמנים.
ההערכות כיום הן ששוק העבודה ינוע, השנה ובשנה הבאה, בין שתי התפתחויות מנוגדות: מחד, התעסוקה תתרחב, תוך צמצום במספר של המשרות הבלתי מאוישות, מה שירסן את לחצי השכר והמחירים. הדבר יותיר את שיעורי הבלתי מועסקים נמוך מאוד ולמעשה לא רחוקים מהגדרה של תעסוקה מלאה. מנגד, השכר הריאלי יתקשה להדביק האינפלציה ה"דביקה".
כיצד ישפיע הדבר על המגזר העסקי? לפי ה-OECD, ניסיון העבר מראה כי החברות תצלחנה להגדיל את רווחיהן יותר מהגידול בהוצאות השכר לעובדיהן. מצב דברים זה ימנע ירידה חדה של הביקוש שלהן לעובדים, וכתוצאה מזאת שחיקה בכוח הקנייה של משקי הבית.
כלכלני ה-OECD מציעים לממשלות לסייע לעובדים שכוח הקנייה שלהם יישחק - במיוחד בעלי הכנסות נמוכות - באמצעות הנהגת או עדכון שכר המינימום, הסכמי שכר הולמים, הטבות מס ומענקים - או כל אמצעי שיסייע להגדלת הכנסתם הריאלית.
לכך יש להוסיף בימים אלה את השלכות הבינה המלאכותית על שוק התעסוקה. חברות נמצאות רק בתחילת תהליך ההטמעה של קדמה טכנולוגית זו, אך התקדמותה מהירה, עלויותיה פוחתות והזמינות גדלה, מה שיעמיד את שוקי העבודה של מדינות הארגון על סף מהפכה של ממש. לפי הערכת OECD, העובדים בשכר נמוך נמצאים בסיכון הגדול ביותר לפגיעה במשרות שלהם מצד האוטומציה הגוברת.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי במזרחי טפחות
