ערבות דיגיטלית במכרזים: הרפורמה של משרד האוצר שאחריה תחום המכרזים כבר לא יראה אותו הדבר
ערבות דיגיטלית במכרזים: הרפורמה של משרד האוצר שאחריה תחום המכרזים כבר לא יראה אותו הדבר
אולי זו תקופת הבחירות, או החגים שבפתח – אבל מה שבטוח הוא שהרפורמה שמקדם משרד האוצר בימים אלה בתחום המכרזים הממשלתיים, לפיה במכרזים ממשלתיים יוגשו ערבויות דיגיטליות, עוברת באופן יחסי מתחת לרדאר; זאת על-אף שככל שהרפורמה תצא אל הפועל, עתידה להתחולל מהפיכה משמעותית בתחום. שורות אלה מוקדשות לתיאור השינוי שמתכנן משרד האוצר, ולהשלכותיו מרחיקות הלכת על דיני המכרזים בישראל: לשפר את תהליכי העבודה של משרדי הממשלה, לייעל את תהליכי העבודה בערבויות ולשפר את השירות למציעים.
עושה את ההבדל בין הצעה פסולה להצעה זוכה
תכליתה של הערבות הדיגיטלית היא לפתור את אותן בעיות טכניות שמובילות לפסילת הצעות טובות במכרזים. זאת, לאור ההלכה בפסיקה בנוגע לערבות הגורסת כי תוצאת פגם בערבות תהיה לרוב פסילת ההצעה אליה צורפה ערבות זו, בעקבות פגיעה בשוויון שבין המציעים.
אומנם, חשוב לשים לב לכך שלאחרונה רוככה הפסיקה בנושא, בפסיקתו של שופט בית-המשפט העליון עופר גרוסקופף שציין כי ספק בעיניו אם העמידה הדווקנית על תנאי הערבות השיגה את יעדיה – או דווקא הביאה לניסיונות, שלעיתים הצליחו, לפסילת הצעות זוכות בשל חריגות של מה בכך; ועדיין, ברור כי נכון למועד כתיבת שורות אלה מציעים נדרשים להמשיך ולנהוג במשנה זהירות והקפדה יתרה ביחס לערבויות.
לאור ההלכה הנוקשה ביחס לערבויות, חדר השימוש בערבויות דיגיטליות למגזר הפרטי, כך שניתן לצפות כי בעתיד נראה יותר ויותר עורכי מכרזים המאפשרים הגשת ערבות דיגיטלית כחלופה לערבות בנקאית "רגילה" לשיקול דעת המציע, ואף מכרזים שהמאפשרים הגשת ערבות דיגיטלית בלבד. מסייעת לכך גם מדיניות הבנקים, שאימצו את הרעיון ומאפשרים להנפיק ערבות דיגיטלית בקלות, ללא הגעה לסניף. כך לדוגמא בבנק הפועלים, בנק דיסקונט ועוד.
התקן החדש
לצורך ניהול הערבויות הדיגיטליות על ידי הממשלה, החשב הכללי גיבש תקן להגשת ערבויות דיגיטליות ולניהולן, וזאת בהתאם להחלטת הממשלה מתחילת 2021 במסגרתה נקבע כי יש לבצע מעבר הדרגתי לשימוש בערבויות דיגיטליות במשרדי הממשלה, אשר יושלם במהלך שנת 2022 – ולאחריו יהיה ניתן להגיש למשרדי הממשלה ערבויות דיגיטליות בלבד.
התקן גובש יחד עם בנק ישראל, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, משרדי ממשלה נוספים, וכן עם תאגידים בנקאים וחברות ביטוח, ונועד להסדיר את הממשקים בין מנפיק הערבות, מקבל הערבות והנערב, לאורך חיי הערבות. בהתאם לכך, החשב הכללי של משרד האוצר פרסם הוראות תכ"ם (תקנון כספים ומשק) שבו נקבעו הוראות יישום והטמעת השימוש בערבות הדיגיטלית.
תשומת לב לתאריכים
מכיוון שבדיני מכרזים ההקפדה על מסגרת הזמנים יכולה להיות כל ההבדל בין הצעה שהתקבלה להצעה שנפסלה, קיימים מספר דגשים שחשוב לשים לב בקשר לתאריכים הנקובים בערבות הדיגיטלית.
הדגש הראשון נוגע לסוגיית התאריכים, כגון תאריך הנפקת ערבות, תוקף ערבות, תאריך לביצוע פעולה ועוד. תאריכים אלה בתקן מתייחסים לימים המופיעים בלוח השנה המסתיימים בשעה 23:59, וזאת למעט מנגנון ספירת הימים לביצוע חילוט ערבות.
עוד בהקשר זה, חשוב לשים לב כי התקן קובע שמניין הימים לביצוע חילוט ערבות דיגיטלית על ידי מנפיק הערבות, יחל ביום העסקים הבנקאי בו התקבלה אצל מנפיק הערבות הדרישה לחילוט מהמשרד. במקרה שבו הדרישה התקבלה שלא במהלך יום עסקים בנקאי, מנין הימים לביצוע החילוט יחל ביום העסקים הבנקאי העוקב. מנפיק הערבות יבצע את החילוט בהתאם למסגרת הזמנים שנקבעה בניסוח ההתחייבות. אם החילוט הוגדר כחילוט "מיידי", יינתן לו יום עסקים בנקאי נוסף מעבר ליום בו הגיעה הבקשה לחילוט. לדוגמה, במקרה שבו דרישת חילוט מידי הגיעה ביום חמישי, חצי שעה לפני סוף יום העסקים הבנקאי, מנפיק הערבות יהיה חייב לבצע את החילוט עד סוף יום העסקים ביום שישי.
d&b – לדעת להחליט
