נבחנת חקירה פלילית בפרשת חלוקת רישיונות הנשק; המדינה מעכבת תגובתה לבג"ץ בנושא
נבחנת חקירה פלילית בפרשת חלוקת רישיונות הנשק; המדינה מעכבת תגובתה לבג"ץ בנושא
במשרד המשפטים בוחנים אם לפתוח בחקירה פלילית בחשד לעבירות מרמה והפרת אמונים נגד גורמים בלשכת השר בן גביר שהיו מעורבים בהנפקת רישיונות כלי ירייה ללא סמכות, בין השאר למקורבים. בתוך כך, המדינה ביקשה מבג"ץ ארכה של חודש וחצי כדי להגיב לעתירה הדורשת לבטל את כל רישיונות הנשק שהוענקו באופן לא חוקי
במשרד המשפטים נמשכת הבחינה של מחדל הנפקת רישיונות כלי ירייה פרטיים באופן לא חוקי וללא סמכות בידי אנשי אמונו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ובידי גורמים נוספים שלא הוסמכו לכך כדין. על הפרק: לצד הבחינה המנהלית לגבי עתיד רישיונות נשק שהונפקו שלא כדין והאפשרות לביטולם, נשקלת האפשרות לפתוח בחקירה פלילית בפרשה בחשד לעבירות מרמה והפרת אמונים נגד גורמים בלשכת השר.
ל"כלכליסט" נודע שעל רקע הבחינה המתקיימת בנושא, ביקשה המדינה, באמצעות מחלקת הבג"צים בפרקליטות, ארכה מבג"ץ להגיב לעתירה שהגישה התנועה למען איכות השלטון בחודש שעבר בנושא. בעתירה דרשה התנועה מבית המשפט שיוציא צו שיחייב את המשרד לביטחון לאומי לבטל את כל רישיונות הנשק שהוענקו באופן לא חוקי בידי גורמים שלא היתה להם סמכות לכך וביקשה שיורה ליועמ"שית גלי בהרב מיארה ולמשטרה לנמק מדוע שלא יפתחו בחקירה פלילית בפרשה או לכל הפחות בבדיקה מקדימה של החשדות. סעד נוסף שנדרש (וכבר מתקיים בפועל) הוא להורות לעובדי המשרד לביטחון לאומי שאינם פקידי רישוי כלי ירייה לחדול מלעסוק במתן רישיונות כלי ירייה.
השופטת דפנה ברק-ארז הורתה למשיבי המדינה בעתירה – השר לביטחון לאומי, היועמ"שית ומשטרת ישראל – להשיב לעתירה עד יום רביעי האחרון, אולם היא מצידה הגישה בקשה לארכה של חודש וחצי למתן תגובתה ונימקה: "נוכח מורכבות הדברים, משיבי המדינה נדרשים לפרק זמן נוסף על מנת לאפשר את בחינת מכלול נסיבות העניין וההשלכות המשפטיות הנובעות מהן". לצד זאת היא ציינה כי "מהמשרד לביטחון לאומי נמסר כי בעת הזו מתן רישיונות כלי ירייה מתבצע על ידי פקידי רישוי שמונו לכך בהתאם להוראות חוק כלי הירייה" – ועל רקע זה טענה כי העתירה התייתרה.
בין השאר, בצוות שבוחן כיום את מכלול ההיבטים בפרשה לוקחים חלק שרון אפק, המשנה ליועמ"שית האחראי על מערך ייעוץ וחקיקה (המתפקד כיום בפועל גם כמשנה לעניינים פליליים), והמשנה ליועמ"שית למשפט ציבורי-מנהלי גיל לימון, ביחד עם אנשי צוותיהם, כמו גם גורמים בפרקליטות המדינה, הן מהצד הפלילי והן מהצד האזרחי.
עוד לא ברור אם יוחלט לבסוף לפתוח בחקירה פלילית בפרשה והאם הממצאים שהתגלו עולים לכדי חשדות לכאורה לביצוע עבירת מרמה והפרת אמונים, ועד לאיזה דרג היא תטפס, אולם ההכרעה על כך צפויה ליפול בקרוב. פתיחה בחקירה נגד שר, נזכיר, דורשת אישור של היועמ"שית, בעוד חקירה נגד גורמים בלשכתו אינה מחויבת בהכרח אישור שלה, ויכולה להיפתח אם יש ראיות המצדיקות זאת.
פרטים חדשים שפרסם היום (א') כתב "הארץ" ג'וש בריינר, שחשף את הפרשה בחודש נובמבר, מגלים מקרים נוספים שמצריכים בדיקה מעמיקה. בין השאר פורסם כי יועצי בן גביר נתנו אישורים מותנים לרישיון נשק למקורבים לאנשי עוצמה יהודית, מפלגתו של בן גביר, ולאנשי תקשורת שהביעו תמיכה בבן גביר. האם אותם מקורבים קיבלו הקלות מיוחדות באופן שאינו תקין למרות שלא עמדו בקריטריונים או שמא "רק" זכו להליך מזורז השמור ל"אנשי שלומנו"? אלה חלק מהדברים שנבחנים כיום.
המשנה ליועמ"שית גיל לימון כבר התבטא בסוף דצמבר בדיון בוועדה לביטחון לאומי בכנסת לגבי הפרשה ואמר כי "המשרד לביטחון לאומי ניסה לספק דרכים יצירתיות למתן רישיונות לכלי ירייה. חלק מהדרכים האלה התבררו בדיעבד כלא חוקיות ועכשיו אנחנו נדרשים לשאלה מה המשמעות של רישיונות שניתנו שלא כחוק". הוא נקב במספר של כ-14 אלף אישורים מותנים שניתנו בהליך מזורז על ידי אנשים שלא הוסמכו לכך כנדרש בחוק – בנות שירות לאומי שהוסמכו בהליך מהיר וארבעה מאנשי לשכתו של בן גביר. הפעילות של כולם הופסקה זה מכבר, כמו גם התגבור שניתן על ידי עובדי הכנסת בחמ"ל מיוחד שנפתח במשכן.
בדיון בסוף נובמבר בוועדה לביקורת המדינה, ראש האגף לכלי ירייה לשעבר ישראל אבישר הודה כי בלשכת השר בן גביר הוקם חמ"ל שאויש בידי אנשי אמונו של השר, שהוסמכו כפקידי ירייה זמניים, ועסקו בתגבור האגף לאחר שהוצף במאות אלפי בקשות לקבלת רישיון נשק.
הביקוש לרישיונות הנשק היה תולדה של הפאניקה בציבור מאובדן הביטחון האישי אחרי 7 באוקטובר וכתוצאה מההקלות בתבחינים לקבלת נשק שהוביל בן גביר. מאז פרוץ המלחמה הוגשו לאגף לכלי ירייה קרוב ל-300 אלף בקשות להוצאת רישיון נשק, כאשר עשרות אלפים מהן אושרו ורבות מהבקשות עוד ממתינות לטיפול. לפי נתונים שנחשפו ב"כלכליסט" באמצעות התנועה לחופש המידע, עולה שהיקף רישיונות הנשק בישראל בסוף 2023 עלה ב-40% לעומת ההיקף בסוף 2022.
אבישר נאלץ להודות באותו דיון בלחץ חברי הכנסת, שאנשי אמונו של בן גביר החלו לתגבר את עבודת האגף כפקידי רישוי זמניים לאחר הסמכה מקוצרת, עוד לפני שהנושא נבחן משפטית, וכי עבודתם הופסקה רק לאחר שהתקבלה חוות דעת משפטית האוסרת זאת. אלא שלדבריו, בבחינה בהמשך התגלה כי היו מקרים שבהם בוצע תיעדוף בעייתי של בקשות להוצאת רישיון, שבעקבותיו, הודה, "חסמנו את סרגלי החיפוש לכלל החמ"לים המתגברים כי הבנו תוך כדי שחלקם מקדמים בקשות מסוימות".
יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), כמו גם חברי כנסת נוספים דוגמת יואב סגלוביץ (יש עתיד) וגלעד קריב (העבודה), דרשו מהיועמ"שית לפתוח בחקירה פלילית בפרשה נגד אנשי לשכתו של בן גביר ולבטל את הרישיונות שניתנו שלא כחוק. כך למשל, סגלוביץ אמר בדיון כי על בהרב מיארה "לשקול לפתוח בחקירה פלילית נגד בן גביר וכל לשכתו על שימוש לרעה בכוח המשרה והפרת אמונים. זה מעבר על החוק בצורה מאורגנת ומסודרת תחת הכותרת 'ישראל מתחמשת', כשזה הפך ל'ישראל מטורללת' וצריך לעצור את זה עכשיו".
זמן קצר לאחר מכן ישראל אבישר הודיע על עזיבתו את תפקיד ראש האגף, וכתב לבן גביר מכתב חריף על אי הסדרים לכאורה שהתגלו בפעילות האגף בכל הנוגע להנפקת האישורים המותנים ורישיונות הנשק בידי "כוח האדם המתגבר", כאשר לדבריו אווירת הבהילות שבה פעל האגף יצרה "קושי אובייקטיבי לבצע פיקוח ובקרה יעילים". בהמשך הודיעו אנשי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, כמו גם היועץ המשפטי של המשרד לביטחון לאומי, בדיון בוועדה לביקורת המדינה כי מתקיימת בחינה לגבי הדרישה לביטול רישיונות הנשק שהונפקו לכאורה באופן לא חוקי.
