עתירה לבג"ץ נגד ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת הרוגלות: "הוקמה ממניעים זרים"
עתירה לבג"ץ נגד ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת הרוגלות: "הוקמה ממניעים זרים"
ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן, מפקד חיל האוויר ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר האלוף במיל' אמיר אשל ו-10 עורכי דין בכירים טוענים כי הוועדה הוקמה תוך "התעלמות בוטה מהמלצתם של כל גורמי הביטחון הרלוונטיים"
הקמת ועדת הבדיקה הממשלתית לחקירת פרשת הרוגלות מגיעה לבג"ץ: ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן, מפקד חיל האוויר ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר האלוף במיל' אמיר אשל וקבוצה של 10 עורכי דין בכירים המוכרים מ"מאבק הגלימות השחורות" הגישו הבוקר (ד') עתירה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה ביום ראשון השבוע להקים ועדת בדיקה ממשלתית בראשות השופט בדימוס משה דרורי לחקור את פרשת הרוגלות, שנחשפה בתחקירי "כלכליסט". עורכי הדין הם נדב ויסמן, תמי פירון, נגה רובינשטיין, עירית אדרי, יעקב אנוך, שרית מולכו, אמנון אפשטיין, מורן ימיני, איתן פלג, נמרוד רוזנבלום
שר המשפטים יריב לוין הוא שהביא להצבעת הממשלה ביום ראשון האחרון את סוגיית הקמת ועדת הבדיקה הממשלתית - שנה לאחר פרסום דו"ח חריף של ועדת מררי, שלאחריו התגלה ההיקף האדיר של שימוש המשטרה ברוגלות כנגד אזרחים, חשודים ובני משפחותיהם. צוות מררי, כזכור, הוקם בעקבות חשיפת "כלכליסט" על השימוש הלא מפוקח, לא מבוקר ולא חוקי שעשתה משטרת ישראל ברוגלות סייבר התקפי דוגמת פגסוס של חברת NSO, שבעקבות הפרסום השימוש בהן הוקפא.
העותרים טוענים כי החלטת הממשלה על הקמת הוועדה (בשמה המלא: "ועדת בדיקה ממשלתית בעניין רכש, מעקב ואיסוף מידע בכלים קיברנטיים אחר אזרחים ונושאי משרה המבוצעים על ידי גורמי האכיפה") התקבלה תוך "חריגה מסמכות, ממניעים זרים, לקידום מטרות פסולות, בניגוד עניינים, תוך אי שקילת שיקולי פגיעה בביטחון המדינה, בהתעלמות מוחלטת מעמדת גורמי הביטחון הרלבנטיים ובניגוד לעמדת היועמ"שית גלי בהרב מיארה.
העותרים, המיוצגים על ידי ארבעה עורכי דין ממשרד שבלת ושות', מבקשים מבג"ץ להוציא צו על תנאי שיחייב את הממשלה, ראש הממשלה, שר המשפטים ואת הוועדה והיו"ר שלה להתייצב בבית המשפט ולנמק מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה בנוגע להקמת הוועדה או לחילופין מדוע שלא יפעלו לתיקון ההחלטה באופן שלא יאפשר לוועדה "לעסוק או להתערב בהליכים פליליים פרטניים תלויים ועומדים, ובכללם חקירות מתנהלות, תיקים הממתינים להכרעת התביעה והליכים המתנהלים בבתי המשפט" – לרבות ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו. לטענת העותרים, תכלית הקמת הוועדה, הסמכויות שניתנו לה, ותחימת תקופת הבדיקה לשנים 2017-2022, "הינה ניסיון פסול להתערב או להשפיע בדרך זו או אחרת" על ההליכים הפליליים התלויים ועומדים כיום נגד נתניהו, הנאשם בתיקי האלפים בקבלת שוחד ומרמה והפרת אמונים.
בנוסף מבקשים העותרים שהממשלה תנמק מדוע שלא יוחלף יו"ר הוועדה שמונה, השופט בדימוס דרורי, "בשופט אחר בדימוס אשר לא מתקיימות בו עילות הפסילה לגבי מי שכיהן בתפקיד שיפוטי, או מעין שיפוטי, ואשר אינו מצוי ונגוע בניגוד עניינים" – זאת בשל התבטאויות שהשמיע בעבר דרורי לגבי ניהול ההליכים וכתב האישום נגד נתניהו. עוד מבקשים העותרים להוציא צו ביניים במעמד צד אחד שיורה על הקפאת כלל פעולותיה של הוועדה עד להכרעת בית המשפט בעתירה.
בעתירה מנומקות העילות הרבות בגינן מתבקשים הצווים. בין השאר מוזכר כי ההחלטה על הקמת הוועדה הממשלתית התקבלה תוך "התעלמות בוטה מהמלצתם החד משמעית של כל גורמי הביטחון הרלבנטיים לנושאים שהוטלו על הוועדה לבדוק" – ובהם המועצה לביטחון לאומי והשב"כ, שחיוו דעתם כי הקמת הוועדה תפגע בביטחון המדינה, היות שעלולה לחשוף דרכי עבודה חסויים.
עוד מוזכרת ההתנגדות החריפה של בהרב מיארה במכתביה להקמת הוועדה בטרם קבלת ההחלטה, ואת העובדה שהממשלה התעלמה ממנה לגמרי. בעיקר מהתראתה שהסמכויות שמוענקות לוועדה עשויות לפגוע בהליכים תלויים ועומדים ולשבש מהלכי חקירה ומשפט. לטענת העותרים, הממשלה קיבלה את ההחלטה על הקמת הוועדה תוך חריגה מסמכות, היות והסמכות לדון בהליכים פליליים תלויים ועומדים מופקדת רק בידי הרשות השופטת.
לטענת העותרים, מעבר לחריגה מסמכות בהחלטה על הקמת הוועדה, "מדובר בהחלטה חריגה כשלעצמה, הטובלת כל כולה בשיקולים זרים והמניעים להקמתה פסולים בתכלית, בראשם הרצון לסייע בניהול הגנתו של העומד בראשה של הממשלה שמינתה את הועדה ואשר טבול הוא עד מעל ראשו בניגוד עניינים בשל הליכים פליליים המתבררים בימים אלה בפני בית המשפט" – כאשר חברי הממשלה שהחליטו על הקמת הוועדה הביעו דעתם על משפט נתניהו "מעל לכל במה אפשרית".
על פי העתירה, הלהיטות של חברי הממשלה להקים את הוועדה באופן שהוקמה היא מהווה "התערבות בהליכים הפליליים המתנהלים נגד בנימין נתניהו ושיבושם". עוד נטען כי הקמת הוועדה היא רק עוד ניסיון נוסף של נתניהו "להתערב בהליכים הפליליים שננקטים נגדו, תוך שהוא מפר ברגל גסה את הסכם ניגוד העניינים עמו, שקבע כי הוא מנוע מלעסוק בנושאים העשויים להשפיע על ההליך הפלילי המתנהל מולו". לטענת העותרים, דווקא יציאתו של נתניהו מהחדר בעת ההצבעה בממשלה על הקמת הוועדה מלמדת "שגם הוא הבין שמדובר בוועדה שמטרתה קידום עניינו האישי".
טענה נוספת בעתירה נוגעת להרכב הוועדה – שתכלול שלושה אנשים. סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים לשעבר השופט בדימוס משה דרורי, הסנגורית הציבורית הארצית לשעבר עו"ד ענבל רובינשטיין ואיש השב"כ לשעבר שלום בן חנן. הביקורת מתמקדת רק בדרורי, אשר התבטא בעבר לא אחת באופן חריף ולא שגרתי נגד ההליך הפלילי המתנהל נגד נתניהו. העותרים מצרפים לעתירה העתקי ריאיונות שהעניק דרורי בעבר, טוענים כי הם מאששים את החשש שמינויו לתפקיד נועד לשרת טעמים זרים ופסולים, וכי דרורי מצוי בשל כך בניגוד עניינים, ולפיכך מנוע מלעמוד בראש הוועדה. לטענתם, לא מן הנמנע שמא בחירתו של דרורי לעמוד בראש הוועדה, "נבעה דווקא בשל אותן אמירות חריגות וחריפות. כך או אחרת, עולה בבירור כי עמדתו ידועה מראש וננעלה זה מכבר, וזה אינו ראוי לשמש חבר בוועדה, לא כל שכן לעמוד בראשה". העותרים מבקשים לפסול אותו בשל כך מהתפקיד שאליו מונה.
העותרים מציינים בהמשך כי אין בעתירה או בהגשתה "כדי להוות תעודת הכשר או מסמך הגנה על שימוש שלא כדין, אם אכן היה כזה, במערכות ריגול טכנולוגי שבוצע על ידי גורמי האכיפה". לדבריהם, ההיפך הוא הנכון, והם סבורים ש"נדרש בירור זה או אחר באשר להתנהלות גורמי האכיפה בקשר עם השימוש בכלים קיברנטיים, אולם בכל הכובד – לא זו הדרך. בנושא זה המטרה אינה מקדשת את האמצעים ואין לרמוס את שלטון החוק במדינת ישראל בדרך למטרה זו".
לטענת העותרים בסיכום, ההחלטה על הקמת ועדת הבדיקה "נגועה באי חוקיות של ממש" – מאחר ש"התקבלה תוך חריגה מסמכות, חותרת תחת עקרונות היסוד של עצמאות מערכת אכיפת החוק, ונגועה בחשש כבד לניגוד עניינים ואך בחוסר סבירות" - ועל כן על בג"ץ להיענות לסעדים שהתבקשו ולהורות על ביטול החלטת הממשלה, ולכל הפחות לתקנה.
