המשרד להגנת הסביבה: ישראל תגיע ל-19% אנרגיה מתחדשת בלבד ב-2030
המשרד להגנת הסביבה: ישראל תגיע ל-19% אנרגיה מתחדשת בלבד ב-2030
לפי דו"ח המשרד, אם קצב ההתקדמות הנוכחי ישראל יימשך, היא לא תעמוד באף אחד מיעדיה הנמוכים מלכתחילה: אנרגיה, פסולת, תחבורה, תעשייה ועוד. הסיבה: עיכובים ביישום תוכניות ומחסור בתקציבים
לפני כשנה קבע מבקר המדינה כי ההתמודדות של ישראל עם אתגרי משבר האקלים ״נעה בטווח שבין פיגור לאפס״, וכעת דו"ח מיוחד של המשרד להגנת הסביבה המוגש היום למשרדי הממשלה מראה עד כמה נדחק הנושא בסדר העדיפויות, בעוד שהממשלה ממהרת להצהיר הצהרות בתחום – אך לא ממהרת לקיים.
ישראל אינה צפויה לעמוד באף אחד מיעדי האקלים הצנועים שהממשלה קבעה עד לשנת 2030, כתוצאה מעיכובים משמעותיים ביישום תוכניות ההפחתה בפליטות גזי החממה והמחסור הכרוני בתקציבים ליישומן בכל אחד מהסקטורים המרכזיים במשק. לאחר שבשנת 2021 בה המשק היה שרוי בהתמודדות עם הקורונה הושגה הפחתה מסוימת בפליטות גזי החממה, בשנת 2022 מסתמן ׳שינוי מגמה׳ וישנם סימנים לעלייה בפליטות.
כבר היום ישראל מדדה מאחורי העולם בהתקדמות לעבר אנרגיה מתחדשת והתמודדות עם אתגרי משבר האקלים. בארה״ב ובאירופה מיישמות הממשלות תוכניות בתקציבי ענק למעבר לאנרגיה מתחדשת, ושנת 2022 הוגדרה בעולם כשנת שיא של השקעות במעבר לאנרגיה מתחדשת. ואולם, ישראל רק בסוף 2022 הצליחה להגיע ליעדים צנועים של 10% אנרגיה מתחדשת שקבעה לעצמה לשנת 2020, וכעת מודה המשרד להגנת הסביבה כי ההתנהלות הממשלתית תוביל את ישראל להחמיץ גם את כל היעדים שהציבה לעצמה לעשור הקרוב, שנחשבים לנמוכים בהשוואה עולמית.
למרות שבשנת 2021 פחתו פליטות גזי החממה, קצב הצמצום האיטי שלהן יוביל לכישלון בהשגת יעדי האקלים. לפי הדו"ח, שחובר על ידי ד"ר גיל פרואקטור, מנהל אגף אנרגיה ואקלים במשרד להגנת הסביבה בשיתוף חברת אקוטריידרס, קצב היישום הנוכחי של התוכניות הלאומיות להפחתת פליטות יביא רק להפחתה של כ-12% בפליטות בשנת 2030 ביחס לרמתן בשנת 2015, זאת לעומת יעד משקי של 27% הפחתה שעליו התחייבה ישראל.
בשנת 2030 ישראל תיוותר הרחק מהעולם בתחום האנרגיה: למרות שמעבר לאנרגיה מתחדשת הכרחי לחיסכון בפליטות גזי חממה ולצמצום תמותה מזיהום אוויר, בשנת 2030 תגיע ישראל ל-19% אנרגיה מתחדשת במשק החשמל בלבד, לעומת יעד של 30%. לאחר עיכובים משמעותיים בהשגת היעדים הנמוכים שהוצבו לשנת 2020, בשנת 2025 תגיע ישראל ל-14% אנרגיה מתחדשת בלבד, לעומת יעד ביניים של 20%.
כלל משרדי הממשלה אמונים על הפחתת פליטות, הנדרשת בכל תחום ותחום. התחום המשמעותי ביותר לצמצום הפליטות הוא תחום האנרגיה. אך הדו"ח מסמן את הכישלון הגדול של המשרד להגנת הסביבה עצמו באחד מתחומי הליבה הגדולים היחידים עליהם הוא מופקד: ניהול וצמצום מפגע הפסולת בישראל. בתחום הפסולת הושגה בשנת 2021 הפחתה של כ-0.2 מיליון טונות גזי חממה. על בסיס צעדים להפחתת הטמנה ועידוד מיחזור צפויה בשנת 2030 הפחתת פליטות מסקטור זה בשיעור של 19% לעומת יעד של 47%. בתחום התעשייה הצפי לשנת 2030 הוא הפחתה של 17% במקום 30%, אשר תושג בעיקר באמצעות המשך תקצוב חלקי של תוכניות מענקים להפחתת גזי חממה, ואילו בתחום התחבורה הפליטות יגדלו ב-6.6%, לעומת יעד גידול של 3.3% שהציבה הממשלה.
למרות שהממשלה הציגה בשנים האחרונות בחגיגיות מספר החלטות ממשלה העוסקות בהפחתת פליטות ומדיניות אקלים, רק מעטות מהן אכן מיושמות. לפי הדוח, מתוך כלל אמצעי המדיניות הממשלתית 28% בוצעו, 50% התחילו ביצוע, 14% לא התחילו ביצוע ו1% מתוכננים להתחיל בעתיד. באוקטובר 2021 המשרד להגנת הסביבה פרסם תוכנית יישום לאומית להתמודדות עם שינויי האקלים (2022-2026). התוכנית אושרה על ידי משרדי הממשלה אך לא אושרה במלואה באופן רשמי ולא תוקצבה. גם תקציבים שהוגדרו בעבר, אינם מוקצים. כל למשל בתוכניות היישום והחלטות הממשלה הוקצו 45 מיליון שקל לתמיכות בסקטור האנרגיה, אך בשלב זה כלל התקציב לא אושר בפועל (עקב התניית אישורם בהחלת מס פחמן שלא אושר).
למרות ההצהרות לאורך הדרך, נראה שישראל דווקא צועדת בפועל בכיוון ההפוך. למשרד להגנת הסביבה אין נתונים מלאים באשר לשנת 2022, אך אינדיקציות על בסיס נתונים ראשוניים מצביעים על שינוי מגמה לאחר ירידה בפליטות בשנת 2021. לפי ניתוח שביצעה פירמת היעוץ bdo ופורסמה בכלכליסט, ייתכן כי פליטות הפחמן עלו בשנת 2022 בשיעור של כ-5%.
בחודש נובמבר האחרון שלחה הממשלה את המשלחת הגדולה בתולדותיה לוועידת האקלים העולמית, אך מאידך הדוח וכך גם תקציב המדינה הקרוב מצביעים על כך שהממשלה מקבעת את הכלכלה ובריאות הציבור להמשך התלות בפחם, נפט וגז, ואף מתעתדת להקים תחנות כוח מזהמות נוספות בשנים הקרובות. אם לא די בכך, לאחר הכישלון בצמצום השימוש בפחם – בשנה הקרובה פחם ישונע מדי יום באמצעות 170 משאיות ברחבי הארץ, ואלו יגדילו את זיהום האוויר ופליטות גזי החממה. מנגד, ישראל לא משקיעה בהלימה לעולם במעבר לאנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית, ולא מסמנת לשוק קריאת כיוון ברורה בנושא מעבר להצהרות.
במשרד להגנת הסביבה מזהירים כי אי עמידה ביעדי האקלים תביא לפגיעה משמעותית בכלכלה, בבריאות, בביטחון האנרגטי, בסביבה ובמעמדה של ישראל בעולם, זאת למרות התועלות הבריאותיות והכלכליות מעמידה ביעדים, ונתונים ברורים המעידים על כך השקעות מקומיות כבר הצליחו להניב תועלת כלכלית ובריאותית. כך למשל, בשנת 2021 הצליח המשק הישראלי להפחית 2.4 מיליון טונות גזי חממה שנפלטו לאוויר שנאמדות בתועלת של כ-2.7 מיליארד שקל למשק.
במשרד להגנת הסביבה מדגישים כי שינוי מגמה לקראת השגת היעדים אפשרי, אילו ממשלת ישראל תיישם ללא דיחוי תוכנית פעולה כלל משקית, ״נחושה ומתמשכת״ לסגירת הפערים במהירות כדי לעמוד ביעדי האקלים לשנת 2030. שני הצעדים המרכזיים ברמה המשקית לפי המשרד הם השלמת חקיקת חוק האקלים והחלת מס פחמן, אשר מהווים הכלי היעיל והכלכלי ביותר להפחתת פליטות ולשמירת התחרותיות של התעשייה הישראלית.
הדוח מציג שורה ארוכה של משימות לביצוע בכלל הסקטורים – לרבות התקצוב הנדרש לחלקן. כך למשל סגירת היחידות הפחמיות וגיבוש ויישום תוכנית לרשת חלוקת החשמל, תקציב למענקים בסולארי בדו שימוש, יעדי פליטה לרכבים חדשים ועוד. במשרד להגנת הסביבה מעריכים כי נדרשת תוספת תקציב של כ-2-3 מיליארד שקל לתוכנית חמש שנתית, בכדי ליישם תוכניות לצמצום פליטות ולהשיג את יעדי הפליטות הלאומיים. אולם גם אילו יעבור חוק האקלים בשנה הקרובה, המשרד להגנת הסביבה יקבל לשם הקמת המנגנונים הקיימים בו עד כ-200 מיליון שקלים בשנה.
לדברי ד״ר פרואקטור, מחבר הדוח, אילו ישראל תיישר קו עם העולם ותפעל כפי שהתחייבה להפחתת פליטות בכלל הסקטורים, תצמח מכך תועלת משקית. לדבריו, ״כל שקל שהולך להתייעלות אנרגטית, אנרגיה מתחדשת, אגירה, חשמול תחבורה או התייעלות במשאבים, מחזיר את עצמו פי כמה וכמה. לא רק בהיבט של עלויות בריאות ונזקים לסביבה, אלא שהוא אף מגדיל את התחרותיות של המשק ומונע מהעסקים גם לשלם בהמשך מס פחמן בגבולות. רק בשנה וחצי האחרונות שילמנו עליית מחירים של למעלה מ-27% במחירי החשמל. התלות של המשק שלנו בדלקים פוסיליים עולה לנו הון. המשך השקעה בתשתיות פוסיליות תעלה לנו מיליארדים רבים. ככל שנקטין את התלות בהם, נגדיל את הביטחון האנרגטי״.
