דעהכיצד מתמודדים עם הקיטון בהכנסות המדינה ממסים?
דעה
כיצד מתמודדים עם הקיטון בהכנסות המדינה ממסים?
הקיטון בהכנסות מעלה את הצורך בפתרונות שונים לקיום התקציב, ביניהם העמקת הגירעון והעלאת מסים. מהן ההשלכות ארוכות הטווח של פתרונות אלו וכיצד הם עשויים להשפיע על מאבקו של בנק ישראל באינפלציה
הקיטון הדרמטי בהכנסות המדינה ממסים, שחל בתקופה האחרונה וצפוי להימשך במהלך השנה, הכניס את הממשלה למצב בעייתי. כפי שנראה כעת, האופציות העומדות בפני הממשלה הן הבחירה בין חלופה רעה לחלופה רעה אף יותר. איך הגענו למצב הזה ומהן ההשלכות הצפויות על כלכלת ישראל?
כל מדינה מתנהלת בדומה למשק בית רגיל: יש לה הכנסות מהן היא מממנת את הוצאותיה השוטפות. הכנסות המדינה מגיעות מהמסים שהיא גובה מהאזרחים על פעילויות כלכליות, כגון מס רווחי הון על השקעות, מס על הכנסה מעבודה ומס על צריכת מוצרים או שירותים (המע"מ). מנגד, למדינה יש הוצאות בתחומים רבים, כגון החינוך והרווחה, תשתיות, בריאות, זהות ומסורת ובנושאים ספציפיים נוספים שהיא מעוניינת לקדם.
ההוצאות וסדרי העדיפויות נקבעים על ידי הממשלה בתקציב המדינה ובאופן עקרוני - גובה ההוצאות אמור להיות תואם לגובה ההכנסות. אולם, כאשר ההוצאות גבוהות מההכנסות, המדינה יכולה לפעול באחת משתי הדרכים - גיוס חוב למימון הפעילות (בדומה ללקיחת הלוואה של משק בית ותשלום ריבית עליה), או לחלופין, כניסה לגירעון (כפי שמשק בית "נכנס למינוס" בחשבון הבנק). בדומה למצב במשק הבית, גם ללקיחת הלוואה וגם ל"כניסה למינוס" ע"י המדינה יש משמעויות ועלויות.
היחלשות ההייטק והנדל"ן
בחודשיים הראשונים של שנת 2023 נרשמה ירידה נומינלית של 8.4% בגביית המסים בישראל, כאשר במונחים ריאליים, בהתחשב בקצב האינפלציה, מדובר בירידה של כ-12.5%. אנחנו צופים שמגמת הירידה בהכנסות המדינה ממסים תמשך ככל שמנועי ההכנסות העיקריים של המדינה בשנים האחרונות, ההייטק והנדל"ן, ימשיכו להיחלש.
על פי ההערכות של כלכלני האוצר, ענף ההייטק אחראי על כ-25% מההכנסות של מס ההכנסה בישראל ועל כ-15% ממס החברות. בתקופה זו מושפע ההייטק הישראלי משני גורמים עיקריים: המצב הגיאו-פוליטי וההאטה העולמית במגזר, בשל עליית הריבית המייקרת את גיוסי הכספים. ההאטה במגזר ההייטק בישראל, המתבטאת באי פתיחה של חברות חדשות, סבבי פיטורין וגיוס כוח אדם בשכר נמוך מבעבר, משפיעה בהכרח גם על רמת הכנסות המדינה מהענף.
המנוע השני של הכנסות המדינה הוא ענף הנדל"ן. המיסוי של המדינה על הנדל"ן מוטל בעת ביצוע העסקה – רכישה, מכירה והשבחה. חשוב לציין שרמת הכנסות המדינה מנדל"ן מושפעת בעיקר מכמות העסקאות שנעשות ופחות מהעלייה או הירידה במחירי הנדל"ן. ואכן, מתחילת השנה, אנו רואים קיפאון עמוק במספר העסקאות ולהערכתנו, קיפאון זה צפוי להמשך לאור תנאי השוק הנוכחיים.
בנוסף לשני המנועים העיקריים שאחראים עד כה לירידה בהכנסות המדינה, קיים גם מקור הכנסה נוסף למדינה שהינו הצריכה הפרטית, שממוסה באמצעות המע"מ. מנתוני בנק ישראל עולה שלמרות עליות המחירים (שהתבטאו באינפלציה) בשנה האחרונה, הצריכה הפרטית בישראל לא הואטה. עם זאת, יש לקחת בחשבון שצינון הצריכה הפרטית הוא יעד מדיניות מוצהר של בנק ישראל כאמצעי להתמודדות עם האינפלציה ולהורדת המחירים במדינה.
אז מה עכשיו?
כאשר במשק בית המתנהל באופן תקין קטנות ההכנסות, נדרש למצוא מקורות הכנסה חדשים או להתאים את רמת ההוצאות לרמת ההכנסות הנמוכה יותר. באותו האופן יש לפעול גם ברמת המדינה. אחד הפתרונות למציאת מקורות הכנסה ישירים ומידיים עבור המדינה הוא באמצעות העלאת המסים. חשוב לציין שזהו צעד שאינו פופולארי, בייחוד בתקופה זו של אינפלציה, בה האזרחים מרגישים ביתר שאת את שחיקת ערכו של כספם בשל עליות המחירים. כך למשל, ראינו שהממשלה נמנעה מביטול הצו הממשלתי להפחתת מס הבלו על הדלק שהיה אמור לפוג בסוף אפריל והוא הוארך בחודש נוסף.
גם הקטנת הוצאות המדינה היא בעייתית בעת הנוכחית: אומנם באוצר כבר מדברים בגלוי על הצורך ב"פתיחת התקציב" והתאמתו לרמת ההכנסות, אך עם זאת, יש לזכור שבממשלה הנוכחית, מאחר ולכל מפלגה יש את הכוח "להפיל" את הממשלה – היו למפלגות דרישות תקציביות גבוהות המתבטאות בתקציב מנופח ובזבזני. לכן, הצעד הבא שעל המדינה לעשות במצב שבו לא ניתן להגדיל את ההכנסות או לצמצם בהוצאות הוא להגדיל את החוב, ואכן, אנו רואים שהממשלה הנוכחית כבר החלה להגדיל את הגירעון, כלומר, את החוב השוטף של ישראל. יש לציין שתקציב מנופח היה גם בתקופת הממשלה הקודמת, אלא שהיא נהנתה מהכנסות גבוהות ממסים וידעה לנתבן הן לטובת התקציב והן לסגירת הגירעון.
בסוף זה יתבטא באינפלציה
הצורך להתמודד עם הירידה בהכנסות המדינה מעלה פתרונות שונים, ביניהם גם העלאת המע"מ ל-18%. מע"מ הוא מס עקיף המוטל על הצריכה הפרטית. העלאתו תגרום להתייקרות מחיריהם של רוב המוצרים והשירותים בישראל באופן מיידי ותביא לשיעור אינפלציה גבוה יותר, אשר עלול להביא, בתורו, למדיניות של העלאת הריבית ע"י הבנק המרכזי.
הפתרון האפשרי השני הוא הגדלת החוב, כלומר הדפסת כסף שתגדיל את הנזילות בשוק. גם מהלך זה צפוי להביא להגדלת האינפלציה. בניגוד להעלאת המע"מ, העמקת החוב תשפיע על האינפלציה באיחור ולא באופן מיידי.
כך או כך, מהלכי ממשלה שלא יתבססו על קיצוץ בהוצאות והתאמתם לרמת ההכנסות החדשה יביאו לעליה באינפלציה. השאלה היחידה היא, האם הממשלה תבחר לעשות זאת בצעד אשר יביא לעליית האינפלציה באופן מיידי, או בדרך שתאפשר את דחיית רוע הגזרה להמשך הדרך.
שמואל בן אריה הוא מנהל השקעות ראשי בפיוניר ניהול הון
