פרשנותהעיריות במלכוד: התייקרות הארנונה לא תשפר את מצב הרשויות
פרשנות
העיריות במלכוד: התייקרות הארנונה לא תשפר את מצב הרשויות
הרשויות לא יוכלו שלא לקבל את המלצת משרד הפנים, שכן בשל המלחמה מקורות ההכנסה החלופיים שלהן מוגבלים. למהלך תהיה השפעה שלילית בעיקר על רשויות חלשות יותר
לרשויות המקומיות בישראל יש באופן עקרוני אפשרות בחירה אם להעלות או להפחית את הארנונה, לאחר הודעת משרד הפנים שלשום כי שיעור עדכון תעריפי הארנונה ל־2025 יעמוד על 5.29%. ואולם, כפי שמסתמן עתה, הן יתקשו שלא לקבל את המלצת משרד הפנים. בשל המלחמה לרשויות אין הרבה מקורות הכנסה חלופיים חדשים. למהלך עשויה להיות השפעה שלילית על 150 מתוך 250 רשויות קיימות, בעיקר על אלה החלשות.
הארנונה היא מס שנתי הנגבה על ידי הרשות המקומית ומטרתו לממן את הפעילויות השונות של הרשות. לפי הנוהג, משרד הפנים מפרסם באמצע השנה את תעריף שיעור העלאת הארנונה, שנקבע על ידי נוסחה קבועה המכונה "הטייס האוטומטי". זאת כדי לאפשר לראשי הרשויות לפנות אליו במידה שהן מבקשות שינוי ממה שנגבה בפועל — העלאה או הפחתה. לשרי האוצר והפנים יש תקופה של חצי שנה לדון בבקשת הרשויות ולהחליט אם לאשרה או לא.
כפיר מצוינים, סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל במרכז השלטון המקומי, מוסיף כי שיטת החישוב הנוכחית בעייתית. "החישוב הוא על בסיס שינוי מדד השכר במגזר הציבורי בין פברואר 2023 לפברואר 2024 ומדד המחירים לצרכן בין אפריל 2023 לאפריל 2024, והעלאת תעריף הארנונה באה לידי ביטוי רק החל בינואר 2025. המשמעות היא שהעלאת תעריף הארנונה מגיעה באיחור של יותר משנה וחצי. כלומר, חל עיכוב משמעותי בין ההתייקרויות שמשלמת הרשות המקומית לאורך כל התקופה לבין התוספת לתעריף הארנונה שנגבית בפועל רק בתחילת 2025".
זאת, בין היתר, אחת הסיבות שהרשויות לא יוכלו להרשות לעצמן שלא לבקש העלאת המס, לאחר שספגו התייקרויות בשנה וחצי האחרונות. לפי יוגב שרביט, מנהל המחלקה הכלכלית של בילד אסטרטגיה אורבנית, "כדי שהרשויות לא יעלו את הארנונה, הן צריכות להוכיח שהן נשארות מאוזנות. בשביל זה הן מראות איפה הן מקצצות, או איך הן לא מעלות את ההוצאות. אבל זה פרדוקס. השכר ברשויות עולה באופן אוטומטי והסיכוי שהרשויות ירצו ואף יוכלו לקצץ בכוח האדם, בהוצאות או בשירותים בעת כזאת, הוא לא ריאלי".
לדברי שרביט, העלאת תעריפי הארנונה לא תשפר את מצבן של הרשויות היותר מוחלשות: "העלאה בתעריף הארנונה תגרור אחריה עדכון מודל מענקי האיזון – תקציב המועבר על ידי משרד הפנים לרשויות במטרה לסייע להן לספק את השירותים הנדרשים לתושביהן והוא מחושב על פי יחס בין הוצאה להכנסה. החשש הוא שהרשויות החלשות יותר ייפגעו כי הן צריכות להעלות את הארנונה שמשפיעה רק על חלק קטן מההכנסות שלהן, וכן כי מענק האיזון שלהן לא בהכרח יוגדל בהתאם".
ממשרד הפנים נמסר בתגובה כי "היקף מענק האיזון בשנים האחרונות עומד על 3.3 מיליארד שקל, וזה נקבע בדיוני התקציב בין משרד הפנים למשרד האוצר. שיעור העדכון משפיע על אופן חלוקת המענק, אך היקף המענק לא משתנה כך שהשינויים, ככל וישנם, הם בין הרשויות המקומיות".
