ניתוחהורוביץ עושה “גנץ“ לאוצר, ובתי החולים בסכנה
ניתוח
הורוביץ עושה “גנץ“ לאוצר, ובתי החולים בסכנה
שר הבריאות דורש ליישם את מתווה קיצור תורנויות המתמחים, אך שר האוצר מסרב. בתגובה, הורוביץ מסרב לחתום על תקנות תקצוב בתי החולים, מה שמסכן את יציבותם הפיננסית. ליברמן: “התקצוב נלקח כבן ערובה“. הורוביץ: “האוצר ציני ואטום“
עימות חזיתי כה חריף בין שרי האוצר והבריאות סביב נושאים עקרוניים לא נראה מאז הקמת ממשלת השינוי: בשבוע האחרון הטיחו אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) וניצן הורוביץ (מרצ) האשמות קשות זה בזה. על הפרק שני נושאים עקרוניים שמצויים במבוי סתום – שניהם קשורים למערך האשפוז. השאלה הגדולה כעת היא האם גם הורוביץ יעשה “גנץ” לליברמן ויתחיל להחרים את כל המהלכים של שר האוצר, דבר שעלול לגרום למשבר קואליציוני נוסף.
הנושא הראשון הוא מתווה המתמחים שהורוביץ מנסה לקדם, זאת בניגוד לעמדת רוב בתי החולים וההסתדרות הרפואית (הר"י), שסבורים כי המתווה שמתגבש יפגע בהתמחות וגם בחולים, וגם בניגוד לעמדת האוצר שכבר הגדיר אותו כ"לא ישים".
הסוגיה השנייה היא התקנת תקנות מודל תקצוב בתי החולים האחיד והחדש שמתעכב אף הוא על רקע כמה מחלוקות בין האוצר לבריאות, מה שמסכן את היציבות הפיננסית של בתי החולים, בעיקר העצמאיים (אלו שלא שייכים לממשלה או לכללית) שכבר מעכבים תשלומים לספקים. באוצר מאשימים את שר הבריאות בכך שהוא מעכב את אישור התקנות למודל התקצוב של מערך האשפוז כדי להפעיל מנוף לחץ על האוצר שיסכים למתווה התורנויות המאוד בעייתי ליישום.
בתחילת דצמבר 2021 הוקם צוות מקצועי משותף "לתכנון ויישום המהלך לקיצור יום העבודה של הרופאים המועסקים בתורנויות", בראשות המשנה למנכ"ל משרד הבריאות ד"ר ספי מנדלוביץ', המונה 25 חברים. זאת, מכיוון שמתווה המתמחים מאוד מסורבל וקשה ליישום. הצוות שיגר את מסקנות הביניים לראשי מערכת הבריאות והציף את הבעייתיות שבו, דבר שהצית את העימות בין הבריאות לאוצר. בין השאר, מתברר כי רק בשנה הראשונה ליישום התוכנית נדרשת תוספת של 220 רופאים חדשים למערך האשפוז ועד מספר תקנים של צוותים רפואיים שיעסקו במקצועות הבריאות והאדמיניסטרציה בעלות תקציבית שנאמדת ב־100 מיליון שקל, אחרת אי אפשר ליישם את המתווה.
"זה מודל לא ישים"
לפי המתווה של הורוביץ, תורנות המתמחים ב־10 בתי חולים בפריפריה תקוצר מ־26 ל־18 שעות, למעט במקצועות הכירורגיה, כמו כן המתמחים לא יבצעו יותר משש תורנויות בחודש.
באוצר מסבירים כי "המתווה אינו ישים, והוא בעל השלכות חמורות ביותר על מערכת הבריאות". הבעיה האקוטית ביותר של מערכת הבריאות הישראלית היא המחסור החמור ברופאים. הבעיה חמורה יותר בפריפריה כך שלמעשה אם רוצים להוסיף רופא אחד בפריפריה (שם אמור להתחיל יישום מתווה קיצור התורנויות), הדבר אינו אפשרי כי אין "מועמדים".
לכן, ברגע שיקוצרו התורנויות בפריפריה (המתמחה לא יגיע בבוקר), המשמעות היא כי לא יהיו מתמחים ולכן המטופל בפריפריה – המתאפיינת גם כך במחסור בשירותי בריאות – ייפגע בהכרח כי לא יהיה מי שיטפל בו.
"מי יחליף את אותו מתמחה שלא מגיע בבוקר? הרי אין רופאים. זה פשוט מודל לא ישים", טוענים באוצר ומוסיפים כי גם אם כן נמצא רופאים, מדובר במודל עתיר כוח אדם בבסיס ולכן הוא גם יפגע במספר הרופאים בשאר בתי חולים וגם בקופות החולים (מדובר באותם רופאים). "יש לך בעיה קריטית של מחסור ברופאים – בעיקר בפריפריה, ואתה בונה מודל שהוא הכי עתיר כוח אדם שניתן לדמיין – דווקא בפריפריה", תמהים באוצר.
אלא שגם מנהלים בבתי החולים עצמם מתנגדים למתווה. "לא נוכל לעמוד במכסת הגיוס הנדרשת", כתב מנהל בית חולים בפריפריה והסביר: "גם אם קיימים רופאים זמינים לגיוס - וזה מוטל בספק - הדבר יביא לקליטה של רופאים לא איכותיים בפריפריה, כאשר שבעה מתוך בתי החולים נמצאים בצפון ונדרשים לגייס מתמחים בזמן קצר מאוד ומאותו מאגר פוטנציאלי קטן".
באוצר מזהירים גם כי המודל המוצע לא יאפשר פתיחת מיטות נוספות בשנים הקרובות. המספרים שנשלחו על ידי אנשי משרד הבריאות לאחר עבודה מקצועית מראים שהמודל של הורוביץ יביא לכך שלא יהיו רופאים שיאיישו הרחבת מיטות. "הורוביץ מוכן להאריך תורים ולייצר צפיפות בשביל לצאת טוב בתקשורת", מאשימים בסביבתו של ליברמן. לפי אותם מספרים, המתווה עלול ליצור מחסור של 80 מתמחים השנה שיחריף לכ־160 מתמחים כבר בשנה הבאה.
אלא שכאן מגיעה האשמה החמורה של ליברמן ופקידי האוצר: הם מאשימים את הורוביץ בכך שהוא מסרב במכוון "לסגור" סוגיה קריטית, הנחשבת לרפורמה המבנית החשובה ביותר בתחום הבריאות בחוק ההסדרים 2022-2021 – הלוא הוא מודל התקצוב האחיד לבתי החולים בישראל (סעיף 9 לחוק ה"קאפ") – כל עוד האוצר מתנגד למתווה המתמחים שהורוביץ מקדם.
מנהל בית חולים בפריפריה נגד תוכנית הורוביץ: "גם אם קיימים רופאים זמינים לגיוס - וזה מוטל בספק - הדבר יביא לקליטה של רופאים לא איכותיים בפריפריה"
המודל החדש מבוסס על מנגנון חדש לחלוקת כספים בין בתי החולים ומחליף את השיטה הישנה, שתמרצה דווקא חוסר משמעת תקציבית וניהול רשלני.
החל מהשנה, במקום מבחני תמיכה וסובסידיות הניתנים בדיעבד ורק אחרי שהתברר כי אחד מבתי החולים נקלע לגירעון – האוצר יקבע סכום כולל וקבוע שיחולק בין כלל בתי החולים מלכתחילה. יתרה מכך, החלוקה תיעשה לפי פרמטרים אובייקטיביים ללא קשר לזהות הבעלים על בית החולים. המודל החדש מיועד לחזק את הוודאות התקציבית, את השקיפות והיעילות בהקצאת המשאבים במערך האשפוז.
לצורך יישום המודל, יש להתקין תקנות שמסדירות את המנגנון – אך הן תקועות על רקע חילוקי דעות בין האוצר לבין הבריאות.
"יפגע בתפקוד"
"לא ברור לי מדוע כל הוויכוח על המתמחים מעכב את כל שאר הדברים", אמר ליברמן השבוע. "אני לא מבין את הרצון הזה להחזיק את התקנות של בתי החולים, או את נושא המכשור לבתי החולים, כבני ערובה לרצון לשנות את המתווה של המתמחים. זה פשוט יפגע בתפקוד בתי החולים".
הורוביץ לא נשאר חייב ומסר ל"כלכליסט" כי "באופן ציני ואטום, משרד האוצר בוחר לעכב את התקציבים לבתי החולים כדי לכפות על משרד הבריאות לקבל דרישות דרקוניות, שיפגעו בבתי החולים, בצוותי הרפואה ובמטופלים. גם אני וגם הנהלת המשרד תומכים ברעיון של מודל תקצוב מוסדר לבתי החולים, ובהתאם אנו מקדמים את המהלך".
לדבריו, ״אגף התקציבים מנסה לטרפד את קיצור תורנויות המתמחים. מה שעומד בינינו לבין יישום המתווה הוא סירוב אגף התקציבים לאשר שימוש בתקציב שהובטח, על פי סיכום בין שרת הכלכלה, שר האוצר ושר הבריאות. אף עובד לא צריך לעבוד 26 שעות ברצף. זה בלתי מתקבל על הדעת. העובדה שעד עכשיו הסוגיה הזו זכתה להתעלמות מוחלטת מכל שרי הבריאות וממשלות ישראל היא חרפה. התחייבנו לתקן סוף סוף את העוול הזה, ואני לא מתכוון לוותר עד שנשיג את המטרה - במלואה".
