מבחן רכבסובארו פורסטר: באמת כביש־שטח ולא רק כביש־פוזה
מבחן רכב
סובארו פורסטר: באמת כביש־שטח ולא רק כביש־פוזה
כמו קודמיו, סובארו פורסטר החדש הוא סוס עבודה שבאמת מצטיין בשטח גם אם החרטום שלו נוגח פה ושם בקרקע. יש לו את מערכת הבטיחות האקטיבית הטובה בשוק אבל גם הרבה יותר מדי כפתורים על ההגה. כשמבינים מה הוא יכול לעשות, קשה לא להתאהב בו למרות תג המחיר הגבוה
סובארו פורסטר זה אח. את זה יאמרו לכם כל מי שנוהגים בסובארו פורסטר. נסו לשכנע אותם לרכוש חשמלית סינית עם מסך גדול, נוחות של ג'לטין ושפע של בעיות הנדסת אנוש, הם לא יסכימו. נסו לשכנע אותם לרכוש קוריאנית, הם יצחקו. על היברידית אין מה לדבר ברצינות. סובארו פורסטר הוא אחד הרכבים היחידים בישראל שיש לו זכות ראשונים: הוא לוקח ישראלים תמימים שלא מבינים הרבה ברכב, כאלה שמהווים טרף קל כיום ליצרני הרכב הסינים — והופך אותם לפיינשמייקרים של איכות. פורסטר הוא רכב ערמומי. הוא בא בתמימות, עושה את עצמו מכונית משפחתית, אולי רכב כביש־שטח כמו של השכנים, אבל הוא לא. יש לו יכולת שטח. ויותר מכך: סובארו פורסטר הוא רכב שהיצרנית מייעדת למדינות קרות, למדינות עם כבישים גרועים וסופות שלג רנדומליות. בקיצור, זו סובארו והמשמעות היא שאיכות הנסיעה של הפורסטר תמיד טובה מאוד, הנדסת האנוש תמיד פשוטה אבל מאוד מובנת. וכך הישראלים נופלים בפח: הם חושבים שהם רוכשים רכב כביש־שטח תמים אבל אז הם מתמכרים לטיולי שטח, מבינים שאפשר להגיע ללב המדבר, לומדים דבר או שניים על אחיזת כביש גבוהה, מבינים לפתע את הערך של הנדסת אנוש ברמה גבוהה. וזהו, הם מכורים. עכשיו כבר קשה לרכוש רכב שאינו סובארו פורסטר.
לסובארו פורסטר יש כבר לא מעט דורות. זהו הדור החמישי או אולי החמישי וחצי, תלוי איך מסתכלים על זה. כי בסובארו לא אוהבים לשנות דברים, זו חברה שהמוטו "מה שעובד לא מקלקלים" מודפס כנראה באותיות של זהב בשערי מפעליה. ולכן סובארו לא מציגה הרבה פורסטרים חדשים, היא רק מעדכנת את הקיימים. הדור הנוכחי של הפורסטר הוצג ב־2018. מאז חלפו הרבה שנים, הוא עבר כמה עדכונים קוסמטיים, כל מיני פנסים שהפכו אותו ליותר או פחות מכוער. עם הזמן התווספו לו מערכות בטיחות אקטיביות מקוריות, כל מיני אבזורים, כל מיני שטויות שהיצרנית חושבת ודי בצדק שצריך כיום כדי שהלקוחות יבואו, כמו מסך גדול בלב לוח המחוונים.
1 צפייה בגלריה
תא הנוסעים. פעם אפשר היה לשטוף עם צינור, הפורסטר החדש לא יאהב את זה
(צילום: ירון שרון )
הדור הנוכחי, אם אפשר לקרוא לו דור חדש, הוא המשודרג ביותר מבחינת סובארו. הפעם לא מדובר בעיצוב מחדש של פנסים קדמיים ואחוריים, הפעם זה חרטום ענק, קו ירכתיים מעט שונה, שינוי כולל של המראה של הפורסטר כדי שייראה הרבה יותר כמו רכב שטח והרבה פחות כמו סובארו משפחתית. פורסטר הקודם לא גרם לאף אחד לחשוב שקניתם ג'יפ, וטוב שכך. החדש צועק "שטח" וזה לא בהכרח נכון, כי הפגוש הקדמי של הפורסטר החדש גדול מאוד וזה אומר שהוא נוגח בקרקע אם יורדים איתו לשטח קצת מסולע. בתי הגלגלים מחופים פלסטיק עמיד מאוד עם חורים לאוורור, לא ברור מה הם מאווררים. בסך הכל פורסטר החדש התבגר במראה, ויש מי שיאהבו את העובדה שכעת הוא נראה כמו רכב שטח קשוח. אבל כדי לדעת אם זהו רכב שטח, צריך לרדת לשטח.
נחל ציחור: הנחל הארוך־ארוך הזה מחולק לשני חלקים ובאמצע יש חניון לילה. בהמשך יש עוד חניון לילה, וכדי להגיע אליו צריך פורסטר. בסוף הנחל, אם ממש מתמידים, יש גבול עם מצרים וגם עדרים של צבאי נגב סקרנים. נחל ציחור מלא דרדרת וחצץ. זה מגרש המשחקים של הפורסטרים לדורותיהם. תנו להם כיוון נכון והם יכולים להביס רכבי שטח גדולים. הסוד הוא בהנעה ובמתלים. סובארו יודעת לייצר מערכות בולמי זעזועים שסופגות הכל. אבל הפעם הפורסטר פה ושם נוגח בקרקע, החרטום שלו גדול מדי. ועוד נקודה: הבולמים האחוריים מעט רכים מאלה של הדורות היוצאים, אז הישבן עלול מעט לקפוץ, אבל כדי להגיע למצבים כאלה צריך לנהוג מאוד מהר בלב המדבר, מה שכנראה אינו מהלך חכם אם אין אף אחד בסביבה ואין קליטה. טעות אחת קטנה וצמיגי הכביש עלולים להיקרע. לנו זה קרה. לפחות יש גלגל חלופי, אם כי הוא צר מאוד.
לפורסטר יש מנוע שטוח, כלומר הבוכנות עומדות זו מול זו. הנפח הוא 2.5 ליטרים - כך היה בדור הקודם של הפורסטר וכך גם בנוכחי. ההספק הוא 180 כוחות סוס. לדור היוצא היה קצת יותר כוח וזה מורגש בעיקר בעקיפות. תיבת ההילוכים אוטומטית רציפה עם העברת הילוכים מאחורי ההגה. כמו בכל פורסטר, העסק עובד מצוין ביחד. אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה שזהו רכב שתיין: צריכת הדלק עומדת על כ־9 קילומטרים לליטר. אם יורדים לשטח, היא תהיה פחות טובה. בכביש פורסטר עושה מה שפורסטר יודע: אוחז מאוד. איכות הנסיעה טובה מאוד. חשוב לציין שלפורסטר, בכל הדורות האחרונים, יש את מערכת הבטיחות האקטיבית הטובה ביותר בשוק. היא לא מתערבת בפראות, היא שומרת אותו היטב בנתיב הנסיעה, אם רוצים היא מאטה מעט בסיבובים. לנוכח שלל המערכות הגסות שיש כיום, במיוחד במכוניות מסין, מדובר ממש בתחושת הקלה.
אי אפשר לדבר על הפורסטר בלי לדבר על תא הנוסעים. סובארו מייצרת מכוניות שאפשר לשטוף מתא הנוסעים שלהן בוץ עם צינור, אבל הפורסטר מהדור החדש לא יאהב את זה. השינוי העיקרי הוא שסובארו נכנעה לדרישת הקהל והוסיפה מסך ענק בלב לוח המחוונים. המערכת אינטואיטיבית, מאפשרת מציאה פשוטה יחסית של כל מה שמחפשים, אבל לא ניתן להתעלם מהעובדה שדווקא מי שרוצה סובארו רוצה שיהיה לו קל. שיהיה פשוט מאוד להעביר את מערכת ההנעה הכפולה ממצב "עפר" למצב "רגיל" בלי להתעכב על תפריטים. גם בקרת האקלים נשלטת מהמסך, זה סתם מעצבן ולא נחוץ. ואגב מעצבן ולא נחוץ: ההגאים של סובארו הולכים והופכים יותר ויותר עמוסים עם השנים בשלל כפתורים. הפורסטר לפחות מאגד על ההגה את הכפתורים החשובים לנהיגה, כלומר בקרות מערכות בטיחות לדוגמה, אבל יש דרכים לעשות את זה יותר טוב. אגב: חימום למושבים יש, קירור למושבים אין. ברכב שיש לו גג נפתח ענק, היה נחמד מאוד לקבל מעט אוורור לישבן. מאחור הפורסטר מצוין: המושב האחורי שלו סופר מרווח ויש בו שפע של מקום. גם תא המטען גדול.
בסופו של יום, סובארו יודעת היטב מה היא עושה מעל 25 שנים: כל הדורות של הפורסטר היו סוסי עבודה, כאלה שמשלבים בין פשטות ופונקציונליות של רכב שטח לשימושיות של מכונית נוסעים, והפורסטר החדש אינו שונה. אפשר לומר אפילו שמדובר בשחקן היחיד בקטגוריה של רכבי הכביש־שטח הגדולים שהוא באמת רכב שמיועד לכביש ולשטח ולא רק לכביש ולפוזה. אבל חשוב גם לציין שפורסטר ברמת הגימור "ספורט" הוא רכב יקר. מחירו 219 אלף שקל וכיום התחרות לפורסטר, במיוחד מצד כל מיני סיניות שמנסות לפתות את הלקוחות הישראלים בגאדג'טים מטופשים וחיסכון בדלק - היא משמעותית. הפורסטר החדש, כמו כל דור קודם של הפורסטר, הוא רכב כביש־שטח ראוי מאוד שקשה שלא להתאהב בו ברגע שמבינים באמת מה הוא יכול לעשות. אבל יש כאן שילוב בעייתי של מחיר לא זול ושל העובדה שהשוק כולו הולך בכיוון חשמלי או היברידי, מה שעלול לצמצם משמעותית את מידת האטרקטיביות שלו למי שאינו משתייך לקהילת המכורים לפורסטר.
סובארו פורסטר ספורט
מנוע: בנזין, נפח 2,498 סמ"ק. הספק מרבי 180 כ"ס. מומנט מרבי 24.6 קג"מ
ביצועים: מהירות מרבית 204 קמ"ש, זינוק ל־100 קמ"ש 9.4 שניות
צריכת דלק רשמית: 12.5 ק"מ לליטר. צריכת דלק בפועל 9.2 ק"מ לליטר
בטיחות: 9 כריות אוויר, 5 כוכבים במבחן ריסוק פומבי
קבוצת זיהום: 14
מחיר: 219 אלף שקל
אהבנו: נוחות נסיעה, אבזור, איכות
אהבנו פחות: צריכת דלק, פחות בנוי לשטח מהדור היוצא
מתחרים: טויוטה ראב 4
לסיכום: טוב מאוד, אבל פחות תחרותי מהדורות הקודמים בגלל המחיר והמתחרים
