דברים שלא ידעתםההיסטוריה המפוארת של הכספים הקואליציוניים
דברים שלא ידעתם
ההיסטוריה המפוארת של הכספים הקואליציוניים
למה השתרכו תורים ארוכים ליד חדרו של יו"ר ועדת הכספים בכל אישור תקציב? מה הייתה התוצאה של חובת קריטריונים שוויוניים? עבור מי ביקש טומי לפיד כספים קואליציוניים? ולמה החרדים לא הצליחו לסכל את האיסור על כפל התמיכות? דברים שלא ידעתם על כספים קואליציוניים
אולי בסיבוב הזה. בכל קדנציה מבטיחים הפוליטיקאים החרדים שהפעם כל הכספים הקואליציוניים שהם דורשים יכנסו לבסיס התקציב ולא יהיה צורך לבקש אותם יותר מחדש. איכשהו זה אף פעם לא קורה. התשובה לשאלה למה הם לא באמת מתעקשים, נעוצה כנראה בכך שהתפקיד העיקרי שלהם הוא להשיג את התקציבים האלה, ואם הכספים זורמים באופן שוטף לא יהיה צורך בהם יותר. גם הפעם הם מבטיחים שכל תקציב הישיבות המוגדל יכנס לבסיס התקציב. נראה.
תחטפי גם את. מעשה במוכרת תותחית שעמדה בשוק של העיירה, עבר קוזק אכזר והפך את העגלה. החלו העובדים ושבים לחטוף תפוחים והמוכרת עמדה וצעקה. אמר לה עובר אורח: "מה את צועקת? תחטפי גם את". המשל הזה נחשב בעיני לא מעט חרדים בסיס למערכת היחסים עם המדינה. הם המוכרת, כלומר כביכול היהדות המקורית, המדינה הציונית היא הקוזק, וכל מה שהם חוטפים כהקצבות קואליציוניות מגיע להם.
הקצבות למכולת. השופט העליון לשעבר יצחק זמיר תאר בשיחה ל-Ynet: את מציאות התמיכות בשנות ה-80: "שר אחד תמך בעמותה שניהלו בני משפחתו בשכר. שר אחר משך כספים מעמותה נתמכת לצרכיו האישיים כמו מכולת וקניית רהיטים. שר שהופקד על חלוקת התמיכות לרשויות מקומיות שחרר אותן בתנאי שיועברו סכומים מסוימים לגופים מקורבים לו. וזה רק קצה הקרחון".
אני רק מרשם. ב-1984 קבע בג"ץ שמשרדי הממשלה יכולים לחלק כספים רק לפי קריטריונים שווים וכלליים. הדרך שמצאה המערכת הפוליטית לעקוף את זה הייתה באמצעות הכנסת סעיפים ייחודיים לחוק התקציב עם שמות של ארגונים. תורים ארוכים של מנהלי מוסדות חרדיים השתרכו בשנות ה-80 מדי שנה ליד חדרו של יו"ר ועדת הכספים התורן מאגודת ישראל, לקראת אישור התקציב בתקווה לקבל סעיף ייחודי. בתקציב 1991 למשל חולקו 100 מיליון שקלים לכספים ייחודיים, מהם 80 מיליון לעמותות חרדיות.
הכל נשאר במשפחה. השנים האחרונות של הכספים הייחודיים היו גם השנים הראשונות של יו"ר ש"ס אריה דרעי בתור שר הפנים והוא הרבה מאוד לנצל את המצב כדי להעביר כספים לעמותות מקורבות או לדאוג שרשויות מקומיות יעשו זאת. כשמדברים על שתי הרשעות של דרעי שוכחים שיש שלישית. ב-2003 הוא הורשע ב"תיק הציבורי" בהפרת אמונים, בכך שבשנת 1989 העביר 400 אלף שקל לעמותה בשם "קול יהודה" שבראשה עמד אחיו, הרב יהודה דרעי. הוא נדון לשלושה חודשי מאסר על תנאי.
בלי ייחודיים. אבל, ב-1991 העבירה הכנסת במסגרת חוק ההסדרים את התיקון לחוק יסודות התקציב (סעיף 3א) שנועד לשרש את הכספים הקואליציוניים הייחודיים, וחייב לחלק גם במסגרת התקציב כל סכום לפי קריטריונים שוויוניים וכלליים. כלומר, אי אפשר היה יותר ליעד אפילו בתקציב כספים למוסד מסוים, אבל לחוק נקבעו שני חריגים: רשתות החינוך של אגודת ישראל וש"ס.
תופרים קריטריונים. השבוע כשהדרישות הקואליציוניות מגיעות לשיאי כל הזמנים, הלך לעולמו ראש תחום תמיכות לשעבר במשרד היועץ המשפטי לממשלה עו"ד אמנון דה הרטוך, שלחם שנים רבות למען הקצבות שוויוניות. מחקר של דה הרטוך קבע שאחת התוצאות העיקריות של התיקון לחוק הייתה "תפירת קריטריונים" כך שיתאימו לעמותות. דה הרטוך אמר כי מעולם לא הגיעו לשולחנו הצעות לקריטריונים שחשד שאינם תפורים ועדין חובת הקריטריונים שיפרה לדעתו את המצב.
רק הקצבה אחת, בבקשה. ב-1999 הצליח היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אמנון רובינשטיין, להעביר הנחייה שהגבילה מאוד את הכספים הקואליציוניים כשאסרה על כפל תמיכות משני סעיפים שונים. כך למשל ישיבות קטנות (ישיבות לגילאי תיכון) לא יכלו יותר לקבל תקציבים גם ממשרד החינוך וגם ממשרד הדתות. הסיבה שהמהלך שכל כך הזיק למוסדות החרדיים עבר, היא שההנחיה יצאה בתקופת מערכת בחירות ולכן למפלגות החרדיות לא היה איך לטרפד אותו.
תלוי איך מחשבים. הפוליטיקאים החרדים מזכירים כל הזמן את ה-53 מיליארד שקיבלה רע"מ בממשלה הקודמת כהצדקה לדרישותיהם. מה שמוצנע הוא העובדה שמדובר בסכום שחלקו לחמש שנים וחלקו לעשור. בפועל מדובר בשמונה מיליארד לשנה, הרוב לפיתוח כלכלי.
מט עצמי. ב-2003 קיבלה שינוי 15 מנדטים בעיקר בשל הקו האנטי חרדי שנקטה. אחד הדברים שהביאו לירידת התמיכה בה בקדנציה הבאה היתה כשהסכימה לתמוך מחוץ לקואליציה בתקציב 2005 תמורת הקצבות קואליציוניות בהיקף של 700 מיליון. בייחוד עוררה ביקרות הכוונה להעביר שני מיליון להתאחדות השחמט שבה היה פעיל יו"ר התנועה יוסף (טומי) לפיד, אביו של ראש הממשלה.
