המחיר יוכפל: מס קנייה גבוה יוטל על כלים חד-פעמיים
המחיר יוכפל: מס קנייה גבוה יוטל על כלים חד-פעמיים
צריכת הכלים החד-פעמיים בישראל גבוהה פי חמישה מבאיחוד האירופי. במשרדי האוצר והגנת הסביבה מבקשים לצמצם את הצריכה ב-40% באמצעות הטלת מס קנייה - בדומה למס המוטל על סיגריות
התוכנית של שר האוצר אביגדור ליברמן והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג להפחתת השימוש בכלים חד-פעמיים: משרדי האוצר והגנת הסביבה מגבשים תוכנית להטלת מס קנייה גבוה על יבוא ועל ייצור מקומי של כלים חד-פעמיים.
התוכנית מיועדת להיכנס לתוקף בתחילת 2022. לדברי גורמים במשרדי האוצר והגנת הסביבה, הכוונה היא לייצר מנגנון מיסוי שיביא להכפלת המחיר לצרכן של המוצרים החד-פעמיים. כך למשל אם היום ניתן לרכוש שלוש אריזות של כלים חד-פעמיים ב-10 שקלים, המטרה היא שמחירם לצרכן יעמוד על 20 שקל.
2 צפייה בגלריה
שר האוצר אביגדור ליברמן. בוצע מחקר שבחן את נכונות הצרכנים לשלם על מוצרי פלסטיק חד-פעמיים
(אבי מועלם)
הצריכה הביתית השנתית של מוצרי חד-פעמי מפלסטיק עומדת על כ-7.5 ק"ג לנפש בשנה, פי חמישה מאשר באיחוד האירופי, שצורך בממוצע 1.5 קילו כלים חד-פעמיים לנפש בשנה. ההוצאה השנתית של משקי הבית עומדת על כ-1.3 מיליארד שקל. סך ההוצאה בישראל מתקרב ל-2 מיליארד שקל.
בהודעה משותפת שפרסמו משרדי האוצר והגנת הסביבה צוין כי מס קנייה זה יהיה דומה באופיו למס המוטל על סיגריות ומשקאות אלכוהוליים. גובה המס יתבסס על מחקר שביצע המשרד להגנת הסביבה, שבחן את נכונות הצרכנים הביתיים לשלם על מוצרי פלסטיק חד-פעמיים ואפיין את רגישות הצרכנים למחירי מוצרים אלו.
נמצא שהשינוי יפחית את השימוש בכלים בכ-40%
המחקר מצא כי הכפלת המחיר לצרכן צפויה להפחית את השימוש בכ-40%. גובה המס המדויק ייקבע בהמשך, תוך בחינת מגוון שיקולים של רשות המסים. המס יוטל על כוסות, צלחות, קערות, סכו"ם וקשיות (בקבוקים מטופלים במסגרת חוק הפיקדון, אריזות במסגרת חוק האריזות).
כלי פלסטיק חד-פעמיים גורמים נזק סביבתי משמעותי, והשפעותיהם השליליות על בריאות הציבור ברורות. הכלים הופכים במהירות ממוצר שימושי לפסולת שממשיכה להתקיים לעתים גם אלפי שנים, שתופסת מקום הולך וגדל במטמנות, מביאה להגדלת עלויות פינוי אשפה, לזיהום הים, השטחים הפתוחים והמרחב הציבורי, ומקבעת את התלות שלנו בדלקים פוסיליים מזהמים, שמהם הפלסטיק עשוי.
שר האוצר אביגדור ליברמן: "צריכת הכלים החד-פעמיים בישראל עולה בקצב מהיר וחריג בהיקפיו. תמריצים כלכליים יכולים להכווין את הציבור להתנהגות סביבתית יותר. בדומה למדינות רבות בעולם שנוקטות צעדים להפחתת השימוש בחד-פעמי, חלה גם עלינו החובה לנקוט צעדים להפחתת השימוש בכלים אלה, תוך הובלת שינוי צרכני התנהגותי משמעותי. כבר הנחיתי את עובדי משרדי להיפרד מהשימוש בכלים חד-פעמיים. ההחלטה שאנו מביאים היום היא צעד נוסף בדרך למדינה ירוקה יותר, שמיושרת גם עם הסטנדרטים בשאר המדינות המפותחות בעולם".
השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג: "כמו סיגריות ואלכוהול, גם פלסטיק חד-פעמי הוא התמכרות. בעוד באיחוד האירופי הצריכה הביתית מוערכת ב-1.5 ק"ג כלי פלסטיק חד-פעמיים לנפש בשנה, בישראל הצריכה הביתית עומדת על 7.5 ק"ג לנפש, כלומר גבוהה פי חמישה. אנחנו טובעים בפלסטיק חד-פעמי, וכולנו רואים את ההשפעה הבעייתית שלו על ניקיון הארץ ועל איכות חיינו. מיסוי עולה בקנה אחד עם העיקרון שלפיו המזהם משלם, כך שמי שבוחר לצרוך כלים חד-פעמיים בכמות גבוהה הוא שיישא באופן המשמעותי ביותר בעלות הנזק. ייצור הפלסטיק החד-פעמי מבוסס על דלקים מזהמים, ויש לו השפעה שלילית גם על משבר האקלים. אני קוראת לכולם לעבור לכלים רב-פעמיים, למען הבריאות והסביבה של כולנו".
מעמותת צלול נמסר בתגובה: "מדובר בצעד חשוב ומבורך המכיר בנזקים העצומים שגורמים כלים אלו לסביבה ולבריאות האדם. אולם אין די בכך ויש לראות בהכפלת העלות צעד ראשון בתוכנית מדורגת שבסופה איסור מוחלט על שימוש בכלים אלו. האיום על בריאות האדם והסביבה מוחשי מאי פעם, אנו על סף קטסטרופה סביבתית, ועל משרדי הממשלה לנקוט צעדים אמיצים לאור חומרת המצב. על הממשלה מוטלת החובה לגמול את התעשייה והציבור משימוש בחומרים מזהמים, ובראשם פלסטיק, נפט, גז, פחם ושורה ארוכה של חומרים מזהמים אחרים".
מארגון אדם טבע ודין נמסר: "אנחנו מברכים על הצעד הראשון וההכרחי בטיפול בפלסטיק החד-פעמי. אדם טבע ודין חרת על דגלו את המלחמה בנזקי הפלסטיק החד-פעמי שהפך לאחת מהרעות הסביבתיות הקשות ביותר בדורנו - החל משלב הייצור ועד לשימוש הקצר שבסיומו הפלסטיק הופך לפסולת. חשוב שהצעד הראשוני הזה יהיה חלק ממהלך רחב יותר שמטרתו לצמצם, עד כדי איפוס, את השימוש בכלים חד-פעמיים, כמקובל במדינות מתקדמות בעולם. לכן שיעור המס חייב להיות מרתיע, באופן שיעודד שינוי התנהגותי אצל הצרכנים. במקביל סכום המס שיגבה חייב להיות מיועד למטרות סביבתיות קונקרטיות כמו צמצום נזקי הפלסטיק וצמצום השימוש בפלסטיק חד-פעמי".
