קיצוץ אגרסיבי בתקציב מכון וולקני, חשש להמשך קיומו
קיצוץ אגרסיבי בתקציב מכון וולקני, חשש להמשך קיומו
הממשלה מתכוונת לקצץ 21% מתקציב המוסד הגדול ביותר בישראל למחקר חקלאי; פרויקטים רבים יופסקו, 24 תקני כוח אדם יבוטלו ובמכון מזהירים כי הדבר יוביל בהמשך לסגירתו
בשנות השישים פיתוח חקלאי בקיבוץ חצרים הצליח לשנות את פני החקלאות: טפטפות שמייעלות את ההשקיה, במדינה שבה משאבי המים אינם עניין של מה בכך. אותו פיתוח מקומי הפך פופולרי ברחבי העולם, והוא לא לבד: ישראל נודעת ברחבי העולם כמובילה בטכנולוגיות חקלאיות פורצות דרך. למרות ששמה של ישראל בתחום הולך לפניה, כעת החליטה הממשלה לקצץ 21% מתקציבו של מכון וולקני – המוסד הגדול ביותר בישראל העוסק במחקר חקלאי. המשמעות היא הפסקתם של מחקרים רבים ופרויקטים בשלבי פיתוח, גם כאלו המצויים כבר בשלבי עבודה. כעת במכון מזהירים: "משמעות הקיצוץ של שנת 2024 בהיקפו הנוכחי היא השבתה מוחלטת של הפעילות המחקרית במכון שתוביל בהמשך לסגירתו".
חידושים שפותחו לאורך השנים במכון וולקני מיושמים בארץ ובעולם בתחומים כמו השקיה, חקלאות באזורים צחיחים, טיפול בתוצרת לאחר הקטיף, הגנת הצומח וזנים חדשים של פירות וירקות. המכון הוא אחד המובילים בעולם בתחומו, ויש לו חשיבות מקומית רבה: באופן יום יומי, הוא מסייע לחקלאי ישראל במציאת פתרונות לבעיות שונות, כמו למשל מניעה וריפוי של מחלות שמתגלות בצמחים. יש לו חשיבות רבה גם עבור הביטחון התזונתי המקומי, בשל עבודתו על פיתוח זנים אמידים לשינויי אקלים או מחקרים שיסייעו להשבחת התוצרת המקומית.
חשש ל-24 תקני כוח אדם ומתביעות משפטיות
למרות חשיבותו הרבה, תקציבו של מכון וולקני לא עלה בשנים האחרונות. כעת, בשל הקיצוצים בתקציב 2024 ולאור הקיצוצים הרוחביים המתוכננים, תקציבו יפחת כאמור משמעותית. בשנת 2023 בוטלה העברה של 17.5 מיליון שקל למכון , ובעת תקציבו יפחת מכ-343 מיליון שקל לכדי 275 מיליון שקל. זהו הקיצוץ הישיר בלבד בתקציבו של המכון, כשבנוסף צופים אנשיו לפגיעה נוספת בתקציב, בשל קיצוצים אחרים שמתכננת הממשלה בתקציבי מחקר שונים המגיעים גם למחקרי המכון. כך למשל, תקציב המדענית הראשית במשרד החקלאות קוצץ אשתקד ב-75% וצפוי להיות מקוצץ גם השנה. לאור הקיצוצים, יאלץ מכון וולקני לקצץ 24 תקני כוח אדם, בנוסף לקיצוצים שכבר נעשו בשנים האחרונות (מ-540 תקנים ב-2022 ל-495 השנה).
הקיצוץ הנוכחי עשוי להוביל לפגיעה משמעותית בתפקודו של המכון המבצע כ-600 מחקרים בשנה, בהם כ-130 מחקרים בשיתוף בינלאומי, ומכשיר מדי שנה כ-300 תלמידים לתארים מתקדמים. ד"ר שמואל אסולין, ראש מינהל המחקר החקלאי במכון וולקני, פנה השבוע ליוגב גרדוס, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ודרש ממנו להתערב במשבר ושעלול להוביל לסגירת המכון.
אסולין הדגיש בפנייתו לגרדוס כי הסכום המינימלי הנדרש לפעילות המכון הוא כ-320 מיליון שקל, וכי כל סכום נמוך מכך עלול להוביל לגירעון ולפגיעה ממשית. לפי אסולין, הקיצוץ אף עלול להוביל את המכון לבעיות משפטיות. לדבריו, למכון וולקני ישנן התחייבות כספיות לגורמי מימון חיצוניים בסך של כ- 100 מיליון שקל. התחייבות אלו הן מול קרנות מחקר לאומיות ובינלאומיות, גופים ציבוריים, גופים פרטיים וחברות מסחריות. בהינתן שהקיצוץ יושת, לא ניתן יהיה לעמוד בהסכמי המחקר, והתנהלות כזו תגרור תביעות משפטיות שיחייבו להחזיר את כלל הכספים שהושקעו לקרנות ולחברות ואף ישנה חשיפה משפטית להפסדים שייגרמו לגופים אלו.
עוד אמר אסולין כי "במונחים לאומיים הפסקת הפעילות של מכון וולקני תגרום לנזקים תשתיתיים בלתי הפיכים, ארוכי טווח, הטומנים בחובם פוטנציאל נזק כלכלי אדיר". בין היתר, ציין כי בנק הגנים בו מאוחסנים אלפי זרעי צמחים בעלי ערך כלכלי-חקלאי ייסגר או ייפגע קשות. המעבדה הרשמית הבודקת את איכות הזרעים הנסחרים בארץ ומיוצאים או מיובאים תיפגע או תיסגר. ניהול מלאי החירום של גרעינים ומספוא ייפגע ואיתו הביטחון התזונתי של ישראל והיכולת להתמודד עם מצבי חירום ואסונות טבע. בנוסף, המרכז הלאומי לעריכה גנומית בחקלאות שהוקם לאחרונה בהשקעה של עשרות מיליונים יפסיק את פעילותו. גם האוספים הגנטיים של עצי הפרי שעל בסיסם מתקיימים פרויקטים של טיפוח והשבחה של מטעים, יירדו לטמיון. המכון לחקר תוצרת חקלאית אחר הקטיף, ואיתו מערך ייחודי בסוגו בישראל בהיקף וביכולת למחקר ופיתוח שיטות לשימור איכות וצמצום פחתים בירקות ופירות לאחר הקטיף, יפסיק את פעילותו. בנוסף לא יפותחו גישות להתמודדות עם מזיקים, מחלות ווירוסים שגורמים לנזקים בצומח, בחקלאות ובסביבה.
"נדרשו עשרות שנים לבנות את היכולות והמעמד העולמי של מכון וולקני. החלטה לא שקולה אחת תביא לסגירתו. ייקח הרבה שנים, אם בכלל, לתקן את השגיאה בהחלטה כזו", כתב אסולין לגרדוס. הוא הדגיש כי חקלאי ישראל ייפגעו מכך, דווקא כאשר הם זקוקים לתמיכה – בעיקר בגבול הצפון והדרום, יותר מתמיד. עוד הדגיש כי תיפגע יכולתה של המדינה לעמוד ביעדים שהציבה לחקלאות מתקדמת והערכות לשינויי אקלים וכי הכנסות המדינה מהפעילות הכלכלית הנגזרת מתוצרי המחקר המבוצע במכון יקטנו משמעותית. עם דעיכת הפעילות במכון, חוקרים מצטיינים יעזבו למוסדות מחקר אחרים לאחר שהמדינה השקיעה בהם, וסטודנטים לתארים מתקדמים המהווים את דור העתיד של המדענים, ייפגעו.
בימים אלו עובדים במכון וולקני על שורת מחקרים להם יכולה להיות תרומה משמעותית לחקלאות הישראלית והעולמית, אולם הם עלולים להיפגע כעת בצל הקיצוצים. אלו כמה מהם: מערכת לזיהוי אופטי ישיר לנוכחות חיידקים פתוגניים במקורות מים, שיפור יבולים בחיטה תחת שינויי אקלים באזור הים התיכון, הדברה משולבת ממוחשבת נגד זבוב הפירות, פיתוח מסיק ממוכן לזיתי מאכל בקליפורניה ובישראל, פיתוח גישות חדשניות לשיפור תכונות איכות והארכת חיי מדף של פירות ופיתוח מסחרי לטכנולוגיה להטלת אפרוחי נקבות בלבד (במטרה למנוע השמדת זכרים).
הקיצוץ בתקציב מכון וולקני יוביל לפגיעה משמעותית במנוע צמיחה כלכלי. לפי אומדן הערך הכלכלי של מחקרי מכון וולקני כפי שנבדק בשנת 2021 על ידי חברת "צנובר", התרומה השנתית הכוללת של מחקרי מכון וולקני למשק הישראלי נאמדת בכ-6.7 מיליארד שקל. למכון מקורות הכנסה נוספים מלבד תקציב המדינה, אך לפי אותה בדיקה כל שקל של תקציב ממשלה ישיר הניתן למכון ועל בסיסו הוא מגייס מקורות מימון נוספים, מניב תועלת כוללת של 17.7 שקל.
