ניתוחעם 87% פטור משירות, המחאה מרחיבה חזית לכיוון המגזר החרדי
ניתוח
עם 87% פטור משירות, המחאה מרחיבה חזית לכיוון המגזר החרדי
מספר מקבלי דחיית השירות החרדים גדל ב־46% בחמש שנים; שיעור המתגייסים החרדים צנח בתקופה הזו ב־50%, וב־2021 רק 13% מהם התגייסו. התמיכה הנחרצת של המפלגות החרדיות בחוקי ההפיכה המשטרית, ובעיקר בפסקת ההתגברות שתבטיח פטור משירות צבאי, גורמת למארגני המחאה להפנות אותה גם אליהם
החל מיום רביעי שעבר לפחות היבט אחד של המחאה הולך ומשנה כיוון. אם עד עכשיו המוחים התעמתו בעיקר עם מובילי ההפיכה - הרי מעכשיו הם מתעמתים גם עם הציבור החרדי.
ביום רביעי הפגינו מאות מול הבית של יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני. אל המפגינים הושלכו ביצים וזיקוקים. ביום חמישי הציב ארגון "אחים לנשק" לשכת גיוס מול בית העירייה בבני ברק. מאתמול משמרות של "אחים לנשק" מקבלות את פני תלמידי הישיבות הבאים לקבל דחיית שירות בתל השומר ומשוחחות איתם.
ביום חמישי הקרוב, שאותה מכנה המחאה "יום השיתוק הלאומי", אחד האירועים המרכזיים יהיה מצעד מחאה בבני ברק. מצעד כזה לא היה מאז צעדת בני הקיבוצים במאה שערים בשנות ה־50 והיא זכורה בציבור החרדי כאירוע טראומתי. הצעדה תכוון נגד חברי הכנסת החרדיים, אבל כיוון שהנושא המרכזי שלה הוא השוויון בנטל, אי אפשר שלא יהיה לפרש אותה כדרישה לחובת שירות לציבור החרדי כולו.
לא מעט ממשלות נפלו או התערערו בשל סוגיית השוויון בנטל. אבל בשנים האחרונות דעכה מחאת השוויון בנטל וכמעט לא היה לה קשב ציבורי. המאמץ הממשלתי והציבורי התמקד בשילוב חרדים בעבודה. בחודשיים הראשונים של המחאה עיקר העיסוק בנושא הביטחוני היה במכתבי סרבנות.
נראה שמה ששכנע את ראשי המחאה לצאת לעימות עם החרדים הוא המשך התמיכה הנחרצת שלהם בהפיכה ובעיקר ההתעקשות שקיום הקואליציה תלוי בהעברת פסקת התגברות של 61. מבחינת החרדים ההפיכה מיועדת בראש ובראשונה לאפשר העברת חוק יסוד: לימוד התורה, שינציח את הסדר דחיית השירות חסר ההגבלה לבחורי הישיבות. כך, דווקא הניסיון של החרדים להכריע אחת ולתמיד מחלוקת רדומה - העיר לגמרי את מחלוקת השוויון בנטל.
מי שמצטייר כדובר העיקרי של הדרישה לפסקת התגברות הוא גפני מדגל התורה. בפועל מי שמתעקשים על חוק גיוס ללא כל תנאים הם דווקא חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בראשות האדמו"ר מגור. יו"ר אגודת ישראל יצחק גולדקנופף מצליח לשתוק ולהישאר מחוץ לקו האש. גפני לא מפסיק לספר על 35 שנה של סבל מבג"ץ, לאיים שלא תהיה קואליציה בלי פסקת התגברות ומציב את עצמו בהנהגת ההפיכה. וכך נוצר מכשול חדש במצב המורכב ממילא: כל פשרה תצטרך להביא בחשבון את דרישת החרדים לפתרון לדחיית השירות, אבל חלקים גדולים במחאה דורשים לגייס את החרדים.
העובדה ששיח השוויון בנטל דעך בשנים האחרונות לא אומרת שהיקף ההשתמטות פחת. להיפך, הוא צמח דרמטית. הדו"ח הביטחוני האחרון של מבקר המדינה שפורסם לפני מספר שבועות גילה ששיעור תלמידי הישיבות שמקבלים דחיית שירות זנק מ־13.7% ממחזור כל הגברים בישראל המועמדים לשירות ביטחון (מלש"בים) ב־2016 ל־17.6% ב־2021. הנתון הזה הוא העוקב אחרי השאלה איזה חלק מהגברים היהודים מתגייס כמו גם אחרי השחיקה במונח "צבא העם". המשמעות של נתוני המבקר היא שאם לפני 5 שנים אחד מכל 7 גברים יהודים הלך לישיבה במקום לצבא היום עושה את זה אחד מ־6.
דחיית שירות הוא ההסדר באמצעותו מקבלים רוב תלמידי הישיבות את האפשרות לא לשרת בצבא והיא מתחדשת מדי שנה. מלבדם יש תלמידי ישיבות רבים שמקבלים פטור מלא שאינו מחייב חידוש שנתי אבל הם לא נכללים בנתוני דחיית השירות. כלומר בפועל המצב גרוע יותר.
בסך הכל לא התגייסו ב־2021 31.4% ממחזור המלש"בים הגברים. כל מקבלי הפטור והלא מתגייסים - מסיבות בריאות, מצב נפשי, לא מתאימים ולא נמצאים בארץ - מהווים 13.8%מהמחזור. שיעור נמוך משמעותית ממקבלי דחיית השירות. חשוב לשים לב - בתוך מקבלי הפטור נמצאת גם כמות לא מבוטלת של בחורי ישיבות שהעדיפו פטור קבוע ולא דחייה שנתית. משמעות הנתונים היא שבסך הכל 86% מהגברים היהודים הלא חרדים משרתים בצבא אבל רק 13% מהחרדים.
חישובי "כלכליסט" שהתבססו על נתוני המבקר ושנתון החברה החרדית של המכון הישראלי לדמוקרטיה מגלים שהמשמעות של הנתונים אלה היא שמספר מקבלי דחיית השירות ממחזור בני ה־18 זינק דרמטית ב־46% מ־6,600 ב־2016 ל־9,700 ב־2021. סביר שב־2022 הוא כבר עבר את העשרת אלפים. אחת הסיבות להידרדרות הזאת היא שבאותה תקופה שיעור בני ה־18 החרדים גדל מ־20% ממחזור הגברים היהודים ל־24%. מי שירצה יוכל להתנחם בכך שב־2030 חלקם של החרדים במחזור בני ה־18 נשאר יציב על 24% ולכן אפשר לקוות ששיעור מקבלי דחיית השירות יישאר יציב. בהנחה הזאת יקבלו 12,300 בחורי ישיבות חדשים דחיית שירות ב־2030.
עוד סיבה להידרדרות היא שמאז נחשפה פרשת זיוף מספרי תלמידי הישיבות המגויסים ב־2019 הצבא הפסיק להתאמץ לגייס אותם. ב־2019 עד 2021 התגייסו 1,200 בחורי ישיבות בלבד כל שנה ועוד 500 שהצטרפו לשירות הלאומי. זאת לעומת מספר שיא של 2,150 מגויסים חרדים ב־2015. הצבא טוען שהגדרת החרדי לצורך החישוב מצומצמת מדי ועל פי ההגדרה שלו הנתונים גבוהים יותר בכ־500 נוספים. כלומר כ־1,700 חרדים מגויסים ב־2021.
התוצאה המדהימה של העלייה בהיקף המחזורים החרדים והירידה בהיקף הגיוס היא ששיעור המתגייסים החרדים (כולל שירות אזרחי) צנח בחצי מ־26% מכלל בני ה־18 החרדים ב־2016 ל־13% ב־2021. ראש תחום חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה ד"ר גלעד מלאך אומר שאחד הדברים שגרמו לכך הוא "היעדר ייעדי גיוס". חשוב לשים לב גם לנתון המשלים: שיעור הגברים החרדים שלא מתגייסים עלה מ־74% מהמחזור ב־2016 ל־87% בשנת 2021.
התוצאה לא אחרה לבוא. מספר הגברים החרדים הלומדים בישיבות עומד על פי נתונים מעודכנים של משרד החינוך על 155 אלף. מתוכם 104 אלף אברכים בכולל ו־51 אלף תלמידי ישיבות גדולות. זה שווה לכמעט חצי ממספר הסטודנטים שעומד על 342 אלף. ב־2014 היו רק 65 אלף אברכים, כלומר מאז גדל מספר ב־60%. לכך תרמה הפריחה הגדולה בקצבאות האברכים שצפויה להתעצם עם אישור התקציב הבא.
בעשור האחרון נוצר סטטוס קוו חדש. הכנסת מעבירה כל פעם חוק חדש שמאפשר להמשיך לא לגייס את בחורי הישיבות. החוקים האלה מכונים משום מה "חוק הגיוס" למרות שבמהותם מדובר ב"חוקי השתמטות". בג"ץ פוסל אותם בגלל הפגיעה הקשה בשוויון וחוזר חלילה. צריך להיות ברור: המצב הזה לא הביא אפילו לגיוס בכפייה של בחור ישיבה אחד שהסדיר את דחיית השירות שלו (מי שלא מסדיר הוא חייב גיוס ונחשב למשתמט).
בספטמבר 2017 פסל בג"ץ את החוק האחרון שאפשר את דחיית השירות. מאז לא הצליחה הכנסת להעביר חוק חדש. גרמו לכך מערכות הבחירות הרבות וההתעקשות של החרדים שלא תוטל שום מגבלה או סנקציה על תלמידי ישיבות שלא מתגייסים או על הישיבות. בינתיים תלמידי הישיבות לא מתגייסים מכוח דחיות שמעניק בג"ץ. למרות המחלוקות הקשות על נוסח החוק שיעבור, לא היה שום הבדל מעשי בין הצעות החוק שרצו החרדים להצעת החוק שקידמו לפיד וליברמן. ההצעה של לפיד וליברמן אמנם קבעה קנסות בטווח הרחוק. אבל זה לא משנה כלום כי ממילא הישיבות יכולות לקבל פיצוי מהקואליציה בדרך אחרת.
הבעיה היא שהמשימה המשפטית שדורשים החרדים היא בלתי אפשרית במציאות של ביקורת שיפוטית. האפליה בין דם לדם היא הפרה כל כך קיצונית של עיקרון השוויון שלבג"ץ אין למעשה דרך לאשר אותה בלי שיהיה מדובר בחקיקה זמנית שקובעת יעדים מחייבים וסנקציות משמעותיות במקרה של אי עמידה ביעדים. לכך מסרבים החרדים.
הפתרון החלופי שהם מצאו הוא העברת חוק יסוד: לימוד התורה. החוק קובע ש"לימוד התורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי. לעניין זכויותיהם וחובותיהם יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה לתקופה ארוכה כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי". אלא שכדי שהתרגיל הזה יעבור צריך גם למנוע מבג"ץ לפסול חוקי יסוד וגם לאשר פסקת התגברות למקרה של פסילה.
בשבועות האחרונים הלך והתברר למארגני המחאה שהפוליטיקאים החרדיים הם בין הדוחפים העיקריים להפיכה ומסרבני הפשרה הראשיים. המפלגות החרדיות היו אלו שדרשו להביא את פסקת ההתגברות להצבעה בקריאה טרומית לפני כחודש. יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מיהדות התורה הכריז בוועידת "יתד נאמן" כי "34 שנים אני מחכה שנוריד את הכוח של בג"ץ, מאז שנבחרתי לכנסת. והיום העברנו את פסקת ההתגברות".
כך למשל טענו מארגני ההפגנה בשבוע שעבר מול הבית של גפני ש"הוא מאדריכלי ההפיכה המשטרית, לא פחות מלוין ומרוטמן. הוא מסית נגד בית המשפט העליון ושופטיו, ודוהר לעבר פסקת ההתגברות כדי לרמוס את בג"ץ". לכאורה מוחים נגד גפני כמו שמוחים נגד רוטמן או לוין. בפועל כשאלפי אנשים מוחים בכיכר שליד הבית של לוין במודיעין, השכנים סובלים אבל לא מרגישים שהמחאה נגדם. כשצעדה של מילואימניקים מגיעה לבני ברק ברור שזו מחאה נגד העיר כולה, גם אם גפני הוא המטרה.
נדב גלאון מדוברי המחאה אומר דווקא ש"בעניין הזה אולי התעוררנו מאוחרי מדי. אנחנו מזהים את חברי הכנסת החרדיים כשותפים מלאים של אדריכלי ההפיכה ואולי היינו צריכים להתחיל עם זה לפני. הם שחקני מפתח וזה התחיל לחלחל אצלנו". גלאון מדגיש ש"אנחנו לא באים להתקוטט", אבל פוטנציאל החיכוך והאלימות גדול.
יפתח גולוב, דוקטורנט לפיסיקה וממובילי קבוצת המחאה "אחים לנשק" אומר שהמפלגות החרדיות הן אחת משלוש הרגליים של ההפיכה "והזרקור כל פעם מושם על אחת מהן". לדבריו, "חד משמעית המסר לגפני ולחבר'ה שלו הוא 'תתקפלו'". גולוב אגב אומר כי העימותים עם החרדים לא חריפים יותר מבחינתו מאלה שהיו עם תומכי נתניהו בחסימת כביש 1 או בחסימת הכניסה לפורום קהלת.
אסף ישראל ממייסדי מחאת המילואימניקים אומר ש"אנחנו מתחילים לעשות את החיבורים. אנחנו מבינים שאחת הסיבות העיקריות להפיכה זה להעביר את חוק יסוד: לימוד התורה. זו הנצחה לדורי דורות של האפליה". הוא משוכנע שנושא השוויון בנטל חזר לסדר היום כדי למצוא פתרון, אבל הניסיון מלמד שהוא תמיד דועך.
האתר החרדי "בחדרי חרדים" טען מנגד ש"מדובר בצעדה פרובוקטיבית שאין לה שום תכלית ולא תשנה דבר. יתכן כי היא תכלול פריצות נוראה בתוככי עיר התורה והחסידות, תוך הפצת מסרים שאינם הולמים את אופי המגזר".
מקור ביהדות התורה דוחה את הטענה שהמחאה המתגברת נגד החרדים מעידה על טעות שלהם בהתעקשות על פסקת ההתגברות. לדבריו, "המחאה מחפשת דברים חדשים, עולה מדרגה. הם חושבים שהתקפות עלינו יתפסו". כשהוא נשאל, למה החרדים נמנעים בניגוד לעבר מניסיונות גישור, ענה שאז היו מותקפים משני הצדדים.
