תלויים ברכב הפרטי: רק 4% מקווי האוטובוס עובדים בשבת באזורים יהודיים
תלויים ברכב הפרטי: רק 4% מקווי האוטובוס עובדים בשבת באזורים יהודיים
כך עולה מנתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה. כמחצית ממרכזי התרבות ורבע מהקניונים פועלים בסופ"ש
רק 108 קווי אוטובוס עוברים בימי שבת באזורים יהודיים ורובם פועלים רק סמוך לכניסת השבת או ליציאתה. הקווים מפעילים בסך הכל 700 נסיעות בכל הארץ. כן פועלים בימי שבת 62 קניונים ומרכזי קניות, שהם 26% מהקניונים ומרכזי הקניות בלבד.
הנתונים האלה עולים מפרק השבת של שנתון הדת והמדינה הראשון של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנמצא בהכנה. המכון מפרסם את הנתונים לקראת הכנס השנתי לדת ומדינה שהוא מקיים מחר.
תקנות התעבורה קובעות ששר התחבורה רשאי להעניק "רישיון קו להפעלת אוטובוס ציבורי בימי מנוחה לקו שמשרת נוסעים לבית חולים; נוסעים ליישוב ספר; נוסעים ליישובים שתושביהם אינם יהודיים; חיוני לביטחון הציבור; חיוני מבחינת קיום שירותי תחבורה ציבורית". במילים אחרות, השר יכול בעצם להפעיל כל קו שהוא רוצה בשבת, אבל השרים, כולל מרב מיכאלי מהעבודה, מיעטו מאוד לנצל סמכות זו.
בישראל פועלים 2,913 קווי אוטובוס. מתוכם 284 (כ־10%) פועלים בשבת. 26% מהאוכלוסייה בישראל אינם יהודים, כך שמשמעות הנתונים היא שהכפייה מגיעה גם לאזורים לא יהודיים. הקווים שפועלים בשבת מתחלקים ל־210 קווים (7%) הפועלים באופן תדיר לאורך יום השבת, ו־74 קווים (3%) הפועלים רק זמן קצר לאחר כניסת השבת או זמן קצר בטרם יציאת השבת. מבין 284 הקווים, 13% (37 קווים) פועלים ביישובים יהודיים ועוד 26% (74) בין אזורים מעורבים ואזורים יהודיים. היתר פועלים באזורים ערביים או מעורבים.
שכשבודקים את התפלגות סך הנסיעות של הקווים הפועלים בשבת, התמונה בעייתית בהרבה. רק 13% מהנסיעות בשבת, שהן כ־700 נסיעות, עוברות ביישובים יהודיים. 87% מתבצעות ביישובים ערביים, מעורבים או ביניהם. חשוב לשים לב: 67% מהנסיעות ביישובים מעורבים נעשות במזרח ירושלים, כלומר באזור ערבי כמעט לחלוטין.
11 קווי שירות עירוניים פועלים במרכז הארץ. מתוכם רק שניים פועלים בשבת ושניהם בתל אביב. כן פועלים במרכז הארץ 19 קווי תחבורה לא רשמיים של רשויות מקומיות או קואופרטיבים מקומיים, אבל מכיוון שהרשויות אינן יכולות לגבות תשלום - מספר הנסיעות והתדירות נמוכים.
עלייה חלה בהיקף פעילות התרבות והמסחר בשבת מאז 2015. מהשנתון עולה ש־62 קניונים ומרכזי קניות בלבד, שהם 26% מכלל הקניונים, פתוחים בשבת. במחקר קודם שערך אחד מעורכי השנתון אריאל פינקלשטיין לפני שבע שנים, עמד שיעור הקניונים הפתוחים על 20% בלבד.
איסוף הנתונים של השנתון נעשה באתרי הקניונים או בבדיקה מדגמית של חנויות הפועלות בהם. בירושלים כל 12 הקניונים ומרכזי הקניות סגורים בשבת, אבל בחיפה רוב מרכזי הקניות, שבעה מתוך 13, פתוחים.
הנתונים האלה מעידים על חוסר התאמה קיצוני בין המצב בפועל למצב החוקי. 88% מהרשויות היהודיות אוסרות לחלוטין על פתיחת עסקי מסחר שאינם מזון בשבת, 9% מאפשרות פעילות עם היתר ייחודי ורק 3% מתירות.
בתי הקולנוע זוכים לעדנה בסופי השבוע - 98% מהם פועלים בשבת בכל רחבי הארץ, כמו ב־2015. כך גם 82% מהמוזיאונים המוכרים על ידי משרד התרבות. זו עלייה משמעותית מ־65% ב־2015. מעל מחצית מהיכלי התרבות והתיאטראות (52%) פועלים בשבת, עלייה מ־46% ב־2015.
עם זאת, הנתונים הכלליים אינם משקפים את הפיזור בארץ. כך, למשל, מתוך 24 תיאטראות והיכלי תרבות שפועלים בשבת בעשר הערים הגדולות, 14 נמצאים בתל אביב־יפו. בירושלים סגורים ארבעה מתוך חמישה ובבאר שבע סגורים שלושה מארבעה.
ל־467 מעסיקים בלבד יש היתר העסקת עובדים בשבת וההיתרים תקפים לכ־20 אלף איש ועוד כ־2,500 כוננים. בשנים האחרונות נרשמה ירידה באכיפה נגד עבודה בשבת, תחילתה בגלל משבר הקורונה והמשכה כנראה בגלל שמשרד הכלכלה נשלט בידי יש עתיד. מספר העיצומים הכספיים שהוטלו על העסקת עובדים ללא היתר בשבת ירד משיא של 20 ב־2019 ל־2 ב־2021 וסכום העיצומים ירד מ־4.4 מיליון שקל ל־23 אלף שקל בלבד.
עורכי שנתון הדת והמדינה, אריאל פינקלשטיין, אילה גולדברג ועו"ד שלומית רביצקי טור־פז, מציינים כי "מהנתונים מתגלה הפער הגדול בין החוקים וחוקי העזר המסדירים את השבת ובין הדימוי שלנו על השבת הישראלית לבין המציאות בשטח". לטענתם, "מרבית פעילות התרבות פתוחה בשבתות, גם בירושלים, והאכיפה נמוכה וממשיכה לרדת".
