בלעדימשרד החינוך לא עומד בקצב - והמחסור בכיתות לימוד מחריף
בלעדי
משרד החינוך לא עומד בקצב - והמחסור בכיתות לימוד מחריף
מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת חושף כי המדינה בונה מדי שנה רק רבע מהכיתות החסרות - אף שהצרכים במערכת החינוך גדלים בקצב מהיר הרבה יותר. התוצאה: מספר הכיתות החסרות זינק בחמש השנים האחרונות ב־63%
בחמש השנים האחרונות בנה משרד החינוך רק כרבע מהכיתות שהוא עצמו הכיר בחיוניות שלהן. מאחר שהצורך בכיתות חדשות גדל מהר יותר מקצב הבנייה, מספר הכיתות החסרות בישראל גדל בחמש השנים האחרונות ב־63%. כך עולה ממחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ), שהוכן לבקשתה של יו"ר ועדת החינוך של הכנסת ח"כ שרן השכל (תקווה חדשה), שביקשה לבדוק את התקדמות בניית כיתות הלימוד וגני הילדים בשל המחסור החריף בהן.
משרד החינוך מתקצב הקמה של כיתות במסגרת תוכניות חומש, כשהשיקול המרכזי הוא הגידול במספר התלמידים ביישוב. עלות הקמת כיתה מסתכמת בכ־650 אלף שקל - כך שמיליארד שקל מספיקים לכ־1,500 כיתות. בתוכנית החומש הקודמת, שהתנהלה ב־2021-2017, משרד החינוך תקצב הקמה של 18,725 כיתות, כלומר כ־3,750 כיתות בממוצע בשנה. משרד החינוך ענה לממ"מ כי חלק גדול מהכיתות החיוניות לא זמין לבנייה אלא נמצא בהליכי איתור קרקע ותכנון, וכי נכון להיום יש רק 5,000 כיתות שניתן לבנות מיידית. בתוכנית החומש ל־2026-2022 המשרד יתקצב 18 אלף כיתות בלבד - כלומר היקף הבנייה צפוי דווקא לרדת.
הבעיה היא שהצרכים של מערכת החינוך גדלים בקצב מהיר, לכן מספר הכיתות החסרות שהמשרד הכיר בחיוניות שלהן גדל ב־2021-2017 מ־10,400 ל־16,900. המחסור בולט במיוחד בשכונות מזרח ירושלים, שבהן חסרות 1,600 כיתות - כמעט 10% מכלל הכיתות החסרות בישראל. המחסור הזה פוגע גם ביכולת של ישראל לקדם את תוכנית הלימודים שלה במזרח העיר. גם בחברה החרדית המחסור חריף במיוחד, ובה חסרות כ־5,500 כיתות - המהוות קרוב לשליש מכלל הכיתות החסרות בישראל. עם זאת, בנוגע לחברה החרדית, צריך לזכור כי מדובר בדרך כלל בחינוך פרטי, שקיימת לגביו שאלה עקרונית אם המדינה צריכה לממן לו מבנים.
מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביקש את התייחסותו של מרכז השלטון המקומי, וזה בתגובה ביקר בחריפות את התנהלות משרד החינוך בנושא הקמת כיתות: "בינוי מוסדות חינוך מתוקצב על ידי משרד החינוך בחסר ואינו מתחשב כלל בצרכים. מספר הכיתות שיתוקצבו בחומש הקרוב זהה לחומש הקודם למרות הגידול הטבעי, והדבר מביא להגדלת הפערים בין מספר הכיתות הנדרשות לאלה הקיימות בפועל". לטענת מרכז השלטון המקומי, הטיפול של משרד החינוך בבניית כיתות בשנים האחרונות התאפיין בסחבת. עוד מאשימים במרכז השלטון המקומי כי הקצאת הכיתות אינה נעשית על פי קריטריונים מוסדרים אלא ב"סחר מכר" מול משרדי הממשלה.
ח"כ השכל אמרה בשבוע שעבר בדיון בכנסת בנושא המחסור בכיתות כי "הגענו לקו אדום. יש ראשי רשויות מקומיות שאומרים שלא יהיה לאן ללכת ב־1 בספטמבר". השכל דרשה להכין תוכנית חומש חדשה שתצמצם פערים בבינוי כיתות, והציעה בין היתר לתת לרשויות החזקות הלוואות למטרה זו וגם לאפשר בניית מוסדות חינוך לגובה. ח"כ משה טור־פז (יש עתיד) הוסיף כי "בניית הכיתות בישראל היא כמו הפקקים בכבישים - כמה שבונים יותר, צריך יותר".
"יש אצלנו מצוקה ענקית. אנחנו מקבלים את האישורים לכיתות בשלבים מאוחרים. צריך תהליך מקוצר ויעיל יותר", אומר ראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך. מנכ"ל איגוד מנהלי מחלקות החינוך אבי קמינסקי הוסיף כי "עצוב שהתלמידים מחכים לכיתות במקום שהכיתות יחכו לתלמידים". עם זאת, קמינסקי לא מטיל את האחריות על משרד החינוך אלא על משרד האוצר, שמגביל את התקצוב לבניית כיתות.
