הסכם שותפות, סכסוכים כספיים ומה שביניהם
הסכם שותפות, סכסוכים כספיים ומה שביניהם
עסקים רבים בישראל מוקמים כשותפות. בחלק מהמקרים יש לשותפים היכרות מוקדמת - אחים, בני משפחה, חברים קרובים מהלימודים או מהצבא; לעיתים הקשר בין השותפים הוא עסקי בלבד; אבל בכל המקרים, המטרה ברורה - הצלחה עסקית. כל עוד זה עובד, השותפים עובדים בסינרגיה והעסקים מתנהלים בהצלחה - הכל נפלא. אבל, כפי שמעידים עשרות אלפי עסקים בישראל שמתפרקים מדי שנה, פעמים רבות זה פחות מצליח, והשותפים נקלעים לעימותים וחילוקי דיעות. אז... מה נכלל תחת ההגדרה "שותפות"? מהו "הסכם שותפות" ומה נכלל בו? והאם חתימה על ההסכם יכולה למנוע חילוקי דיעות עתידיים?
שותפות הינה התקשרות בין שניים או יותר אנשים ו/או גופים אשר מחליטים יחדיו להקים עסק או מיזם, למטרת רווח, תוך הגדרת אופן חלוקת התפקידים בין המעורבים, אופן ההתחשבנות ועוד. שותפות הינה למעשה חומר ביד היוצר, במובן זה שאין בנמצא הגדרה אחת לשותפות ואין סוג אחד וקובע של שותפות.
שותפות הינה התקשרות חוזית מחייבת בין צדדים כשהם אלה שיכולים להחליט בינם לבין עצמם על אופי השותפות, אופן ניהולה, תחומי עיסוקה, מנגנון קבלת ההחלטות, פרק הזמן בה היא אמורה לפעול, האם מותר או אסור למי מהשותפים להתחרות בה, הגורמים שינהלו אותה, אופן חלוקת רווחיה, זהות הגורם הממן, אופן השבת המימון לגורם הממן ועוד פרמטרים רלוונטיים לטובת הוצאת המיזם אל הפועל.
לפעמים השותפות הינה בין גורמים פרטיים, לפעמים בין חברות, לפעמים שילוב של פרטיים וחברות - ולפעמים היא באה לידי ביטוי בדרך של הקמת חברה אחת בה יש מספר בעלי מניות ואלה במבחן התוצאה מתנהלים כסוג של שותפות לכל דבר ועניין, רק תחת התאגדותה של חברה המגלמת את האינטרסים הכלכליים והעסקיים של הגורמים המעורבים.
האם כדאי לערוך הסכם שותפות?
לפעמים השותפים בשותפות בוחרים להתנהל בצורה מאוד מסודרת ומאורגנת ולשם כך, בטרם יציאה לדרך, הם עורכים הסכם המגדיר את מערכת היחסים וההוראות הספציפיות של המעורבים. לפעמים נכנסים הצדדים למערכת של שותפות וזאת אף מבלי לערוך הסכמים בכתב ומבלי להגדיר בצורה ברורה את העתיד לבוא, מה שנותן משנה תוקף לפקודת השותפויות, שם למעשה מוגדרת ההתנהלות שעה בה אין בנמצא הסכם מפורש המגדיר את הדברים אחרת.
יתרה מזאת, יש בנמצא מקרים בהם העסק רשום על שם של פלוני וזה מסכם עם חברו כי השניים יחלקו ברווחים, אם בדרך של תשלום משכורות ואם בדרכים אחרות וזאת בהתעלם מהוראות החוק ובהתעלם מחובות הקיימות בדין לעניין קיומה של שותפות, חובת ההתנהלות השקופה ועוד.
מה היקפה של השותפות ועד כמה היא מחייבת?
יש בנמצא מצבים בהם הצדדים מחליטים להקים שותפות אשר תרכז את כלל הפעילות העסקית של השניים, כך שכל צד אמור להביא לשותפות, את כלל הפעילות העסקית שלו ויש מאידך מצבים בהם מחליטים השותפים להקים שותפות לטובת מיזם ספציפי אחד או לטובת פעילות מסוימת וזאת מבלי לפגוע ביכולת של מי מהשותפים לפעול ביחד עם שותפים אחרים ו/או להקים מיזמים משלו ו/או לפעול בתחומים שונים מהתחומים בהם השותפות עוסקת ו/או מצבים בהם השותפים מסכימים כי הם שותפים בפרויקטים או בעניינים מוסכמים וכי כל אחד מהם למעשה יכול להתחרות בשותפות ולעשות באופן עצמאי ו/או באמצעות שותפים אחרים פעילת המתחרה בפעילות של השותפות. כאמור, כל מקרה ונסיבותיו הוא ומשכך - יש בנמצא אינספור סוגים של שותפויות ואין ספור מבנים משפטים כאלה או אחרים באמצעותם מוציאים הצדדים אל הפועל את כוונתם לחבור לאחרים וביחד עמם לקדם מהלכים עסקיים כאלה או אחרים.
מה קורה במקרים בהם בשותפות ישראלית יש פעילות מחוץ לישראל?
בחלק מהמקרים מוסכם כי השותפות נוגעת לישראל בלבד ובחלק אחר של המקרים מחליטים הצדדים כי השותפות תפעל גם מחוץ לגבולות מדינת ישראל. בהקשר זה ייתכנו מצבים בהם השותפים מחליטים למנות גורם אחד מטעמם או שלא מטעמם אשר הוא זה אשר ייצג את השותפות במדינה האחרת, כך שהוא זה שלמעשה יתנהל כשלוח של השותפות וכל שיבוצע תחת שמו במדינה האחרת ייתפס כפעילות של השותפות ומשכך הוא צפוי לחלוק עם שותפיו בישראל את מלא ההכנסות או ההפסדים שינבעו מהפעילות המתבצעת מחוץ לגבולות מדינת ישראל. במקרה שכזה צריך להיוועץ גם בעו"ד הפועל במדינה הזרה לטובת הבטחת התנהלות שקופה וחוקית על פי הדין של אותה המדינה, תוך חשיפת מלוא העובדות הנדרשות על פי דין אותה מדינה ותוך תשלום מלא המס הנדרש באותה מדינה. כמובן שבמקרה שכזה יש בנמצא חשיבות למבנה המס, לאמנה למניעת כפל מס, ככל שיש בנמצא כזו ועוד.
מה מידת הגמישות של הסכם שותפות?
השמיים הם הגבול, והיכולת להקים שותפות שקולה לחומר ביד היוצר, כך שבאמצעות יועץ משפטי מתאים ניתן למעשה להקים מערך חוזי ו/או מנגנון משפטי כזה אשר יגלם את הסכמות המעורבים ואף ינטרל את החששות של מי מהמעורבים. עריכת הסכם נכון יכולה בסופו של יום, ככל שיש בנמצא רצון כן להקים שותפות, להתייחס לכל אחת מהחששות של המעורבים ולמעשה לאפשר לגורמים להוציא אל הפועל את רצונם, כאשר ההתקשרות בין המעורבים למעשה "יושבת" על הסכמות חוזיות המשקפות את המשותף לכל המעורבים ומשכך לוקחות הן בחשבון את כל הפרמטרים אשר בנסיבות אחרות עלולים היו להביא לידי אי קיומה של שותפות כאמור.
כמובן שהסכם שותפות טוב צריך לקחת בחשבון את כלל הסכמות הצדדים (ככל שהדבר אפשרי), וזאת מתוך הבנה כי גם החוזה הטוב ביותר לא יכול לצפות כל מצב וכל אירוע. יחד עם זאת, הסכם שותפות נכון יכול להתייחס למגוון רחב של עניינים הצפויים לעלות, לרדת לרזולוציות מאוד פרטניות, מה שלמעשה יחייב את הצדדים כבר בשלבים הראשונים, עוד בטרם יציאה לדרך, לשקול כיצד הם מצפים מהשותפים להתנהל במגוון של מצבים ובכך להבטיח צמצום מחלוקות בהמשך הדרך.
מה נכון לכלול בהסכם שותפות?
הסכם שותפות טוב יכול להתייחס לזהות הגורמים האמורים לממן אותה, זכויות החתימה, מה קורה היה ומי מהצדדים לא יכול להביא את הכספים הנדרשים, האם השותפות נכנסת לפעולה מיידית או שהצדדים מחליטים על תקופת ניסיון ו/או תקופת מדידה, מה הגדרת התפקידים של המעורבים, מה החלוקה ההונית ו/או הפרוטית, מה זכויות החתימה של המעורבים, האם יש החלטות שחייבות להתקבל פה אחד, מה שיעור האחזקות של כל אחד מהמעורבים ומה משקלו הסגולי של כל אחד מהם, מה קורה היה ונוצרו הפסדים - מי אמור לספוג אותם, מי הגורמים שיהיו ערבים לבנקים, האם וכיצד ניתן להכניס שותף נוסף, לאיזה פרק זמן השותפות קיימת, מה עושים במקרה בו יש בנמצא חילוקי דעות – האם פונים לגישור, בוררות או בית משפט, בבעלות מי נכסי השותפות, האם ניתן לפרק את השותפות ובאיזה אופן, האם במקרה של פירוק שותפות יכול מי מהצדדים להמשיך ולפעול, האם הפירוק הוא בעין או בדרך אחרת, האם יש בנמצא מנגנון של קניית שותף אחד על ידי שותף אחר על דרך של התמחרות, האם מותר להתחרות בשותפות, האם מי מהמעורבים יכול להתקשר חוזית עם השותפות, מה השכר של גורמים שיעבדו עבור השותפות, האם ניתן להעסיק בני משפחה והיה וכן מה יהיה שכרם, מי יקבע את שכרם וכיצד ההתנהלות מולם תצא אל הפועל, מי יהיה מנהל החשבונות של החברה, מי יהיה רואה החשבון של החברה, מה יהיו תחומי הפעילות של השותפות, האם יש כוונה לעבור לפעילות כחברה בע"מ וכיצד הדבר ישפיע על ההתקשרות, האם מי מהמעורבים יהיה ערב לבנקים ו/או לספקים והיה וכן מה לגבי השותף האחר, האם יש בנמצא זכות לשיפוי היה ומי מהשותפים יפגע כתוצאה מהתנהלות השותפות, מה יקרה במקרה של פטירה או אובדן כושר במקרה בו מי מהשותפים חו"ח יפגע, מה הזכויות הסוציאליות, האם השותפות תשלם ביטוחים כאלה או אחרים עבור השותפים, כיצד ומתי יתחלקו הרווחים ועוד.
האם הסכם שותפות בהכרח מנטרל מחלוקות?
גם אם יש בנמצא הסכם מעולה, עדין עלולות להתעורר בעיות רבות בין השותפים, כאשר הרקע לבעיות יכול להגיע במגוון דרכים וצורות. כך, יכול להיות מצב בו יש בנמצא קרע שמקורו בתחושה של מי מהשותפים כי הוא תורם או משקיע בעסק יותר מהאחר, ובאותה מידה יכול הקרע להיווצר כתוצאה מהרצון של מי מהשותפים להכניס בן משפחה נוסף או להגדיל את השכר בצורה שאינה מקובל על השותף האחר. אלה רק כמה סיבות אפשריות, ישנן כמובן רבות נוספות.
מה קורה כאשר נוצר קרע בין שותפים עקב בעיית אמינות?
ייתכנו מצבים בהם הקרע ינבע כתוצאה מבעיות של אמינות. אלה הן בעיות קשות יותר לגישור וכאלה שלא אחת גורמות למי מהשותפים להבין כי הגיעה העת לפרק את השותפות. כל עוד המחלוקת אינה נוגעת באמינות אזי קל יחסית לנטרל את המתיחות, אולם כאשר נחשפות בעיות של אמינות - הקושי להתגבר על הפערים מהותי עוד יותר.
כיצד מתנהלים כאשר מתגלעות מחלוקות כספיות בין שותפים?
קורה כי בין שותפים מתעוררת מחלוקת כספית, ממנה עולה כי שותף אחד חושב כי הוא קופח לרעה בהשוואה לשותף אחר או שהוא חש כי השותף האחר פעל בצורה אשר אינה מתיישבת עם הסכמות הצדדים ו/או באופן הפוגע בהכנסות של השותפות.
בחלק מהמקרים מדובר במחלוקת כספית לגיטימית הנובעת מפרשנות שונה לאופן ההתקשרות בין המעורבים ובחלק אחר של המצבים ייתכן שהמחלוקת תנבע כתוצאה מסוגיות הקשורות לאמינותו של מי מהשותפים. למשל, מצב בו שותף אחד מגלה כי שותפו משלשל לכיסו כספים אותם הוא קיבל מלקוחות השותפות; מצב בו שותף אחד חושד בחברו כי עשה יד אחת עם מי מספקי השותפות ולמעשה קיבל מהם כספים אותם אסור היה לו לקבל; מצבים בהם שותף מגלה כי שותפו הקים מאחורי גבו עסק מתחרה אליו הוא מנתב חלק מהלקוחות או הפעילות ועוד.
בכל אותם מקרים בהם מתעוררת מחלוקת כספית בין שותפים, אם כזו שאירעה בתום לב ובמיוחד כזו המעידה על היעדר אמינות, חובה לפעול מאוד בזהירות. בנסיבות שכאלה מומלץ מאוד להימנע מהתפרצות, מקרע ומ"שבירת כלים". במקרים שכאלה נכון לקבל בתחילה ייעוץ משפטי נכון במסגרתו בראש ובראשונה יבין היועץ את טיב ההתקשרות וככל שיש בנמצא חוזים בעל-פה או בכתב הוא ילמד את מערך החוזים לטובת מתן מענה.
"שלב החקירה הסמויה"
כאשר מתגלעות מחלוקות כספיות, נכון יהיה אם הגורם המרגיש נפגע יפעל לטובת איסוף "מודיעין", ירכז נתונים, יתעד מהלכים, יתעד את הנהלת החשבונות ו/או מסמכים אחרים - וייתכן שאף יצטרך להקליט שיחות יזומות ופעולות מוגדרות. איסוף הראיות חייב להתבצע על פי דין, במגבלות החוק כך שעצם האיסוף לא יהווה עבירה על חוק או יפגע בקבילותן של אותן ראיות. על השותף המרגיש כי יש בנמצא התנהלות בלתי תקינה, לבנות אסטרטגיה לטובת בניית תיק ראיות שיכלול את הראיות הנדרשות לטובת ביסוס טענותיו.
לשם כך נדרשת לא אחת הסתייעות של חוקר פרטי ושל אנשי מקצוע אחרים אשר ידרשו לסייע בריכוז חוקי של ראיות אשר יהוו בסיס להמשך ההתנהלות ולשם הוצאת הצדק אל האור.
בהקשר זה חשוב לזכור כי אם השותף הפוגע יבין כי יש בנמצא מחלוקת או שהתנהלותו הלא תקינה נחשפה, הוא יעבור מיד לעמדת מגננה, ימנע מלנהל שיח חופשי ומכל פעולה אשר עלולה לחזק את עמדת הצד הנפגע. לדוגמא, אם יש בנמצא שותף המבריח סחורות ממחסן השותפות ומוכר אותם מאחורי גבו של השותף הנפגע, הלה יפסיק לעשות כן היה וידע כי מעשיו נחשפו. מאידך, כל עוד הוא לא יודע כי הוא נחשף יוכל השותף הנפגע לתעד את מעשיו אלה.
בדיוק באותה מידה כל עוד השותף הנפגע נמנע מלחשוף את דבר ידיעתו או את דבר הקרע, מאוד יכול להיות שיוכל הוא בעצמו ו/או באמצעות צדדים שלישיים להתנהל בתבונה ולהביא לידי שיח בין גורמים מעורבים אשר יוקלטו על ואשר במסגרתו יועלו נושאים אשר יש בהם כדי לתמוך בטענות העובדתיות של השותף הנפגע, הכול בכפוף לחוק האוסר האזנת סתר. משמע – על השותף הנפגע להתנהל בתחילה ברמה של "חקירה סמויה" להבדיל מ"חקירה גלויה", מה שיאפשר לו במעלה הדרך לבסס את טענותיו.
רק לאחר מיצוי שלב החקירה הסמויה נכון יהיה לשקול הליכים גלויים ונקיטה בפעולות גלויות כנגד השותף הבעיתי.
טיב הראיות כנגד השותף יאפשר סיום מהיר של הפרשה.
במסגרת האסטרטגיה על הצד הנפגע לנסות ולפעול באופן אשר יאפשר לו לסיים את המחלוקת במינימום זמן, במינימום עלות, במינימום נזק לעסק - ובמקסימום אפקטיביות.
ככול שהוא יתכנן את צעדיו מראש בדרך הנכונה, כך הוא יוכל להגיע לעבר היעד באופן המיוחל. התנהלות אימפולסיבית רק תפגע ביכולת האמורה. ככל שהנפגע יתנהל באופן חכם ומאופק יותר - כך יגבר גם הסיכוי להביא לידי סיום מהיר של המחדל ללא מעורבות של בית משפט, ללא הגשת תביעה וללא נקיטה בהליכים אגרסיביים, יגדל.
ככל שיצליחו הגורמים לבנות "תיק ראיות" מוצק בטרם יצאו עם המקרה לאור, כך תגבר האפשרות לסיום המחלוקת במהירות וביעילות. הנחת העבודה היא כי ככל שתהיינה ראיות חזקות יותר, כך גם יבינו השותף ויועציו כי נכון לפתור את הבעיה במהירות וללא רעשי רקע. חוסר בראיות, בתיעוד של מחדלים וכדומה עלולים לדחוף את השותף הפוגע להגיע עם המקרה לערכאות מתוך אמונה כי שם הוא יוכל להוכיח כי אין ממש במיוחס לו, בעוד שראיות מוצקו של מחדלים יגרמו לו להבין בשלבים מוקדמים כי טוב יעשה באם יגיע להבנות במהירות.
במסגרת המאבק האמור על הנפגע לקחת בחשבון כי השותף עלול לטעון כנגדו מגוון של טענות, כמו לדוגמא כי אין בנמצא "שותפות" ו/או כי אין בנמצא הסכמות כנטען.
היערכות נכונה מראש ותיעוד של הדברים עשויים לנטרל חלק נכבד מטיעונים שכאלה.
משמע - יש לקחת בחשבון כי בתחילה יש להוכיח דבר קיומה של שותפות ורק אח"כ יש לגשת לסוגית החלוקה ו/או לפגיעה הכספית של מי מהצדדים במשנהו.
במסגרת טיפול בסוגיות שכאלה יש בנמצא, לא אחת, אינטרס להביא את הצדדים לידי גישור ו/או להתנהלות מול גורם כזה או אחר אשר יוכל לערוך אובייקטיבית את ההתחשבנות בין הגורמים המעורבים. היה והצדדים לא יצליחו להגיע לידי הבנה לעניין זה, ייתכן מאוד מצב בו בית המשפט, במסגרת הגשת תביעות מתאימות, ימנה גורם חיצוני לטובת בחינת הטיעונים החשבונאיים.
לסיכום:
מומלץ להשקיע חשיבה רבה בטרם יוצאת השותפות לדרך, ובכלל זה - נכון וראוי להשקיע זמן נכבד לטובת עריכת הסכם ענייני ומקצועי אשר ינטרל בעיות עתידיות ואף יתייחס לאופן בו יש לטפל במחלוקות. בנוסף, היה ונחשפת למחלוקת, נכון וראוי שלא לפעול באופן אימפולסיבי. יש לפעול בזהירות, לתעד את המחדלים, לבנות את תיק הראיות - ורק אחר-כך לצאת לפעולה גלויה אשר מטרתה היא להביא לידי ישוב המחלוקת ללא מעורבות של בתי משפט. יש לפנות לבית משפט בתביעות מתאימות רק אם אכן אין בנמצא ברירה לעשות כן.
מאת: עו"ד אלי דורון הינו שותף מייסד ומומחה לליטיגציה וטיפול בסכסוכים עסקיים במשרד דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות' עורכי דין ונוטריון
d&b – לדעת להחליט
