דו"ח המבקראין משילות: "רשות המסים נמנעה מלהיכנס לאזורים הבדואים בדרום"
דו"ח המבקר
אין משילות: "רשות המסים נמנעה מלהיכנס לאזורים הבדואים בדרום"
לפי דו"ח מבקר המדינה, מתוך 327 מבצעי אכיפה שערכה רשות המסים בשנים 2016-2019 באזור הנגב, רק מבצע אחד נערך בפזורה הבדואית; "רמת המשילות באוכלוסיה הבדואית נמוכה מאד"
רמת המשילות באוכלוסייה הבדואית בנגב ברמה נמוכה מאד – כך לפי דו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, אשר בדק היבטים שונים הנוגעים לעניין, במשרדי ממשלה, בגופים שונים וברשויות מקומיות מרכזיות. האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה כ-268 אלף איש, 20% מכלל תושבי האזור.
על פי הדו"ח, שיעור מעורבותה של האוכלוסייה הבדואית האמורה באירועים המשקפים פגיעה במשילות גבוה מאד – בין היתר בהתנהלות בנושאי תעבורה, איכות הסביבה, תשלומי מיסים, פוליגמיה, תשלומי דמי חסות ופגיעה בתשתיות אזרחיות וצבאיות.
דו"ח הביקורת מקיף תחומים רבים, אך נושא היעדר האכיפה המספקת בולט בו במיוחד. על פי הדו"ח עד פברואר 2020 טרם הוקמו תחנות משטרה בחורה, בכסייפה ובלקייה, שנועדו על פי תוכנית השר לביטחון הפנים לחזק את מערך המשטרה ביישובי האוכלוסייה הבדואית בדרום. בערערה הוקמה תחנת משטרה, ובשגב-שלום פועלת תחנה שבה מוצב מספר קטן של שוטרים ביחס לתחנת משטרה רגילה.
עוד עולה מהדו"ח, כי בין ינואר 2015 למרץ 2020 נגנזו או הועברו להליכי סגירה שני שליש מתיקי סחיטת דמי החסות במרחב נגב (177 תיקים), כשרק שליש מהתיקים (87 תיקים) הועברו להמשך טיפול בפרקליטות מחוז דרום. עוד מציין המבקר, כי בשנים 2014 - 2018 הרשויות המקומיות והמועצות האזוריות לא יזמו אכיפה נגד תחנות הדלק הפירטיות שבתחומן.
בנוסף מצביע הדו"ח על רמת המעורבות הגבוהה של נהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית בנגב בתאונות דרכים – הגבוה בהרבה משיעורם באוכלוסייה. במרחב נגב הם היו מעורבים ב-62% מהתאונות הקטלניות וב-45% מהתאונות הקשות בשנים 2016 - 2019. בנוסף, באותן שנים שיעור הדו"חות שנרשמו לנהגים מהאוכלוסייה הלא-יהודית במרחב נגב היה גבוה במיוחד: 57% מהדוחות בגין עבירות מסכנות חיים ו-62% מהדוחות בעבירות בריונות בכביש.
עוד נמצא כי משנת 2016 ועד 2020 נתפסו 399 ילדים (בני 0 - 16) במרחב נגב הנוהגים ברכב, בלי שהוציאו רישיון נהיגה מעולם. 244 מהם (כ-61%) הם מהאוכלוסייה הלא-יהודית. למרות זאת, מציין המבקר, "בתוכניות העבודה של משטרת ישראל בתחנת העיירות ובתחנת רהט-נגב לשנים 2017 ו-2018 לא הייתה התייחסות לתופעת נהיגת ילדים במרחב נגב, ולא נקבעו יעדים ודרכי אכיפה".
בין השנים 2008 - 2018 נהרגו 17 בני אדם בתאונות דרכים שבהן היו מעורבים בעלי חיים, חלקם הגדול בתאונות עם גמלים, ו-399 בני אדם נפצעו, בהם יותר מ-70 באורח קשה. גם כאן, כותב המבקר כי "בתוכניות העבודה של אגף התנועה במחוז דרום ושל התחנות עיירות ורהט-נגב לשנים 2017 - 2018 אין התייחסות לתופעת שיטוט הגמלים ולא נקבעו יעדי אכיפה".
גם בתחום עבירות המס בולט שיעור העבריינים מקרב האוכלוסייה הבדואית, כאשר נכון ליוני 2020, 218 מתוך 388 התיקים הפליליים (56%) שנפתחו לעברייני מס באזור הנגב היו בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית. על פי המבקר, שיעור עבירות המע"ם של האוכלוסייה הלא-יהודית גדול פי 3.5 מחלקם היחסי בכלל אוכלוסיית העוסקים בנגב. ולמרות זאת, מתוך 327 מבצעי אכיפה שערכה רשות המסים בשנים 2016 - 2019 באזור הנגב, רק מבצע אחד נערך בפזורה הבדואית. לדברי המבקר, "הימנעותה של רשות המיסים מלהיכנס לאזורים אלו עלולה לגרום לאובדן מהותי של הכנסות ממיסים ולהפחתת ההרתעה".
באותו אופן, המדינה זונחת את הטיפול בהעלמות מס בתחנות דלק ובמהילת דלק פירטית – דבר שעולה לה באובדן הכנסות שנתי מוערך ממיסים של כ-400 מיליון שקל. עוד עולה כי בשנים 2016 - 2019 בפקיד שומה באר שבע לא נערכו שומות לבעלי תחנות דלק פירטיות וכי באותה תקופה טופל במשרד מע"ם באר שבע, בשיתופה של משטרת ישראל, אדם אחד בלבד שמכר דלק בחצר ביתו.
לגבי תיקי פוליגמיה, מצוין בדו"ח כי למרות שהיועץ המשפטי לממשלה הנחה להגביר את האכיפה בתחום ומאות דיווחים על עבירות פוליגמיה הועברו למשטרה מגופים שונים, בפועל בין שנת 2017 לפברואר 2020, הוגשו כתבי אישום ב-18 תיקים בלבד (5%) בעוד 345 תיקים נסגרו.
ההכנסות השנתיות מארנונה: כ-25 מיליון שקל בלבד
משרד המבקר, כאמור, בחן את המשילות בנגב בתחומים רבים נוספים ומגיע למסקנה הקשה הבאה: "נמצאו ליקויים שעניינם ניהול מוניציפלי, ניהול משק המים והביוב, המאבק בפוליגמיה, התמודדות עם מקרים של ניצול לרעה של זכויות, הסעות תלמידים, אבטחת מוסדות חינוך, תשתיות התחבורה, קבלת נתונים מהאוכלוסייה לצרכים סטטיסטיים של הלמ"ס, גביית מיסים, היבטי איכות הסביבה, רווחה, בריאות ועוד".
לפי הדו"ח, לא חל שינוי מהותי בדירוג החברתי-כלכלי של היישובים הבדואיים בנגב, על אף ההשקעה הממשלתית בהם וכך תשעה יישובים בדואיים נמצאים במקומות הנמוכים ביותר מתוך 255 רשויות. המבקר מציין כי על פי נתוני הלהמ"ס, ממוצע יחס גביית הארנונה למגורים בתשע הרשויות הבדואיות בנגב בשנת 2016 עמד על 24.4% בלבד, לעומת שאר 31 הרשויות בנגב שבהן ממוצע הגבייה עמד על 78.6%.
המבקר מצא עוד כי הרשות להסדרת התיישבות הבדואים בנגב ביצעה באופן חלקי את היעדים שפורטו בתוכנית העבודה שלה לשנת 2019 בתחומים של פיתוח מגרשי מגורים, פינוי והסדרת תושבים מהפזורה ביישובי קבע ואישור עסקאות לשיווק מגרשי מגורים כמענה לריבוי הטבעי. כך למשל, הרשות פיתחה באותה שנה רק 758 מגרשים מתוך 2,000 שהציבה כיעד (38%).
המבקר מצביע גם על ביצוע לקוי של ההתחייבויות לתקצוב מצד משרדי ממשלה שונים של תוכנית החומש לקידום האוכלוסייה הבדואית בנגב וכן על פערים גדולים בין נתוני רישום המגורים של הבדואים שבידי רשות ההסדרה לבין הנתונים המצויים ברשות האוכלוסין, מה שמקשה על ההחלטות בכל מה שקשור לתקצוב רשויות, לתכנון התשתיות ביישובים ועוד.
נקודה מעניינת נוספת שמציין המבקר היא כי הסכום הכולל של ההכנסות השנתיות של הרשויות הבדואיות מארנונה למגורים עומד על כ-25 מיליון שקל בלבד, זאת לעומת הכנסות מארנונה למגורים של 1.1 מיליארד שקל בשאר הרשויות בדרום הארץ. עוד צוין בדוח כי חלק מהמועצות (נווה מדבר ואל קסום) כלל לא הוציאו שומות ארנונה לתושביהן ולא גבו חיובים.
המבקר בדק לעומק גם את תפקוד המועצות המקומיות ותאגידי המים במגזר הבדואי ומצא כי במועצות רבות לא הוסדרו תשתיות ציבוריות של מים, ביוב, חשמל, כבישים, תקשורת, תאורת רחוב ומדרכות. במועצות נווה מדבר ואל-קסום, ציין המבקר, אין כלל תשתיות לטיפול בשפכים: "פינוי השפכים של כ-70 אלף בתים מתבצע כיום בצורה מיושנת, באמצעות בורות ספיגה, מצב המשמש כר פורה לזיהום מי התהום ולמחלות, תוך סכנה לחיי אדם. נזקי המפגע הסביבתי שמקורו באותם יישובים צפויים להגיע גם לבאר שבע". בנוסף, ביישובים הלא מוכרים אין בכלל תאגידי מים המסדירים את הטיפול בשפכים.
עוד הצביע הדו"ח על כך שדרכים שבהן עוברים רכבי הסעות התלמידים ביישובי הפזורה הבדואית הן לא סלולות ומאוד משובשות, ובעונת בחורף השיטפונות גורפים קטעי דרך, ולכן גוברת הסכנה לתלמידים המוסעים שהוריהם אף נמנעים מלשלוח אותם ללימודים בימי גשם משמעותיים.
המבקר גם מצביע על תופעה נפוצה של השלכת פסולת בניגוד לחוק ושריפה בלתי מוסדרות של פסולת, "הגורמות לזיהום אוויר ניכר שאליו נחשפים התושבים", וכן על אי איסוף פגרים ביישובים הארעיים בעקבות שחיטת בעלי חיים לצרכים פרטיים.
מקרי גניבה וחבלה
עוד נמצא כי חברות התשתיות הישראליות מתמודדות עם לא מעט מקרי גניבה וחבלה במתקניהן בדרום. חברת החשמל מתמודדת בעיקר עם מקרי גניבה של שנאי מתכת ממתקניה בנגב – שהפכו מטרה לסוחרי מתכות. בנוסף, בחלק מיישובי הבדואים בנגב קיימת תופעה נפוצה של התחברות פיראטית לתשתיות של חברת החשמל או של גופים ציבוריים. אומדן הנזק הכלכלי השנתי שנגרם לחברת החשמל בשל כך עמד על 41 מיליון שקל לפחות בשנת 2020. "לתופעה זו השלכות שליליות רבות, ובכללן סיכון חיי אדם כתוצאה מהתחברויות בלתי בטיחותיות, גרימת תקלות ברשת החשמל המשפיעות על כלל התושבים, נזק לציוד של חברת החשמל ושריפת נתיכים שלה", מציין המבקר.
מקורות מתמודדת מדי שנה עם יותר ממאה אירועי חבלה במתקניה בנגב וגניבה מהם. "אירועים כאלו פוגעים בתשתית לאומית חיונית ביותר ומעכבים ביצוע פרויקטים לחיבור תקין של האוכלוסייה לרשת המים", נכתב בדו"ח. גם תש"ן מתמודדת עם פגיעות רבות בקווי הדלק של החברה בדרום וניסיונות לגנוב דלק מקווי הצנרת התת-קרקעיים שלה – דבר שפוגע ברציפות האספקה למתקנים חיוניים ולפגיעה בסביבה כתוצאה מדליפת דלק לקרקע.
המבקר מציין עוד כי ההתיישבות הבדואית סמוך לבסיס נבטים "מביאה לידי פגיעה ביטחונית, נזק לתשתיות בסיס ופגיעה באיכות הסביבה, וכן עלולה לפגוע בבדואים החיים שם". בנוסף מצוין כי בשנים האחרונות קיימת בנייה בלתי חוקית סמוך לבסיס מל"י בצאלים ורעיית עדרים בשטחי האש של הבסיס, המסכנת הן את רועי הצאן והן את בעלי החיים. עוד על פי הדוח, במרחבי בסיס צאלים מבוצעת פעילות פלילית הכוללת גניבת ציוד (מנשק שנמכר לארגוני פשיעה, דרך אמצעי ראיית לילה ועד מתכות). המספרים זועקים לשמיים: לא פחות מ-1,628 ארועים פליליים ארעו בין ינואר 2017 ליולי 2020 באזור זה, ובשטח האש של הבסיס הוקמו מאות חממות קנאביס.
נקודה נוספת עליה מתריע המבקר בדו"ח היא קשיים בחלוקת דואר רשום ביישובי האוכלוסייה הבדואית בנגב – שבהם שיעור ההחזרה של דואר עומד יותר מ-48% - כפול מהממוצע בישראל. "הדבר פוגע בעיקר במדינה, ברשויותיה ובבעלי החוב שנבצר מהם לגבות את חובם", ציין המבקר. זאת בנוסף לחבלות שבוצעו במרכזי חלוקת הדואר בכמה מיישובי הפזורה, שחלקם אף פורקו.
אין מערכות התרעה מירי רקטות
עוד עולה מהדו"ח כי נכון לחודש מאי 2020, לא הותקנו ביישובי הפזורה הבדואית מערכות התרעה באמצעות צופרים, המספקות מידע מקדים אודות ירי רקטות. זאת בשל העובדה שלהתקנתן נדרש שילוב של חיבור מסודר לתשתיות חשמל ומבני ציבור ראויים ויציבים, החסרים ביישובים אלו. כמו כן, במרבית היישובים סירבו האחראים למסגדים להתקין כרוזיות. וכך האמצעי המרכזי בפזורה לקבלת ההתרעות הוא היישומים של פיקוד העורף לטלפונים הניידים.
מבקר המדינה ציין בסיכום הדו"ח כי למרות התקצוב הממשלתי לאורך השנים בתוכניות חומש בהיקף של מיליארדי שקלים, שנועדו לצמצם את הפערים בין המגזרים, והקצאת תקציבים שוטפים לרשויות המקומיות והמועצות האזוריות הבדואיות בנגב, "הפערים בין היישובים הבדואיים לשאר היישובים בנגב נותרו ניכרים". לדברי המבקר, "האוכלוסייה הבדואית בנגב זכאית למסגרת כלכלית-חברתית שתאפשר להם להשתלב שילוב של ממש בחברה הישראלית. מיצובם כיום כקבוצה הענייה ביותר בישראל מטיל על ממשלת ישראל את האחריות לפעול להגברת המשילות בנגב כדי לאפשר להם להיחלץ ממצבם ולהעניק להם, ובייחוד לדור הצעיר, את הכלים הדרושים ואת התשתיות הפיזיות כדי להתמודד בהצלחה עם אתגרי העתיד".
