דעההכלכלה העולמית חייבת הרבה לזוכים בנובל
דעה
הכלכלה העולמית חייבת הרבה לזוכים בנובל
ב-1983 פרסם בן ברננקי את מחקרו שעסק בלימוד מדוקדק של שורשי השפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30. 25 שנה אחר כך הוא זכה לאחוז בהגה כיו"ר הפד וליישם את התובנות החשובות אליהן הגיע. כמעט 15 שנה לאחר מכן, התובנות שלו ושל שותפיו לפרס, דאגלס דיימונד ופיליפ דיבוויג, עדיין רלוונטיות
לפני יומיים זכה בן ברננקי בפרס נובל לכלכלה. אולם, זכייתו החשובה ביותר הייתה ב-2008, במשבר הגלובלי הפיננסי, אז הוא זכה להחזיק את ההגה כיו"ר הפד וליישם את התובנות החשובות אליהן הגיע בעבודת המחקר שפרסם ב-1983. ולא רק הוא זכה - גם ארצות הברית, ובעצם העולם כולו זכה שהאיש שאחז בהגה ידע לנווט את המדיניות על בסיס הבנה עמוקה של מהות המשבר ושורשיו.
במחקרו, שעסק בלימוד מדוקדק של שורשי השפל הגדול של שנות ה-30, מצא ברננקי שלקריסה של בנקים ולפגיעה הקשה באספקת האשראי כתוצאה מכך היה תפקיד מרכזי בהעמקת השפל הגדול והתמשכותו. לכן, התובנה העיקרית שלו ממחקריו היתה שבנוסף לתפקידו של הבנק המרכזי בנקיטת מדיניות מוניטרית לתמיכה בכלכלה בעת משבר, גם להחזרת התפקוד של הבנקים באספקת אשראי יש חשיבות עליונה במניעת הפיכת מיתון לשפל, וביציאה ממיתון.
לכן, לבנקים מרכזיים יש תפקיד חשוב גם באספקת נזילות כדי למנוע קריסה של בנקים (כמלווה של מוצא אחרון). קריסה של בנקים בעת משבר לא רק גורמת לאובדן כספם של המפקידים בבנקים (בפרט בהיעדר ביטוח פיקדונות), אלא גם למחנק אשראי שפוגע אנושות בפעילות הכלכלית, וכך מעמיק ומאריך את השפל.
הלקח העיקרי ממחקריו בימים כתיקונם הוא שלעמידות של המוסדות הפיננסיים והמערכת הפיננסית בכללותה יש חשיבות גדולה במניעת משברים פיננסיים הכרוכים בפגיעה בפעילות שהיא לאין שיעור כבדה מזו של משברים כלכליים "רגילים".
העמידות והיציבות של המוסדות הפיננסיים קשורה באופן הדוק לרגולציה הפיננסית. כך, בעקבות התובנות הללו מהמחקר של ברננקי (ושותפיו לפרס, דאגלס דיימונד ופיליפ דיבוויג, שגם הם עסקו בתפקיד החשוב של הבנקים בכלכלה ובסיכונים הכרוכים בתפקידם), יושמו שינויים ברגולציה הפיננסית הגלובלית (רק) אחרי המשבר הפיננסי הגלובלי ב-2008. בהתאם, הוחמרו בהרבה דרישות ההון והנזילות כדי לחזק את העמידות של המוסדות הפיננסיים לזעזועים. גם ההכרה בצורך של בנקים מרכזיים להזרים נזילות בעת משבר יושמה בהיקפים חסרי תקדים במשבר הפיננסי הגלובלי. את כל אלה זכה ברננקי ליישם.
ואנחנו? אנחנו זכינו בכך שליד ההגה של בנק ישראל בעת המשבר הפיננסי הגלובלי ב-2008 ישב סטנלי פישר, שהיה המנחה של ברננקי בעבודת הדוקטורט שלו וניווט את המדיניות בישראל באופן שמיזער את ההשפעות של המשבר הגלובלי על כלכלתה. וגם כעת, אנחנו יכולים ליהנות מהתובנות של ברננקי בלי ליפול קודם לאותם בורות שכלכלות מפותחות רבות נפלו אליהם ובלי לשלם מחיר כבד של "שכר לימוד" מהנפילה אליהם.
אם נשכיל לשמור על היציבות של המערכת הפיננסית שלנו ולא ניקח אותה כמובנת מאליה, נוכל גם אנחנו, בזכות התובנות של ברננקי (ועמיתיו לזכייה) לדאוג לכך שלא נזדקק להפעיל את התובנות והלקחים שלו בעת משבר פיננסי. המחיר של משבר כזה הוא כבד מדי.
פרופ' קרנית פלוג היא נגידת בנק ישראל לשעבר וכיום סגנית נשיא במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה באוניברסיטה העברית
