בביטול הפטור מארנונה למבנים נטושים אין שום היגיון והוא לא יגדיל את היצע הדירות בשוק
בביטול הפטור מארנונה למבנים נטושים אין שום היגיון והוא לא יגדיל את היצע הדירות בשוק
באחרונה אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את ביטול הפטור הגורף מארנונה שניתן עד היום למבנים נטושים. על פי הצעת החוק שהגישו חברי הכנסת מיכל שיר סגמן (תקווה חדשה) ובועז טופורובסקי (יש עתיד). מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי מטרת החוק הינה להשמיש דירות מגורים אשר אינן בשימוש בשל מצבן הפיזי ולדרבן את בעליהן לשפצן ולהחזירן לשימוש ולהגדיל בדרך זו את מאגר הדירות. בישראל קיימים היום יותר מ-1,500,000 מ"ר של מבנים נטושים לא שמישים במרכזי ערים, שלא משלמים עליהם ארנונה כלל, או משולמת ארנונה מופחתת. לעיתים, מתוך שיקולים כלכליים, מחזיק הנכס אינו מתכוון כלל להשמיש את הנכס למגורים.
כיום, מאפשר החוק לבעלים של נכסים שאינם ראויים למגורים לקבל פטור מתשלומי ארנונה למשך שלוש שנים (תקופת הפטור הראשונה) ולאחר מכן לשלם תשלום מזערי למשך חמש שנים נוספות. לאחר שתי התקופות הללו, ניתן פטור מוחלט למשך תקופת בלתי מוגבלת וללא שום סייג.
התיקון המוצע, הינו בעייתי, מאחר והוא יחול גם על שטחי תעסוקה לגביהם אין כל סיבה לצמצם את ההקלות הניתנות להם, בהתחשב במצב הקשה בתעסוקה הנובע ממגפת הקורונה המאלצת עסקים אשר אינם יכולים לממן את ההוצאות השוטפות, לסגור את עסקיהם.
באשר לדירות מגורים – קיים ספק אם תשיג ההצעה את יעדיה. נראה כי באזורי ביקוש לדירות מגורים ממילא ישפצו בעליהן את הנכסים וישכירו או ימכרו אותם. מאידך, אם למרות הדרישה הגוברת לדירות, יחליטו בעליהן שלא לשפצן נוכח היותן של אלו מצויות באזורי ביקושים נמוכים ורווחיות נמוכה, אין סיבה לשלול מהם את ההטבה.
הצורך בהגדלת מאגר מלאי הדירות הוא ברור, אך הדרך להשגת מטרה זו אינה ע"י קיצור תקופת הפטור, אלא על ידי שינוי קונספטואלי של הועדות המקומיות ליתן אישורים לשימושים חורגים לשטחים המיועדים לתעסוקה ולהסב אותם למגורים, ובקביעת תמהיל שימושים במסגרת תכניות חדשות באזורי תעסוקה הסמוכים לאזורי מגורים.
עפ"י המדיניות הנוקשה הנהוגה כיום בקרב הועדות המקומיות, בולטת המגמה לאשר תכניות בניין עיר למטרת שטחי תעסוקה, בהתעלם ממצב השוק בו קיימים עודפי שטחי תעסוקה. העדפה זו היא ברורה והיא מונעת משיקולים כלכליים, מהצפי להכנסות גבוהות מארנונה ובצמצום הוצאות הרשות המקומית ע"י הגדלת מלאי שטחי תעסוקה אשר אינם צורכים שירותים עירוניים (מוסדות חינוך, מוסדות דת וכיוצב').
את השינוי המוצע יש לבצע בעזרת הועדות המחוזיות והמועצה הארצית, על ידי קביעת הוראות, הנחיות לוועדות המקומיות, שכן לגופים אלו יש ראיה כלל מערכתית וכלל ארצית על צרכי השוק ומגמותיו, ובסמכותן להתוות לוועדות המקומיות מדיניות התואמת אותם.
מאת עו"ד מלכה אנגלסמן, שותפה וראש תחום מיסוי עירוני במשרד מ. פירון ושות'
